מחפשים סחורה: מניה לרכישה עכשיו (וגם אח"כ)
ברור לנו שהתגובה לכתבה הזו תהיה, "מי בכלל מסתכל היום על מניות?" או, "למה אלרון דווקא?". התשובה לשאלה הראשונה היא, "מי שמעוניין להשקיע במחירים כלכליים יותר לטווח הארוך". התשובה לשנייה, " הצגנו לפניכם את הנבחרת שלנו לעשור הבא, על טבע כבר כתבנו וכך גם על אלביט מערכות. היום זו אלרון ובהמשך תבואנה האחרות".
כמשקיעים לטווח ארוך אנחנו רואים הזדמנות בנסיגות בשוק. כמובן שאם אפשר לקנות מניה ב-20% או 50% מתחת למחירה המומלץ מה טוב אבל הרי כולכם יודעים שמי שלא קונה בירידות קונה בעליות ולכן, מי שמאמין באלרון כדוגמה שיקנה קצת היום וקצת ב-20% פחות אם זה יבוא. המחיר הנוכחי, לדעתנו, כלכלי ונסביר מדוע?
אלרון מייצגת לא רק את חבילת הטכנולוגיות הישראלית המעניינת והמגוונת ביותר אלא גם כרטיס כניסה לכמה מתחומי הטכנולוגיה שלדעתנו ילכו ויתרחבו בעשור הבא. מאז קיבל דורון בירגר את ניהול החברה, בקיץ 2002, הוא הפך את החברה, שלאורך השנים רכשה לעצמה מוניטין טכנולוגי עצום תחת ההובלה הארוכה של עוזיה גליל, לחברה שלצד היהלומים הטכנולוגיים שבהם היא מחזיקה קבעה לעצמה אסטרטגיה של יצירת ערכים אמיתיים למשקיעים. למשקיע, שמעוניין בסל טכנולוגיות מנוהל, ההתמדה באסטרטגיה הזו יותר מחשובה כי אחת הבעיות הכי גדולות של מנהלי השקעות בתחום הטכנולוגי זו ההתאהבות בנושא והזנחת המשקיעים.
למניה של אלרון יש שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא שהמשקיעים מתמקדים יותר בכוכב זה או אחר שבפורטפוליו ופחות בסה"כ.
העליות והירידות של המניה בעקבות העליות והירידות של הכוכבים הבולטים שלה נעשו תמיד בדיספרופורציה מוחלטת. המניה עלתה וירדה "בגלל" אורבוטק בזמנו, צורן בזמנו, אלביט מערכות בזמנו ובשנים האחרונות גיוואן היא שמכתיבה את הכיוון והעוצמה. ההתמקדות הזו גורמת לזעזועים במחיר המניה. הבעיה השנייה היא שאנליסטים אינם אוהבים לסקר חברות מהסוג הזה כי הסיקור מצריך מומחיות במגוון רחב של תחומים בעוד שהאנליסטים אוהבים להתמקד ובנוסף כאשר מנתחים חברה מהסוג הזה אין שום ערך לאנליזות הרגילות של מכפילים, מירווחים וכו'.
אנליסט שיחליט לסקר את אלרון יצטרך להבין בציוד רפואי, בתוכנה, במוליכים למחצה, בטיפול במים, בחומרים אמורפיים, ב IT ועוד. אנליסטים כאלו כמעט ואין והמעטים שיש מכסים חברות כמו בארקשאייר או בלאקסטון. האנליסטים צודקים שאינם מוכנים לטפל במניה מהסוג הזה אבל חסרונם מדיר רגלי משקיעים מוסדיים מהמניה. מאידך, עולם סלי ההשקעה למיניהם הולך וגדל במהירות ובעולם הזה אלרון תקבל, עם הזמן, את הכבוד ואת תשומת הלב שמגיעה לה.
