הכנסה משכירות מנכס - מתי תיחשב להכנסה עיסקית?
העובדות
---------
המערערת 1 [להלן - "חברת ברשף"] הנה חברה משפחתית, כמשמעותה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. המערער 2 [להלן - "בני ברגר"] הנו יליד שנת 1929 ונחשב כנישום מייצג, כהגדרתו בסעיף 64א לפקודה.
בשנת 1969, בני ברגר הקים תחנת דלק והפעילה בעצמו ובעזרת בנו. הציוד והמחוברים לצורך הפעלת תחנת הדלק נרכשו בכספיה של חברת "דלק".
בשנת 1998, לאחר שבני ברגר ובנו הפעילו את תחנת הדלק לעיל במשך כ-30 שנה, חברת ברשף התקשרה עם חברת "דלק", כדי למסור את ההחזקה הבלעדית במקרקעי התחנה לחברת "דלק", עם כל הזכויות הנלוות לכך.
הוסכם בין הצדדים, שחברת ברשף לא תתחרה בחברת "דלק", לא תפריע לניהול וכו', ובתמורה היא (חברת ברשף) תקבל 44 אלף דולר מדי חודש.
ההכנסה הנה בלי להתחשב בהיקף המכירות, או בהוצאות של התחנה, תקופת השכירות הייתה למשך תשע שנים, ולחברת ברשף הייתה היכולת להפסיק את תקופת ההסכם בתום כל שלוש שנות שכירות.
חברת "דלק" פיטרה את כל עובדי התחנה הקודמים, ואת ניהול התחנה העבירה לחברה אחרת.
בשנים 2000-1999 הוזרמו 44 אלף דולר בכל חודש לחברת ברשף, כאמור. מנגד, בני ברגר משך סכום של כ-3.4 מיליוני ש"ח מחברת ברשף, ובנו משך סכום של כ-715 אש"ח.
פקיד שומה אילת [להלן - "המשיב"] לא התיר את הוצאות השכר בניכוי, משום שלדעתו, המערערים לא ביצעו עבודה, המצדיקה את הסכומים שפורטו לעיל.
בשנים האמורות, סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 [להלן - "החוק"], קבע כי יחיד תושב ישראל יוכל ליהנות מזיכוי בשיעור 10% מהכנסתו החייבת שהופקה באילת, כל עוד ההכנסה סווגה כהכנסה החייבת במס, מכוח הסעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודה.
המשיב טען, שמקור חיובה של הכנסת השכירות, במקרה לעיל, הנו סעיף 2(6) לפקודה, ומנגד המערערים טענו, שמקור החיוב במס של הכספים הנו סעיף 2(1) לפקודה.
בית המשפט המחוזי קבע, שמדובר בהכנסה פסיבית, למערערים אין עסק להשכרת תחנות דלק, אין להם מלאי של תחנות דלק, וכן שאין הצדקה, שהם ייהנו מן ההקלה של סעיף 11 לחוק - מה עוד שבהסכם, המערערים ניתקו את עצמם כמעט לחלוטין מן התחנה.
טענות הצדדים
--------------
המערערים טענו, שהכנסת שכירות יכולה להיות כהכנסה אקטיבית בעסק להשכרת תחנות דלק, וכן מעסק, שבעבר ניהל תחנת דלק וכיום משכיר את התחנה.
דמי השכירות היו שיעור מן הרווחים - דבר שיכול להצביע על אופי ההכנסה. כמו כן המערערים לא ניתקו את עצמם מן התחנה, אלא בסך הכול היה כאן ניתוק זמני מן התחנה. בית המשפט לא התייחס לפסיקה, שקבעה שמדובר בהכנסה עסקית.
המשיב טען מנגד שייתכן, שהשכרת "עסק חי" תיחשב כהכנסה מעסק, אולם לא במקרה זה, שבו יש ניתוק כל כך בולט בין המערערים לבין הנכס שמושכר.
דיון
------
כדי שההכנסה תיחשב "פירותית", צריכות להתקיים שתי אלה:
1. הכנסה מחזורית ממקור הכנסה קבוע.
2. הכנסה, האמורה להיכלל באחד מעשרת הסעיפים הקטנים של סעיף 2 לפקודה.
כדי להכליל הכנסה, שמקור חיובה הנו הסעיפים 2(1) ו- 2(2) לפקודה, צריך שההכנסה תנבע מפעילות ממשית, נמשכת ושיטתית. צריך שההכנסה תנבע מיגיעה אישית, כדי שמקור חיובה יסווג לסעיפים 2(1), או 2(2) לפקודה.
הכנסה פסיבית אינה מצריכה יגיעה אישית ודומה יותר לתשואה על ההון. ההכנסה מן ההשכרה תיתכן כהכנסה מיגיעה אישית, וראו את פסק הדין בעניין ע"א 335/79, פקיד שומה נ' אגודת ידידי האוניברסיטה העברית בע"מ.
ההכנסה, כאמור, תיחשב להכנסה מיגיעה אישית - תלוי בעצם הפעולה, שקשורה בהשכרה או בשירותים המסופקים לשוכר, והמלמדת על האופי העסקי של אותה ההשכרה (לדוגמה, מערך ארגוני ומנגנון של ניהול פעולות ההשכרה, הכולל גיוס אמצעי מימון, מערכי שיווק ופרסום, החזקת משרד, ניהול חשבונות וכו').
הכנסה יכולה להיחשב כעסקית, על פי היקף נכסים נרחב ומימון חיצוני.
הכנסה מהשכרה של "עסק חי" יכולה להיחשב כהכנסה אקטיבית, וראו את פסק הדין בעניין ע"א 128/75, פקיד שומה פתח תקווה נ' האחים מרק בע"מ. הכול רק אם יושכר העסק, ולא אם יושכר הנכס. ככל שחוזה השכירות יהיה ארוך יותר, כך ייטו לראות בזה את ניתוק הבעלים מן העסק ולראות בכך הכנסה פסיבית.
אם דמי השכירות משתנים על פי רווחיות העסק, יראו בכך הכנסה אקטיבית. במקרה דנן, דמי השכירות נקבעו על פי הרווח שהיה בעבר - דבר, שאינו מראה השתתפות של המשכיר בסיכונים.
ייתכנו מקרים, שבהם המשכיר מקבל את דמי השכירות ללא קשר לרווחיות, ובכל אופן יראו בכך הכנסה עסקית. אז המשכיר צריך להראות "שותפות" בניהול העסק, בתקופת השכירות.
גם תכלית החוק הנה לעודד פעילות אקטיבית, ולא פעילות פסיבית.
לאור הנסיבות, הרי במקרה זה, המערערים לא עמדו בנטל של הוכחת השכרת "עסק חי", העולה מן ההסכם, שיש ניתוק כמעט מוחלט בין המערערים לעסק, והכול גורם שיראו בהשכרה זו השכרת נכס.
הערעור נדחה.
בבית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
לפני כב' השופטים: א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, א' רובינשטיין
ניתן ב-19.12.2007
(*) המידע באדיבות "כל מס" - מרכז המידע במיסוי של "חשבים-HPS"
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
