המניה הגרועה ביותר ב-S&P500 מנסה להתאושש: אי-טרייד מכרה אג"ח ב-3 מיליארד דולר במסגרת ההתמודדות עם משבר האשראי
מניית אי-טרייד (סימול: ETFC) מזנקת כעת בכ-7% בוול סטריט לאחר שהחברה הודיעה כי היא מכרה אגרות חוב מגובות משכנתאות בהיקף של 3 מיליארד דולר על מנת להעלות את רמת ההון שלה במסגרת התמודדותה עם משבר האשראי. החברה, אשר מנייתה הציגה את התשואה הגרועה ביותר ב-S&P500 עם נפילה של 89% ב-2007, היא ברוקר מקוון ונפגעה כתוצאה מחשיפתה לשוק משכנתאות הסאב-פריים המקרטע.
במסגרת המכירה, אי-טרייד אמנם הפסידה כ-5 מיליארד דולר בשל ירידת ערכן של אגרות החוב, אולם החברה מסרה כי המהלך בוצע כחלק מהקטנה אגרסיבית של חשיפתה לסיכונים.
התרוממות המניה כעת בוול סטריט מגיעה לאחר שזו נפלה לשפל של למעלה מ-11 שנים, וזאת בצל חששות בשוק כי החברה תציג הפסדים כבדים בדוחותיה לרבעון הרביעי של 2007. דייוויד קרון, אנליסט ב-Pitt Kelton, סבור כי "ההודעה של אי-טרייד חיובית מאוד כיוון שהיא מפחיתה מהחששות הנוגעות לפעילות הברוקראז' שלה". עם זאת, אין בכוונתו לשנות את המלצת ה"החזק" למניה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
