הדולר רשם יום חיובי נוסף: הוסיף 0.19% ל-3.744 שקלים

שערו היציג של היורו איבד 0.358% לרמה של 5.5033 שקלים. פינוטק: פריצת הדולר את ה-3.7 שקלים תהווה איתות מכירה משמעותי
שי טופז |

שוק המט"ח התנהל במהלך היום במגמה מעורבת של השקל אל מול המטבעות העיקריים. המטבע האמריקני הראה יום נוסף סימנים של התאוששות אל מול השקל הישראלי , עם זאת בשיעור קל יחסית, וייקח לו עוד זמן מה עד שייחדל מלהתבוסס ברמות שפל של תשע וחצי שנים.

סוחרי המטבעות בשוק המקומי ממשיכים לעכל את הנתונים המאקרו כלכליים אשר מתפרסמים. אם שלשום עוד הפנימו את חריגת בנק ישראל מיעד האינפלציה לשנת 2007 לאחר שזו הסתכמה ב-3.4%, כעת עליהם לעכל את מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר בארה"ב, אשר התפרסם אתמול, ורשם עליה של 0.3% והביא את האינפלציה בכלכלה הגדולה בעולם, להסתכם ב-2007 בשיעור של 4.1%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1990.

בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות הבוקר את התחזקותו של הין אל מול הדולר והאירו לאחר שהפדרל ריזרב והבנק המרכזי באירופה אמרו כי הצמיחה הכלכלית מאיטה.

"יהיו עוד הפסדים רבים נוספים הקשורים למשבר המשכנתאות", אמר מסאנובו אישיקאווה, מנהל בחדר עסקאות מט"ח ב-Tokyo Forex & Ueda Harlow , ברוקר המט"ח הגדול ביפן. "הסיכונים מכוונים להיחלשות נוספת מכיוונו של הדולר", הוסיף אישיקאווה.

שערו היציג של הדולר הוסיף 0.187% ל-3.744 שקלים, שערו היציג של היורו איבד 0.358% לרמה של 5.5033 שקלים.

פינוטק: פריצת הדולר את ה-3.7 שקלים תהווה איתות מכירה משמעותי

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי "לטווח קצר נכנס גל של מימושים שמחליש את השקל אך הקצב האינפלציוני והצפיות כי אנו לקראת העלאת ריבית נוספת בחודש ינואר עשויים להביא את השקל לראלי מחודש אל מול השטר הירוק". בפינוטק מדיגישים, כי מבחינה טכנית מתגלה תמיכה סביב 3.7, פריצה תהווה איתות מכירה משמעותי.

בפינוטק מדגישים, כי האירו נכנס לטלטלה ורושם צניחה חדה על רקע דיווח ממקור בכיר בבנק המרכזי האירופי כי התחזית היא לצמיחה נמוכה מהצפיות לשנת 08'. ספקולנטים מיהרו להסיק כי המשבר בארה"ב מחלחל גם לאירופה וגל המכירות תפס תאוצה כשהאירו איבד יותר מ 200 פיפס (2 סנט) ב-30 דקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.