מחפשים סחורה: מניה לרכישה עכשיו (וגם אח"כ)

שלמה גרינברג ממשיך לבחור מניות
שלמה גרינברג |

ברור לנו שהתגובה לכתבה הזו תהיה, "מי בכלל מסתכל היום על מניות?" או, "למה אלרון דווקא?". התשובה לשאלה הראשונה היא, "מי שמעוניין להשקיע במחירים כלכליים יותר לטווח הארוך". התשובה לשנייה, " הצגנו לפניכם את הנבחרת שלנו לעשור הבא, על טבע כבר כתבנו וכך גם על אלביט מערכות. היום זו אלרון ובהמשך תבואנה האחרות".

כמשקיעים לטווח ארוך אנחנו רואים הזדמנות בנסיגות בשוק. כמובן שאם אפשר לקנות מניה ב-20% או 50% מתחת למחירה המומלץ מה טוב אבל הרי כולכם יודעים שמי שלא קונה בירידות קונה בעליות ולכן, מי שמאמין באלרון כדוגמה שיקנה קצת היום וקצת ב-20% פחות אם זה יבוא. המחיר הנוכחי, לדעתנו, כלכלי ונסביר מדוע?

אלרון מייצגת לא רק את חבילת הטכנולוגיות הישראלית המעניינת והמגוונת ביותר אלא גם כרטיס כניסה לכמה מתחומי הטכנולוגיה שלדעתנו ילכו ויתרחבו בעשור הבא. מאז קיבל דורון בירגר את ניהול החברה, בקיץ 2002, הוא הפך את החברה, שלאורך השנים רכשה לעצמה מוניטין טכנולוגי עצום תחת ההובלה הארוכה של עוזיה גליל, לחברה שלצד היהלומים הטכנולוגיים שבהם היא מחזיקה קבעה לעצמה אסטרטגיה של יצירת ערכים אמיתיים למשקיעים. למשקיע, שמעוניין בסל טכנולוגיות מנוהל, ההתמדה באסטרטגיה הזו יותר מחשובה כי אחת הבעיות הכי גדולות של מנהלי השקעות בתחום הטכנולוגי זו ההתאהבות בנושא והזנחת המשקיעים.

למניה של אלרון יש שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא שהמשקיעים מתמקדים יותר בכוכב זה או אחר שבפורטפוליו ופחות בסה"כ.

העליות והירידות של המניה בעקבות העליות והירידות של הכוכבים הבולטים שלה נעשו תמיד בדיספרופורציה מוחלטת. המניה עלתה וירדה "בגלל" אורבוטק בזמנו, צורן בזמנו, אלביט מערכות בזמנו ובשנים האחרונות גיוואן היא שמכתיבה את הכיוון והעוצמה. ההתמקדות הזו גורמת לזעזועים במחיר המניה. הבעיה השנייה היא שאנליסטים אינם אוהבים לסקר חברות מהסוג הזה כי הסיקור מצריך מומחיות במגוון רחב של תחומים בעוד שהאנליסטים אוהבים להתמקד ובנוסף כאשר מנתחים חברה מהסוג הזה אין שום ערך לאנליזות הרגילות של מכפילים, מירווחים וכו'.

אנליסט שיחליט לסקר את אלרון יצטרך להבין בציוד רפואי, בתוכנה, במוליכים למחצה, בטיפול במים, בחומרים אמורפיים, ב IT ועוד. אנליסטים כאלו כמעט ואין והמעטים שיש מכסים חברות כמו בארקשאייר או בלאקסטון. האנליסטים צודקים שאינם מוכנים לטפל במניה מהסוג הזה אבל חסרונם מדיר רגלי משקיעים מוסדיים מהמניה. מאידך, עולם סלי ההשקעה למיניהם הולך וגדל במהירות ובעולם הזה אלרון תקבל, עם הזמן, את הכבוד ואת תשומת הלב שמגיעה לה.

