כרגע המשבר בארה"ב - הוא בדרך לישראל
יש כנראה הסכמה בין כל הגורמים הכלכליים החשובים בוושינגטון להגדיל את כמות הכסף שבידי הצרכן האמריקאי. כסף "פנוי" בידי הצרכן האמריקאי הניע, מאז הוקמה הרפובליקה הזו, את הכלכלה ובהצלחה שאין לה אח ורע בהיסטוריה הכלכלית. לעודד את הצרכן האמריקאי להמשיך ולצרוך זו המטרה האמריקאית היחידה שכל העולם המערבי מסכים עלייה, בכל שאר הדברים, מעיראק ואיראן ועד לחוקי הסחר והאקולוגיה כולם חלוקים על המדיניות האמריקאית אבל במקרה הזה לכולם אותו האינטרס.
הנשיא בוש גייס לצורך "חבילת התמיכה בצרכן" את תמיכת שר האוצר שלו, הנרי פולסון, ואת תמיכתו של הנגיד, בן ברננקי. לדעתנו, העברת החבילה מקבלת אישור גם מכל המדינות שמממנות את חובותיה של ארה"ב. למדינות דרום-מזרח אסיה יכולות הרכישה של הצרכן האמריקאי חשובות לא פחות משהן חשובות לכלכלת ארה"ב.
אין היום, למעשה, שום אופציה אחרת לחידוש הצמיחה בארה"ב אבל האופצייה הזו מותנית בצעדים שלצד העברת הכסף לצרכן גם יעוררו את תאבונו לחידוש קניותיו וזה כבר לא כ"כ פשוט. במצב הדברים הנוכחי הורדה חדה של הריבית בארה"ב, בחצי אחוז ואולי יותר (כפי שרבים מהמומחים טוענים) אינה מבטיחה עדיין צמיחה חזקה יותר ואפילו לא עצירת ההאטה שם. הורדה משמעותית של הריבית בתוספת הזרמת מזומן מאסיבית, כפי שעשו ב 2001 – 2002 למשל, עלולה לפעול דווקא בכיוון הלא רצוי ואולי להחזיר לחלל את המילה הנוראית "דיפלאציה".
גם הורדת שיעורי מס ההכנסה לא מבטיחים שהאמריקאי ירוץ עם הכסף הזה לוול-מארט. העובדה שהנשיא, בעזרתם של הנגיד ושר האוצר, יעביר כספים לכיסי הצרכנים אינה מבטיחה דבר אלא אם הפעולות הללו יעזרו להראות לצרכן את "האור הכלכלי האישי בקצה המנהרה". היינו, שיחזירו לצרכן את הביטחון בעתידו הכלכלי שזה אומר רה-ארגון של המערכות הכלכליות שנוגעות לו אישית כמו ביטוח רפואי, כמו פנסיה או חינוך.
עיראק ואיראן בקושי מוזכרות
מי שחושב שאנחנו טועים שיקשיב למה שקורה במערכת הבחירות, עיראק ואיראן בקושי מוזכרות - הויכוח הגדול עובר לנושאים כלכליים. מי שיקבע את הנשיא הבא הם הקשישים והצעירים שיצביעו בפעם הראשונה. שתי הקבוצות הללו מצביעות בהמוניהן ואותן מעניינת הכלכלה, שום דבר אחר.
מקריאת דברי הנגיד, הנשיא ושר האוצר נראה לנו שהכיוון שהולכים בו הוא אכן יותר לכיוון ההרגעה מאשר הצמיחה. מעצבי המדיניות האמריקאים מבינים שלפני שמגדילים צריכה צריך בטחון בעתיד הכלכלי האישי ואת המסר הזה הם מנסים להעביר.
ספר הבז', שפורסם בשבוע שעבר ושאותו עורך הבנק המרכזי, הוא המסמך האמין ביותר של תמונת המצב הכלכלית בארה"ב. הדו"ח האחרון אינו מצביע על מיתון אבל כן על האטה "ברוב חלקי ארה"ב". על סמך מסמכים כאלו, לא על סמך הצעקות מוול סטריט, מחליטים מקבלי ההחלטות האמריקאים. אם מה שאומר ספר הבז' נכון אז זה הזמן הנכון להציע חבילת הטבות שכוללת גם כסף בכיס וגם הגדלת הביטחון העתידי.
בסה"כ ברננקי-בוש-פולסון עושים את הצעדים היחידים שכרגע יועילו לעצירת אווירת הנכאים. הם, בעיקר, מייצרים אווירה של "אולי בכל זאת אפשר לתקן את הנסיגה הכלכלית" כי מבלי אווירה כזו ההרגשה תמשיך להיות Down והצריכה תמשיך לדשדש.
העולם כולו (להוציא המוג'האדינים) מקווה שהפעולה תצליח וגם אנחנו מקווים אבל את כל הספור הזה הבאנו כי הכיוון שלוקחת ארה"ב ובעקבותיה העולם כולו נושא בחובו סכנה גדולה דווקא למדינת ישראל ומדוע? כי כרגע, לטווח הנראה לעיין, חוקי המשחק בשוק הפיננסי ידועים, הריבית בעולם יורדת ובישראל היא עולה. בעקבות האמריקאים גם שאר מדינות העולם יתחילו להוריד ריבית וניכנס לתקופה שבה ישראל תהיה מהמדינות הבודדות בעולם המתועש, אולי היחידה, בה הריבית בעלייה ופרופסור סטנלי פישר הרי מבטיח זאת.
אנחנו חושבים שפישר טועה שהוא מעלה הריבית כי את האינפלציה הוא ממילא לא יצליח לעצור (האם הוא יכול להשפיע על מחירי החיטה, העגבניות או הנפט?) ואת הייצוא הוא הורג. הבעיה היא שקרנות המגננה רואות ומבינות את התהליך הישן נושן של "הליכה נגד הזרם" שבסופו מובטח להולך שיטבע.
אם אכן הנגיד הישראלי (שהיה אגב המנחה של ברננקי לדוקטורט באוניברסיטת MIT) יעשה את אשר הוא מבטיח לעשות וברננקי יעשה את מה שהוא מבטיח לעשות, השקל ימשיך להתחזק עד שהמשק יטבע בים הדולרים שיחנוק את המדינה. מצב כזה יכפה על פישר הורדות ריבית דרסטיות.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
