הדולר-אירו: האם יש אפשרות לחזרה ל-1.495?
סקירה שבועית: האם הדולר עשוי לחזור להסחר מעל הרמות של 1.4950אל מול האירו השבוע?
בזירה הגלובלית
הדולר סגר את שבוע בהחלשות מתונה כנגד האירו, כאשר המסחר היה מאוד תנודתי על רקע החלטות הריבית באירופה ובריטניה, דבריו של נגיד הפד, בן ברננקה ונתוני כלכלה נחותים מהמשק האמריקאי.
בגוש האירו הוחלט להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.0%, זאת על אף הלחצים האינפלציונים. המדיניות השמרנית אשר דוגלת בהותרת ריבית מאז חודש ספטמבר 2007 נובעת בעיקר בשל משבר האשראי בזירה הגלובלית. כמו כן, נשיא הECB טרישה ציין כי הורדת ריבית לא עומדת על הפרק כלל. המטבע האירופאי שומר על חוזקו כנגד דולר והסטרלינג מאז שהBoE והפדרל רזרב החלו לקצץ בריבית לטווח קצר. יש לציין, ציפיות השוק להפסקה במדיניות המוניטרית של קיצוצים בבריטניה וארה"ב לא נמוגו.
בבריטניה, הבנק המרכזי הותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.5%. יחד עם זאת, הדולר המשיך להתחזק כנגד הסטרלינג. הצמד פתח את שבוע המסחר סביב הרמות של 1.9734 וסגר את יום המסחר האחרון בירידה ניכרת סביב הרמות של 1.9583. ציפיות האנליסטים כי משבר האשראי בבריטניה עשוי להתרחב משמעותית ולכן הותרת ריבית הBOE החודש היא השהייה בלבד אשר תביא את הבנק המרכזי הבריטי לחתוך את הריבית בחצי אחוז כבר בחודש הבאה.
בארה"ב, נגיד הבנק המרכזי ציין ביום חמישי כי הוא יעשה את כל הדרוש בכדי לתמוך בכלכלה האמריקאית ובכך נותן רמז מהותי כי אין מנוס מהורדת ריבית הפד עם סבירות גבוה לקיצוץ חד של 0.5%. נתוני הנדל"ן ממשיכים להצביע על האטה ומאזן הסחר על גרעון הולך וגדל לרמות מפלצתיות של -63.1 מיליארד דולר. פגישת הפד והכרזת הריבית צפויה להתקיים ב-30 לינואר 2008. ריבית נמוכה בהחלט יכולה לתמוך בכלכלה ובשוק המניות אשר נצבע באדום לאחרונה, אך מנגד אנו עשויים לראות את הדולר חוזר לרמות שפל של 1.4950 כנגד האירו.
השבוע המסחר צפוי להיות מאוד תנודתי על רקע נתונים רבים אשר עשויים להתפרסם בזירה הגלובלית. להלן הנתונים אשר יתפסו את מירב תשומת לב המשקיעים: ביום שני, מחירי הייצור בבריטניה. ביום שלישי, מדד המחירים לצרכן באנגליה, מכירות קמעונאיות ומדד המחירים לצרכן ליבה בארה"ב. ביום רביעי, שכר ממוצע לשעה בבריטניה, מדד המחירים לצרכן ותפוקה תעשייתית בארה"ב. יום חמישי, יהיה עמוס בנתונים הן מאירופה וארה"ב ברקע נאומו של נשיא ה-ECB,טרישה ונגיד הפד, ברננקה. את סוף השבוע יסגרו נתוני המכירות הקמעונאיות בבריטניה וסנטימנט הצרכן בארה"ב.
בזירה המקומית
המטבע הישראלי ממשיך להפגין חוסן אל מול הדולר וסוגר את שבוע המסחר סביב הרמות של 3.7625. נזכיר כי ב-17 לדצמבר 2007 הצמד דולר-שקל נסחר ברמת שיא של 4.0245 מאז החזיר השקל את הפסדיו ורשם התחזקות ניכרת של יותר מ-26 אגורות כנגד השטר הירוק.
מבחינה טכנית רמת התמיכה של 3.7750 נפרצה, נראה כי התחתית עוד לא נקבע. מבחינה טכנית המגמה הדובית עשויה להתחזק ולמשוך את הצמד לרמת תמיכה הבאה של 3.7370 בטווח המידי. המסחר השבועי יתבסס בעיקר על נתוני מדדי המחירים שיפורסמו בזירה הגלובלית והמקומית.
ריבית הבנק המרכזי עומדת כעת על 4.0% בדומה לגוש האירו, בארה"ב ריבית הפד נמאת ברבע אחוז מעל על רמה של 4.25%. נכון להיום פערי הריביות עומדית לטובת הדולר אך ציפיות השוק לקיצוץ חד בריבית הפד כבר החודש בכדי לתמוך בכלכלה האמריקאית ומנגד הלחצים האינפלציונים במשק הישראלי יביאו כנראה את הבנק המרכזי הישראלי ובראשו סטנלי פישר להעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז . התוצאה תיגרום למשקיעים רבים לאבד אינטרס כלל בשטר הירוק ותתן יתרון משמעותי לשטר הישראלי.
יחד עם זאת, בטווח הארוך יותר נראה כי הנתונים הכלכלים וההשקעות הזרות בישראל עשוים להתמתן בהשוואה ל-2007, זאת על רקע אי הוודאות העולה בשווקים, והן על רקע ההתקרבות מגמת החלשות הדולר בעולם לכלל מיצוי וצפי להיפוכה במהלך הרבעון השני של 2008.
מאת: רודיאן רחנאייב
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