נתחיל בכך שהמשימה של אלרון, לזהות טכנולוגיות מבטיחות ולעזור להפוך את הטכנולוגיות הללו לחברות עסקיות גלובליות מצליחות, זו משימה קשה ביותר אבל לאלרון יש את הכלים לכך, הנהלה שמבינה, ניסיון רב-שנים בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל, גיבוי פיננסי רציני ושותפויות אסטרטגיות, עסקיות ופיננסיות, מצוינות. אם נצא מההנחה שהצד העסקי "מכוסה" אז מה שנותר לעשות זה להשתכנע שהתחומים השונים שבהם מושקעות חברות הבת הם אכן תחומים שימשיכו לצמוח. נעבור במהירות על כל אחד מהם וננסה לשכנע אתכם בפוטנציאל כפי שאנחנו מאמינים.

הקבוצה פועלת בארבעה תחומים : תחום התקשורת – IT שם מחזיקה החברה נתחים בתשע חברות. תחום המוליכים למחצה שם מחזיקה החברה בארבע חברות. תחום הציוד הרפואי שבו יש לחברה נתחים בעשר חברות ותחום האנרגיה הנקייה-מים שם יש לחברה אחיזה בארבע חברות. כאסטרטגיה אלרון מחזיקה, בכל אחת מהחברות, אחוזים משמעותיים. השיטה הזו, ברוב המקרים, מוכיחה עצמה בעת שהחברות נמכרות או יוצאות להנפקה.

בין החזאים העסקיים המובילים למיניהם אין ויכוח שכל אחד מארבעת התחומים שהוזכרו נחשב לתחום "פורץ" לעשור הבא. יש הרואים חולשה מסוימת בתחום המוליכים בעתיד הקרוב אבל דווקא כאן אלרון מתמקדת בחברות שפועלות בנישות שתצמחנה גם בעיתות שפל.

חברות כמו Jorden Vally ו – Sela למשל שמתמחות ומפתחות מכשירי בדיקה ומדידה בהתאמה, חברה כמו 3VD שמפתחת מצלמות חישה מיוחדות וחברה כמו ChipX שמפתחת ומייצרת מוליכים לאפליקציות מיוחדות (ASIC ) הן בהחלט חברות שפועלות בנישות שהולכות וגדלות מיתון או לא.

על שאר שלושת התחומים אין אפילו ויכוח. אנחנו רואים פוטנציאל עצום בתחומי האנרגיה הנקייה והציוד הרפואי שם נמצאות כמה מהחברות בעלות הפוטנציאל הטכנולוגי המלהיב ביותר שיכול לצאת מישראל. כמה דוגמאות שאת חלקן כבר הזכרנו בעבר הן החברות אינדיגו עם מדבקת האינסולין שלה, Nulens עם העדשות המלאכותיות שלה, גליל מדיקאל שאין שום סיבה שלא תקבל הערכות של אינסייטק בעתיד הלא רחוק ושעובדת בתחום דומה של המתת גידולים באמצעות הקפאה.

חברת Impliant בתחום האורטופדיה שעוסקת בניתוחי עמוד שדרה מיוחדים, Neurosonix שעיסוקה בטכנולוגיה להגנה בפני סיבוכים מוחיים שלאחר ניתוח לב, תחום גדול מאוד. ישנה BrainsGate שעוסקת בתחום המחלות הנורולוגיות פרקינסון ואולצהיימר ועוד. תבדקו את האתרים של החברות הללו, את ההנהלות שלהן ואת המעורבות של אלרון. כל החברות הללו מסוגלות, בניווט נכון, לשחזר את סיפור גיוואן שגם הוא עדיין בחיתוליו. החברות שנכללות בתחום האנרגיה הנקייה, טיפול במים בעיקר (המסת הקרחונים רק תחריף את בעיית המים בעולם) אטלנטיום, אקוויז ו BPT כולן בעלות פוטנציאל גדול וישנה כמובן AMT, החברה שעיסוקה בחומרים אמורפיים.

אם רואי השחור מנצחים בוול סטריט זו ההזדמנות לרכוש סל טכנולוגיות ישראליות מקוריות בחצי חינם אבל בבקשה, אל תקנו בגלל מה שאנחנו חושבים, תבדקו לבד ותחליטו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.