החברה לישראל – לקראת תיקון
ב-21 לנובמבר ניתחתי לאחרונה את מניית החברה ישראל. המסקנה המתבקשת הייתה שהמגמה עודנה מגמת עלייה וכי שיאה של המניה עוד לפניה. המניה נסחרה אז במחיר של 3520 שקלים למניה ובתקופה שלאחר מכן הצליחה לנסוק עד למחיר שיא של 4559 שקלים למניה. וזהו. וכפי שזה נראה כעת, עולה האפשרות שלא הייתה קיימת עד כה ולפיה מניית החברה לישראל עומדת לפני תיקון שיכול להיות משמעותי מאלו שאליהם הורגלנו בעבר.
הסימנים לתיקון קיימים בכל ממדי הזמן. כל ממד זמן מספק את האיתותים הייחודיים לו וכאשר מצרפים את כולם לכדי תמונה שלמה ומושלמת, מקבלים תוצאה שמשמעותה עלייה ברמת הסיכון שהמניה מציעה למשקיע. וכל אחד אמור לעשות את החשבונות האישיים שלו.
הסימנים
1.בגרף נרות חודשי נוכל לראות בבירור שחודש דצמבר, חודש השיא של המניה, התאפיין בתבנית מסוג "כוכב נופל". תבנית זו מתאפיינת בנר בעל גוף קטן המצוי בחלקו התחתון של הנר וצללית עליונה ארוכה. כאשר לנר זה מתלווה מחזור מסחר גבוה, מעיד הדבר על פיזור סחורה של גופים מוסדיים על חשבונם של אחרוני המשקיעים הפרטיים. מכאן אפשר ללמוד שברמות שבין 4059 – 4559 שקלים למניה קיים היצע כבד. סביר להניח שלפחות בשבועות הקרובים לא נראה את השיא הזה נשבר מעלה.
2.בגרף השבועי החובק תקופת זמן קצרה יותר אפשר לראות סימני חולשה מסוג אחר. מדדי מומנטום שונים יוצרים בשבועות האחרונים תהליך של "סטייה שלילית". תהליך זה מתקיים כאשר המניה ומדדי העוצמה נעים בכיוונים מנוגדים והמשמעות היא שהמגמה אינה נמצאת עוד בתהליך של תאוצה אלא של תאוטה.
3.בגרף היומי אפשר לראות תבנית ותיקה ומוכרת בשם "ראש וכתפיים". המונח עצמו חסר חשיבות. תבנית זו מייצגת תהליך של היפוך מגמה. מעבר מעלייה לדשדוש. חלקה האחרון של התבנית המכונה "כתף ימין" הוא החשוב ביותר. אפשר לראות שגל העליות האחרון שביצעה המניה תיקן בין 33% - 66% ממהלך הירידות שקדם לו. תהליך זה מעלה את הסבירות ולפיה צפויה רמת 4045 שקלים למניה להישבר כלפי מטה.
שלושת המרכיבים הללו הלקוחים משלושה ממדי זמן שונים מעידים שמצבה של המניה שונה מבעבר. הרבה מכיסי העוצמה שאפיינו את המניה בחודשים האחרונים הלכו ונמוגו בחודש האחרון והסבירות לתיקון טכני משמעותי עלתה.
ההערכה היא ששבירתה המובהקת מטה של רמת 4045 שקלים למניה תהווה זרז חזק דיו כדי לדרדר את המניה לפחות בעוד 10% נוספים דרומה. כלומר, מרגע השבירה יהיה יעד המחירים המינימאלי של המניה סביב 3650 שקלים למניה.
סיכום
אחרי תקופה לא קצרה של מגמת עלייה בלתי פוסקת ותיקונים טכניים דלים וחסרי אופי ממשי, עולה הסבירות ולפיה מניית החברה לישראל מסיימת פרק מסוים בתולדותיה. אם אכן יצא לדרכו תיקון טכני, יש להיערך לאפשרות הסבירה ולפיה הוא יהיה גדול ומשמעותי יותר מכל אלו אותם חווינו בעבר.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
