מחפשים סחורה: מניה לרכישה עכשיו (וגם אח"כ)
ברור לנו שהתגובה לכתבה הזו תהיה, "מי בכלל מסתכל היום על מניות?" או, "למה אלרון דווקא?". התשובה לשאלה הראשונה היא, "מי שמעוניין להשקיע במחירים כלכליים יותר לטווח הארוך". התשובה לשנייה, " הצגנו לפניכם את הנבחרת שלנו לעשור הבא, על טבע כבר כתבנו וכך גם על אלביט מערכות. היום זו אלרון ובהמשך תבואנה האחרות".
כמשקיעים לטווח ארוך אנחנו רואים הזדמנות בנסיגות בשוק. כמובן שאם אפשר לקנות מניה ב-20% או 50% מתחת למחירה המומלץ מה טוב אבל הרי כולכם יודעים שמי שלא קונה בירידות קונה בעליות ולכן, מי שמאמין באלרון כדוגמה שיקנה קצת היום וקצת ב-20% פחות אם זה יבוא. המחיר הנוכחי, לדעתנו, כלכלי ונסביר מדוע?
אלרון מייצגת לא רק את חבילת הטכנולוגיות הישראלית המעניינת והמגוונת ביותר אלא גם כרטיס כניסה לכמה מתחומי הטכנולוגיה שלדעתנו ילכו ויתרחבו בעשור הבא. מאז קיבל דורון בירגר את ניהול החברה, בקיץ 2002, הוא הפך את החברה, שלאורך השנים רכשה לעצמה מוניטין טכנולוגי עצום תחת ההובלה הארוכה של עוזיה גליל, לחברה שלצד היהלומים הטכנולוגיים שבהם היא מחזיקה קבעה לעצמה אסטרטגיה של יצירת ערכים אמיתיים למשקיעים. למשקיע, שמעוניין בסל טכנולוגיות מנוהל, ההתמדה באסטרטגיה הזו יותר מחשובה כי אחת הבעיות הכי גדולות של מנהלי השקעות בתחום הטכנולוגי זו ההתאהבות בנושא והזנחת המשקיעים.
למניה של אלרון יש שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא שהמשקיעים מתמקדים יותר בכוכב זה או אחר שבפורטפוליו ופחות בסה"כ.
העליות והירידות של המניה בעקבות העליות והירידות של הכוכבים הבולטים שלה נעשו תמיד בדיספרופורציה מוחלטת. המניה עלתה וירדה "בגלל" אורבוטק בזמנו, צורן בזמנו, אלביט מערכות בזמנו ובשנים האחרונות גיוואן היא שמכתיבה את הכיוון והעוצמה. ההתמקדות הזו גורמת לזעזועים במחיר המניה. הבעיה השנייה היא שאנליסטים אינם אוהבים לסקר חברות מהסוג הזה כי הסיקור מצריך מומחיות במגוון רחב של תחומים בעוד שהאנליסטים אוהבים להתמקד ובנוסף כאשר מנתחים חברה מהסוג הזה אין שום ערך לאנליזות הרגילות של מכפילים, מירווחים וכו'.
אנליסט שיחליט לסקר את אלרון יצטרך להבין בציוד רפואי, בתוכנה, במוליכים למחצה, בטיפול במים, בחומרים אמורפיים, ב IT ועוד. אנליסטים כאלו כמעט ואין והמעטים שיש מכסים חברות כמו בארקשאייר או בלאקסטון. האנליסטים צודקים שאינם מוכנים לטפל במניה מהסוג הזה אבל חסרונם מדיר רגלי משקיעים מוסדיים מהמניה. מאידך, עולם סלי ההשקעה למיניהם הולך וגדל במהירות ובעולם הזה אלרון תקבל, עם הזמן, את הכבוד ואת תשומת הלב שמגיעה לה.
נתחיל בכך שהמשימה של אלרון, לזהות טכנולוגיות מבטיחות ולעזור להפוך את הטכנולוגיות הללו לחברות עסקיות גלובליות מצליחות, זו משימה קשה ביותר אבל לאלרון יש את הכלים לכך, הנהלה שמבינה, ניסיון רב-שנים בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל, גיבוי פיננסי רציני ושותפויות אסטרטגיות, עסקיות ופיננסיות, מצוינות. אם נצא מההנחה שהצד העסקי "מכוסה" אז מה שנותר לעשות זה להשתכנע שהתחומים השונים שבהם מושקעות חברות הבת הם אכן תחומים שימשיכו לצמוח. נעבור במהירות על כל אחד מהם וננסה לשכנע אתכם בפוטנציאל כפי שאנחנו מאמינים.
הקבוצה פועלת בארבעה תחומים : תחום התקשורת – IT שם מחזיקה החברה נתחים בתשע חברות. תחום המוליכים למחצה שם מחזיקה החברה בארבע חברות. תחום הציוד הרפואי שבו יש לחברה נתחים בעשר חברות ותחום האנרגיה הנקייה-מים שם יש לחברה אחיזה בארבע חברות. כאסטרטגיה אלרון מחזיקה, בכל אחת מהחברות, אחוזים משמעותיים. השיטה הזו, ברוב המקרים, מוכיחה עצמה בעת שהחברות נמכרות או יוצאות להנפקה.
