האג"ח של מנופים בתשואה של 11.7%: ג'קי ורביבו לא ישלמו?
מנית מנופים פיננסים, העוסקת בהשקעות בנדל"ן שבשליטת ג'קי בן זקן אברהם נניקשווילי וחיים רביבו, איבדה כ-23% משווי השוק שלה מאז תחילת השנה. בחודש מאי 2007 הנפיקה החברה 2 אגרות חוב, האחת היא אג"ח א', היא אג"ח סטרייט (רגילה) והשנייה היא אג"ח להמרה שלא מחלקת קופונים. אג"ח א' נסחרת כרגע בתשואה של 11.7% עם הון רשום למסחר של 150 מיליון שקל. האם מדובר בהזדמנות השקעה אטרקטיבית או בסיכון ללא כיסוי?
קובי שגב מנהל השקעות ביבנק קרנות נאמנות מוסר כי "אם נבחן את התוצאות הפיננסיות אותן מציגה החברה לשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 נגלה, כי החברה הגדילה את נכסיה באופו משמעותי לרמה של 1.18 מיליארד שקל. עם זאת נראה כי לחברה תזרים שלילי כתוצאה מפעילות שוטפת של 27 מיליון שקל".
לגבי רווחיות החברה מציין שגב, כי "שורת הרווח לפני מס של החברה מצביעה על הפסד של 24 מיליון שקל לרבעון השלישי של 2007. בנוסף לכך נראה כי הוצאות המימון של החברה ברבעון עמדו על 30 מיליון שקל. כתוצאה מכך נראה כי ההכנסות התפעוליות לא יכולות לשרת כרגע את החוב".
לגבי הסיכון של אג"ח א' מוסר שגב כי "הסיכון הגלום באג"ח לא מתומחר בצורה נכונה ולכן אנחנו לא משקיעים בו. מרכיב סיכון נוסף היא ההשקעה אליה נכנסה החברה במנהטן. השאלה מה יקרה למחיר הדיור בארה"ב היא משמעותית ביותר". שגב מוסיף, כי "מנופים רכשה את קניון ארנה ממוטי זיסר ב-540 מיליון שקל. הרכישה התבצעה בלי שהחברה 'הביאה כסף מהבית'. לשם רכישת הקניון מנופים גייסה הון של 400 מיליון שקל מהבנקים ו-140 מיליון שקל באג"ח".
שגב מסכם, כי "גיוס הכסף של החברה מבלי להשתמש כלל בהון עצמי מצביעה על יכולותיו הטובות של בעל הבית אבל מי שיכול לשאוב מכך אופטימיות הם רק בעלי המניות ולא מחזיקי האג"ח".
האנליסט שגיא פרידמן מבית ההשקעות מילניום מוסר, כי "על אג"ח א' אין שיעבודים וזה סימן לא טוב בייחוד לחברת נדל"ן שיש לה נכסים לשעבד". לגבי הפעילות העסקית מוסר שגיב, כי "למנופים יש יכולת להגדיל את התשואה על הנכסים שהם רוכשים. לדוגמא את הארנה הם רכשו בתשואה של 8% על הנכסים וכרגע הם בתהליך הגדלת התשואה על הנכסים לרמה של כ-11%".
על פי פרידמן גורמי הסיכון של החברה נובעים מהרחבת הפעילות, "אם החברה תרצה להרחיב את פעילותה היא תאלץ ליטול אשראי ובכך להגדיל את המינוף הגבוה ממילא". עם זאת מציין פרידמן כי "לחברה שוכרים בעלי דירוג אשראי גבוה ורמת נזילות גבוהה".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
