האג"ח של מנופים בתשואה של 11.7%: ג'קי ורביבו לא ישלמו?

קובי שגב מיובנק: "הסיכון הגלום באג"ח לא מתומחר בצורה נכונה ולכן אנחנו לא משקיעים בו. עם זאת יכולותיו של בעל הבית מספקת אופטימיות אבל רק לבעלי המניות"
ישראל הס |

מנית מנופים פיננסים, העוסקת בהשקעות בנדל"ן שבשליטת ג'קי בן זקן אברהם נניקשווילי וחיים רביבו, איבדה כ-23% משווי השוק שלה מאז תחילת השנה. בחודש מאי 2007 הנפיקה החברה 2 אגרות חוב, האחת היא אג"ח א', היא אג"ח סטרייט (רגילה) והשנייה היא אג"ח להמרה שלא מחלקת קופונים. אג"ח א' נסחרת כרגע בתשואה של 11.7% עם הון רשום למסחר של 150 מיליון שקל. האם מדובר בהזדמנות השקעה אטרקטיבית או בסיכון ללא כיסוי?

קובי שגב מנהל השקעות ביבנק קרנות נאמנות מוסר כי "אם נבחן את התוצאות הפיננסיות אותן מציגה החברה לשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 נגלה, כי החברה הגדילה את נכסיה באופו משמעותי לרמה של 1.18 מיליארד שקל. עם זאת נראה כי לחברה תזרים שלילי כתוצאה מפעילות שוטפת של 27 מיליון שקל".

לגבי רווחיות החברה מציין שגב, כי "שורת הרווח לפני מס של החברה מצביעה על הפסד של 24 מיליון שקל לרבעון השלישי של 2007. בנוסף לכך נראה כי הוצאות המימון של החברה ברבעון עמדו על 30 מיליון שקל. כתוצאה מכך נראה כי ההכנסות התפעוליות לא יכולות לשרת כרגע את החוב".

לגבי הסיכון של אג"ח א' מוסר שגב כי "הסיכון הגלום באג"ח לא מתומחר בצורה נכונה ולכן אנחנו לא משקיעים בו. מרכיב סיכון נוסף היא ההשקעה אליה נכנסה החברה במנהטן. השאלה מה יקרה למחיר הדיור בארה"ב היא משמעותית ביותר". שגב מוסיף, כי "מנופים רכשה את קניון ארנה ממוטי זיסר ב-540 מיליון שקל. הרכישה התבצעה בלי שהחברה 'הביאה כסף מהבית'. לשם רכישת הקניון מנופים גייסה הון של 400 מיליון שקל מהבנקים ו-140 מיליון שקל באג"ח".

שגב מסכם, כי "גיוס הכסף של החברה מבלי להשתמש כלל בהון עצמי מצביעה על יכולותיו הטובות של בעל הבית אבל מי שיכול לשאוב מכך אופטימיות הם רק בעלי המניות ולא מחזיקי האג"ח".

האנליסט שגיא פרידמן מבית ההשקעות מילניום מוסר, כי "על אג"ח א' אין שיעבודים וזה סימן לא טוב בייחוד לחברת נדל"ן שיש לה נכסים לשעבד". לגבי הפעילות העסקית מוסר שגיב, כי "למנופים יש יכולת להגדיל את התשואה על הנכסים שהם רוכשים. לדוגמא את הארנה הם רכשו בתשואה של 8% על הנכסים וכרגע הם בתהליך הגדלת התשואה על הנכסים לרמה של כ-11%".

על פי פרידמן גורמי הסיכון של החברה נובעים מהרחבת הפעילות, "אם החברה תרצה להרחיב את פעילותה היא תאלץ ליטול אשראי ובכך להגדיל את המינוף הגבוה ממילא". עם זאת מציין פרידמן כי "לחברה שוכרים בעלי דירוג אשראי גבוה ורמת נזילות גבוהה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).