נתחיל בכך שהמשימה של אלרון, לזהות טכנולוגיות מבטיחות ולעזור להפוך את הטכנולוגיות הללו לחברות עסקיות גלובליות מצליחות, זו משימה קשה ביותר אבל לאלרון יש את הכלים לכך, הנהלה שמבינה, ניסיון רב-שנים בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל, גיבוי פיננסי רציני ושותפויות אסטרטגיות, עסקיות ופיננסיות, מצוינות. אם נצא מההנחה שהצד העסקי "מכוסה" אז מה שנותר לעשות זה להשתכנע שהתחומים השונים שבהם מושקעות חברות הבת הם אכן תחומים שימשיכו לצמוח. נעבור במהירות על כל אחד מהם וננסה לשכנע אתכם בפוטנציאל כפי שאנחנו מאמינים.
הקבוצה פועלת בארבעה תחומים : תחום התקשורת – IT שם מחזיקה החברה נתחים בתשע חברות. תחום המוליכים למחצה שם מחזיקה החברה בארבע חברות. תחום הציוד הרפואי שבו יש לחברה נתחים בעשר חברות ותחום האנרגיה הנקייה-מים שם יש לחברה אחיזה בארבע חברות. כאסטרטגיה אלרון מחזיקה, בכל אחת מהחברות, אחוזים משמעותיים. השיטה הזו, ברוב המקרים, מוכיחה עצמה בעת שהחברות נמכרות או יוצאות להנפקה.
בין החזאים העסקיים המובילים למיניהם אין ויכוח שכל אחד מארבעת התחומים שהוזכרו נחשב לתחום "פורץ" לעשור הבא. יש הרואים חולשה מסוימת בתחום המוליכים בעתיד הקרוב אבל דווקא כאן אלרון מתמקדת בחברות שפועלות בנישות שתצמחנה גם בעיתות שפל.
חברות כמו Jorden Vally ו – Sela למשל שמתמחות ומפתחות מכשירי בדיקה ומדידה בהתאמה, חברה כמו 3VD שמפתחת מצלמות חישה מיוחדות וחברה כמו ChipX שמפתחת ומייצרת מוליכים לאפליקציות מיוחדות (ASIC ) הן בהחלט חברות שפועלות בנישות שהולכות וגדלות מיתון או לא.
על שאר שלושת התחומים אין אפילו ויכוח. אנחנו רואים פוטנציאל עצום בתחומי האנרגיה הנקייה והציוד הרפואי שם נמצאות כמה מהחברות בעלות הפוטנציאל הטכנולוגי המלהיב ביותר שיכול לצאת מישראל. כמה דוגמאות שאת חלקן כבר הזכרנו בעבר הן החברות אינדיגו עם מדבקת האינסולין שלה, Nulens עם העדשות המלאכותיות שלה, גליל מדיקאל שאין שום סיבה שלא תקבל הערכות של אינסייטק בעתיד הלא רחוק ושעובדת בתחום דומה של המתת גידולים באמצעות הקפאה.
חברת Impliant בתחום האורטופדיה שעוסקת בניתוחי עמוד שדרה מיוחדים, Neurosonix שעיסוקה בטכנולוגיה להגנה בפני סיבוכים מוחיים שלאחר ניתוח לב, תחום גדול מאוד. ישנה BrainsGate שעוסקת בתחום המחלות הנורולוגיות פרקינסון ואולצהיימר ועוד. תבדקו את האתרים של החברות הללו, את ההנהלות שלהן ואת המעורבות של אלרון. כל החברות הללו מסוגלות, בניווט נכון, לשחזר את סיפור גיוואן שגם הוא עדיין בחיתוליו. החברות שנכללות בתחום האנרגיה הנקייה, טיפול במים בעיקר (המסת הקרחונים רק תחריף את בעיית המים בעולם) אטלנטיום, אקוויז ו BPT כולן בעלות פוטנציאל גדול וישנה כמובן AMT, החברה שעיסוקה בחומרים אמורפיים.
אם רואי השחור מנצחים בוול סטריט זו ההזדמנות לרכוש סל טכנולוגיות ישראליות מקוריות בחצי חינם אבל בבקשה, אל תקנו בגלל מה שאנחנו חושבים, תבדקו לבד ותחליטו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
