מחפשים סחורה: מניה לרכישה עכשיו (וגם אח"כ)
ברור לנו שהתגובה לכתבה הזו תהיה, "מי בכלל מסתכל היום על מניות?" או, "למה אלרון דווקא?". התשובה לשאלה הראשונה היא, "מי שמעוניין להשקיע במחירים כלכליים יותר לטווח הארוך". התשובה לשנייה, " הצגנו לפניכם את הנבחרת שלנו לעשור הבא, על טבע כבר כתבנו וכך גם על אלביט מערכות. היום זו אלרון ובהמשך תבואנה האחרות".
כמשקיעים לטווח ארוך אנחנו רואים הזדמנות בנסיגות בשוק. כמובן שאם אפשר לקנות מניה ב-20% או 50% מתחת למחירה המומלץ מה טוב אבל הרי כולכם יודעים שמי שלא קונה בירידות קונה בעליות ולכן, מי שמאמין באלרון כדוגמה שיקנה קצת היום וקצת ב-20% פחות אם זה יבוא. המחיר הנוכחי, לדעתנו, כלכלי ונסביר מדוע?
אלרון מייצגת לא רק את חבילת הטכנולוגיות הישראלית המעניינת והמגוונת ביותר אלא גם כרטיס כניסה לכמה מתחומי הטכנולוגיה שלדעתנו ילכו ויתרחבו בעשור הבא. מאז קיבל דורון בירגר את ניהול החברה, בקיץ 2002, הוא הפך את החברה, שלאורך השנים רכשה לעצמה מוניטין טכנולוגי עצום תחת ההובלה הארוכה של עוזיה גליל, לחברה שלצד היהלומים הטכנולוגיים שבהם היא מחזיקה קבעה לעצמה אסטרטגיה של יצירת ערכים אמיתיים למשקיעים. למשקיע, שמעוניין בסל טכנולוגיות מנוהל, ההתמדה באסטרטגיה הזו יותר מחשובה כי אחת הבעיות הכי גדולות של מנהלי השקעות בתחום הטכנולוגי זו ההתאהבות בנושא והזנחת המשקיעים.
למניה של אלרון יש שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא שהמשקיעים מתמקדים יותר בכוכב זה או אחר שבפורטפוליו ופחות בסה"כ.
העליות והירידות של המניה בעקבות העליות והירידות של הכוכבים הבולטים שלה נעשו תמיד בדיספרופורציה מוחלטת. המניה עלתה וירדה "בגלל" אורבוטק בזמנו, צורן בזמנו, אלביט מערכות בזמנו ובשנים האחרונות גיוואן היא שמכתיבה את הכיוון והעוצמה. ההתמקדות הזו גורמת לזעזועים במחיר המניה. הבעיה השנייה היא שאנליסטים אינם אוהבים לסקר חברות מהסוג הזה כי הסיקור מצריך מומחיות במגוון רחב של תחומים בעוד שהאנליסטים אוהבים להתמקד ובנוסף כאשר מנתחים חברה מהסוג הזה אין שום ערך לאנליזות הרגילות של מכפילים, מירווחים וכו'.
אנליסט שיחליט לסקר את אלרון יצטרך להבין בציוד רפואי, בתוכנה, במוליכים למחצה, בטיפול במים, בחומרים אמורפיים, ב IT ועוד. אנליסטים כאלו כמעט ואין והמעטים שיש מכסים חברות כמו בארקשאייר או בלאקסטון. האנליסטים צודקים שאינם מוכנים לטפל במניה מהסוג הזה אבל חסרונם מדיר רגלי משקיעים מוסדיים מהמניה. מאידך, עולם סלי ההשקעה למיניהם הולך וגדל במהירות ובעולם הזה אלרון תקבל, עם הזמן, את הכבוד ואת תשומת הלב שמגיעה לה.
