האג"ח של מנופים בתשואה של 11.7%: ג'קי ורביבו לא ישלמו?
מנית מנופים פיננסים, העוסקת בהשקעות בנדל"ן שבשליטת ג'קי בן זקן אברהם נניקשווילי וחיים רביבו, איבדה כ-23% משווי השוק שלה מאז תחילת השנה. בחודש מאי 2007 הנפיקה החברה 2 אגרות חוב, האחת היא אג"ח א', היא אג"ח סטרייט (רגילה) והשנייה היא אג"ח להמרה שלא מחלקת קופונים. אג"ח א' נסחרת כרגע בתשואה של 11.7% עם הון רשום למסחר של 150 מיליון שקל. האם מדובר בהזדמנות השקעה אטרקטיבית או בסיכון ללא כיסוי?
קובי שגב מנהל השקעות ביבנק קרנות נאמנות מוסר כי "אם נבחן את התוצאות הפיננסיות אותן מציגה החברה לשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 נגלה, כי החברה הגדילה את נכסיה באופו משמעותי לרמה של 1.18 מיליארד שקל. עם זאת נראה כי לחברה תזרים שלילי כתוצאה מפעילות שוטפת של 27 מיליון שקל".
לגבי רווחיות החברה מציין שגב, כי "שורת הרווח לפני מס של החברה מצביעה על הפסד של 24 מיליון שקל לרבעון השלישי של 2007. בנוסף לכך נראה כי הוצאות המימון של החברה ברבעון עמדו על 30 מיליון שקל. כתוצאה מכך נראה כי ההכנסות התפעוליות לא יכולות לשרת כרגע את החוב".
לגבי הסיכון של אג"ח א' מוסר שגב כי "הסיכון הגלום באג"ח לא מתומחר בצורה נכונה ולכן אנחנו לא משקיעים בו. מרכיב סיכון נוסף היא ההשקעה אליה נכנסה החברה במנהטן. השאלה מה יקרה למחיר הדיור בארה"ב היא משמעותית ביותר". שגב מוסיף, כי "מנופים רכשה את קניון ארנה ממוטי זיסר ב-540 מיליון שקל. הרכישה התבצעה בלי שהחברה 'הביאה כסף מהבית'. לשם רכישת הקניון מנופים גייסה הון של 400 מיליון שקל מהבנקים ו-140 מיליון שקל באג"ח".
שגב מסכם, כי "גיוס הכסף של החברה מבלי להשתמש כלל בהון עצמי מצביעה על יכולותיו הטובות של בעל הבית אבל מי שיכול לשאוב מכך אופטימיות הם רק בעלי המניות ולא מחזיקי האג"ח".
האנליסט שגיא פרידמן מבית ההשקעות מילניום מוסר, כי "על אג"ח א' אין שיעבודים וזה סימן לא טוב בייחוד לחברת נדל"ן שיש לה נכסים לשעבד". לגבי הפעילות העסקית מוסר שגיב, כי "למנופים יש יכולת להגדיל את התשואה על הנכסים שהם רוכשים. לדוגמא את הארנה הם רכשו בתשואה של 8% על הנכסים וכרגע הם בתהליך הגדלת התשואה על הנכסים לרמה של כ-11%".
על פי פרידמן גורמי הסיכון של החברה נובעים מהרחבת הפעילות, "אם החברה תרצה להרחיב את פעילותה היא תאלץ ליטול אשראי ובכך להגדיל את המינוף הגבוה ממילא". עם זאת מציין פרידמן כי "לחברה שוכרים בעלי דירוג אשראי גבוה ורמת נזילות גבוהה".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