בין החזאים העסקיים המובילים למיניהם אין ויכוח שכל אחד מארבעת התחומים שהוזכרו נחשב לתחום "פורץ" לעשור הבא. יש הרואים חולשה מסוימת בתחום המוליכים בעתיד הקרוב אבל דווקא כאן אלרון מתמקדת בחברות שפועלות בנישות שתצמחנה גם בעיתות שפל.
חברות כמו Jorden Vally ו – Sela למשל שמתמחות ומפתחות מכשירי בדיקה ומדידה בהתאמה, חברה כמו 3VD שמפתחת מצלמות חישה מיוחדות וחברה כמו ChipX שמפתחת ומייצרת מוליכים לאפליקציות מיוחדות (ASIC ) הן בהחלט חברות שפועלות בנישות שהולכות וגדלות מיתון או לא.
על שאר שלושת התחומים אין אפילו ויכוח. אנחנו רואים פוטנציאל עצום בתחומי האנרגיה הנקייה והציוד הרפואי שם נמצאות כמה מהחברות בעלות הפוטנציאל הטכנולוגי המלהיב ביותר שיכול לצאת מישראל. כמה דוגמאות שאת חלקן כבר הזכרנו בעבר הן החברות אינדיגו עם מדבקת האינסולין שלה, Nulens עם העדשות המלאכותיות שלה, גליל מדיקאל שאין שום סיבה שלא תקבל הערכות של אינסייטק בעתיד הלא רחוק ושעובדת בתחום דומה של המתת גידולים באמצעות הקפאה.
חברת Impliant בתחום האורטופדיה שעוסקת בניתוחי עמוד שדרה מיוחדים, Neurosonix שעיסוקה בטכנולוגיה להגנה בפני סיבוכים מוחיים שלאחר ניתוח לב, תחום גדול מאוד. ישנה BrainsGate שעוסקת בתחום המחלות הנורולוגיות פרקינסון ואולצהיימר ועוד. תבדקו את האתרים של החברות הללו, את ההנהלות שלהן ואת המעורבות של אלרון. כל החברות הללו מסוגלות, בניווט נכון, לשחזר את סיפור גיוואן שגם הוא עדיין בחיתוליו. החברות שנכללות בתחום האנרגיה הנקייה, טיפול במים בעיקר (המסת הקרחונים רק תחריף את בעיית המים בעולם) אטלנטיום, אקוויז ו BPT כולן בעלות פוטנציאל גדול וישנה כמובן AMT, החברה שעיסוקה בחומרים אמורפיים.
אם רואי השחור מנצחים בוול סטריט זו ההזדמנות לרכוש סל טכנולוגיות ישראליות מקוריות בחצי חינם אבל בבקשה, אל תקנו בגלל מה שאנחנו חושבים, תבדקו לבד ותחליטו.
מעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרהעורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
בית משפט השלום בחיפה שחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות, בחשד שסיפק חברות לרשת שעסקה בהפצה של חשבוניות פיקטיביות בענף הדלקים. כמו כן, שוחרר בתנאים מגבילים תושב דליית אל כרמל, החשוד כי היה אחד מראשי הרשת אם לא הבכיר ביותר בה.
במחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון ברשות המסים מתנהלת בחודשים האחרונים חקירה בחשד להתארגנות עבריינית מורכבת ומסועפת שמטרתה להונות את קופת המדינה באמצעות שימוש בחברות קש לשם הוצאה וקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות בענף הדלקים ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקל.
על פי החשד, התארגנות זו נבנתה בצורה סדורה והיררכית, עם "מגייסים" שפעלו על מנת לאתר אנשי קש ולהעביר את החברות לבעלותם. הניהול החשבונאי ברשת התנהל תחת ידיו של ובאמצעות משרדו של רו"ח נביל ואכים מחיפה, שנעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בינואר האחרון, עם הפיכת החקירה לגלויה.
שלשום עוכב ושוחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות ושימש על פי החשד כאחד מספקי החברות של הרשת. החברות שנמכרו לרשת והושמו בהם אנשי קש, שימשו על פי החשד להפצת החשבוניות הפיקטיביות לחברות שונות, על מנת לסייע להן להתחמק מתשלום מס. מהחקירה עולה חשד כי העורך דין, שפרטיו אסורים לפרסום, נטל חלק פעיל בהפצת החשבוניות הפיקטיביות, בהיקף של עשרות מיליוני שקל.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום שוחרר חשוד נוסף בתנאים מגבילים, תושב דליית אל-כרמל בשם עמיר נאטור. על פי החשד, שימש נאטור כאחד מראשי הרשת אם לא הבכיר שבהם מבחינת תפעול ההפצה והקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות,
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