נתחיל בכך שהמשימה של אלרון, לזהות טכנולוגיות מבטיחות ולעזור להפוך את הטכנולוגיות הללו לחברות עסקיות גלובליות מצליחות, זו משימה קשה ביותר אבל לאלרון יש את הכלים לכך, הנהלה שמבינה, ניסיון רב-שנים בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל, גיבוי פיננסי רציני ושותפויות אסטרטגיות, עסקיות ופיננסיות, מצוינות. אם נצא מההנחה שהצד העסקי "מכוסה" אז מה שנותר לעשות זה להשתכנע שהתחומים השונים שבהם מושקעות חברות הבת הם אכן תחומים שימשיכו לצמוח. נעבור במהירות על כל אחד מהם וננסה לשכנע אתכם בפוטנציאל כפי שאנחנו מאמינים.
הקבוצה פועלת בארבעה תחומים : תחום התקשורת – IT שם מחזיקה החברה נתחים בתשע חברות. תחום המוליכים למחצה שם מחזיקה החברה בארבע חברות. תחום הציוד הרפואי שבו יש לחברה נתחים בעשר חברות ותחום האנרגיה הנקייה-מים שם יש לחברה אחיזה בארבע חברות. כאסטרטגיה אלרון מחזיקה, בכל אחת מהחברות, אחוזים משמעותיים. השיטה הזו, ברוב המקרים, מוכיחה עצמה בעת שהחברות נמכרות או יוצאות להנפקה.
בין החזאים העסקיים המובילים למיניהם אין ויכוח שכל אחד מארבעת התחומים שהוזכרו נחשב לתחום "פורץ" לעשור הבא. יש הרואים חולשה מסוימת בתחום המוליכים בעתיד הקרוב אבל דווקא כאן אלרון מתמקדת בחברות שפועלות בנישות שתצמחנה גם בעיתות שפל.
חברות כמו Jorden Vally ו – Sela למשל שמתמחות ומפתחות מכשירי בדיקה ומדידה בהתאמה, חברה כמו 3VD שמפתחת מצלמות חישה מיוחדות וחברה כמו ChipX שמפתחת ומייצרת מוליכים לאפליקציות מיוחדות (ASIC ) הן בהחלט חברות שפועלות בנישות שהולכות וגדלות מיתון או לא.
על שאר שלושת התחומים אין אפילו ויכוח. אנחנו רואים פוטנציאל עצום בתחומי האנרגיה הנקייה והציוד הרפואי שם נמצאות כמה מהחברות בעלות הפוטנציאל הטכנולוגי המלהיב ביותר שיכול לצאת מישראל. כמה דוגמאות שאת חלקן כבר הזכרנו בעבר הן החברות אינדיגו עם מדבקת האינסולין שלה, Nulens עם העדשות המלאכותיות שלה, גליל מדיקאל שאין שום סיבה שלא תקבל הערכות של אינסייטק בעתיד הלא רחוק ושעובדת בתחום דומה של המתת גידולים באמצעות הקפאה.
חברת Impliant בתחום האורטופדיה שעוסקת בניתוחי עמוד שדרה מיוחדים, Neurosonix שעיסוקה בטכנולוגיה להגנה בפני סיבוכים מוחיים שלאחר ניתוח לב, תחום גדול מאוד. ישנה BrainsGate שעוסקת בתחום המחלות הנורולוגיות פרקינסון ואולצהיימר ועוד. תבדקו את האתרים של החברות הללו, את ההנהלות שלהן ואת המעורבות של אלרון. כל החברות הללו מסוגלות, בניווט נכון, לשחזר את סיפור גיוואן שגם הוא עדיין בחיתוליו. החברות שנכללות בתחום האנרגיה הנקייה, טיפול במים בעיקר (המסת הקרחונים רק תחריף את בעיית המים בעולם) אטלנטיום, אקוויז ו BPT כולן בעלות פוטנציאל גדול וישנה כמובן AMT, החברה שעיסוקה בחומרים אמורפיים.
אם רואי השחור מנצחים בוול סטריט זו ההזדמנות לרכוש סל טכנולוגיות ישראליות מקוריות בחצי חינם אבל בבקשה, אל תקנו בגלל מה שאנחנו חושבים, תבדקו לבד ותחליטו.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
