מדדי היתר היכו את מדד המעו"ף בגדול: היתר 50 עלה ב-6.1%

מנית אנגל אירופה טסה 12.3%, על רקע עסקה בהיקף 2.72 מיליון שקל שבוצעה היום (ג) בנייר. מניית פלרם זינקה ב-8%, מניית ביולייט סגרה את יום המסחר בעלייה של 4.5% על רקע אישור משמעותי אותו קיבלה החברה
ישראל הס |

מדדי היתר סגרו היום את יום המסחר בעליות שערים משמעותיות ביותר. זאת כאשר מדד היתר 50 חתם בזינוק של 6.1%, בעוד מדד הייתר 120 סגר בעליה של 4.8%. גם המדדים המובילים בבורסה הגיבו בעליות שערים נאות אך צנועות יותר. המעו"ף סגר בעליה של 2.6% בעוד מדד ת"א 100 עלה ב-2.61%

מניית אנגל אירופה, העוסקת בייזום והשכרה של נדל"ן בישראל אירופה וקנדה, טסה היום ב-12.28% תוך היקף מסחר של כ-3 מיליון שקל. זאת על רקע עסקה אחת שבוצעה במניה בשעה 10:45 בהיקף של 2.72 מיליון שקל במחיר הגבוה ב-4.58% ממחיר הפתיחה. נציין כי עד רגע כתיבת שורות אלה לא הועבר לבורסה דיווח על בעל עניין זה או אחר שביצע את העסקה.

מניית פלרם, העוסקת בייצור לוחות טרמופלאסטיים קשיחים היושבת בקיבוץ רמת יוחנן, זינקה היום ב-8% תוך מחזור מסחר חריג לנייר. נציין כי מאמצע חודש דצמבר 2007 ועד ה-24 בינואר איבדה החברה כ-32% משוויה, אך מאז ועד היום השלימה החברה עליה של 16%.

מניית וואלה, העוסקת בשירותי מידע אינטרנטיים, עלתה היום בשיעור של 10.53% תוך מחזורי מסחר סבירים. בכך משלימה המניה טיפוס של 19% בערכה. המנייה מצמצמת את הירידות אותן רשמה מתחילת השנה ועומדת כרגע על פער שלילי של 1.87% בלבד מיעד זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.