החברה לישראל – לקראת תיקון

הרבה מכיסי העוצמה שאפיינו את המניה בחודשים האחרונים הלכו ונמוגו בחודש האחרון. אם אכן יצא לדרכו תיקון טכני, יש להיערך לאפשרות הסבירה ולפיה הוא יהיה גדול ומשמעותי יותר מכל אלו אותם חווינו בעבר.
אייל גורביץ |

ב-21 לנובמבר ניתחתי לאחרונה את מניית החברה ישראל. המסקנה המתבקשת הייתה שהמגמה עודנה מגמת עלייה וכי שיאה של המניה עוד לפניה. המניה נסחרה אז במחיר של 3520 שקלים למניה ובתקופה שלאחר מכן הצליחה לנסוק עד למחיר שיא של 4559 שקלים למניה. וזהו. וכפי שזה נראה כעת, עולה האפשרות שלא הייתה קיימת עד כה ולפיה מניית החברה לישראל עומדת לפני תיקון שיכול להיות משמעותי מאלו שאליהם הורגלנו בעבר.

הסימנים לתיקון קיימים בכל ממדי הזמן. כל ממד זמן מספק את האיתותים הייחודיים לו וכאשר מצרפים את כולם לכדי תמונה שלמה ומושלמת, מקבלים תוצאה שמשמעותה עלייה ברמת הסיכון שהמניה מציעה למשקיע. וכל אחד אמור לעשות את החשבונות האישיים שלו.

הסימנים

1.בגרף נרות חודשי נוכל לראות בבירור שחודש דצמבר, חודש השיא של המניה, התאפיין בתבנית מסוג "כוכב נופל". תבנית זו מתאפיינת בנר בעל גוף קטן המצוי בחלקו התחתון של הנר וצללית עליונה ארוכה. כאשר לנר זה מתלווה מחזור מסחר גבוה, מעיד הדבר על פיזור סחורה של גופים מוסדיים על חשבונם של אחרוני המשקיעים הפרטיים. מכאן אפשר ללמוד שברמות שבין 4059 – 4559 שקלים למניה קיים היצע כבד. סביר להניח שלפחות בשבועות הקרובים לא נראה את השיא הזה נשבר מעלה.

2.בגרף השבועי החובק תקופת זמן קצרה יותר אפשר לראות סימני חולשה מסוג אחר. מדדי מומנטום שונים יוצרים בשבועות האחרונים תהליך של "סטייה שלילית". תהליך זה מתקיים כאשר המניה ומדדי העוצמה נעים בכיוונים מנוגדים והמשמעות היא שהמגמה אינה נמצאת עוד בתהליך של תאוצה אלא של תאוטה.

3.בגרף היומי אפשר לראות תבנית ותיקה ומוכרת בשם "ראש וכתפיים". המונח עצמו חסר חשיבות. תבנית זו מייצגת תהליך של היפוך מגמה. מעבר מעלייה לדשדוש. חלקה האחרון של התבנית המכונה "כתף ימין" הוא החשוב ביותר. אפשר לראות שגל העליות האחרון שביצעה המניה תיקן בין 33% - 66% ממהלך הירידות שקדם לו. תהליך זה מעלה את הסבירות ולפיה צפויה רמת 4045 שקלים למניה להישבר כלפי מטה.

שלושת המרכיבים הללו הלקוחים משלושה ממדי זמן שונים מעידים שמצבה של המניה שונה מבעבר. הרבה מכיסי העוצמה שאפיינו את המניה בחודשים האחרונים הלכו ונמוגו בחודש האחרון והסבירות לתיקון טכני משמעותי עלתה.

ההערכה היא ששבירתה המובהקת מטה של רמת 4045 שקלים למניה תהווה זרז חזק דיו כדי לדרדר את המניה לפחות בעוד 10% נוספים דרומה. כלומר, מרגע השבירה יהיה יעד המחירים המינימאלי של המניה סביב 3650 שקלים למניה.

סיכום

אחרי תקופה לא קצרה של מגמת עלייה בלתי פוסקת ותיקונים טכניים דלים וחסרי אופי ממשי, עולה הסבירות ולפיה מניית החברה לישראל מסיימת פרק מסוים בתולדותיה. אם אכן יצא לדרכו תיקון טכני, יש להיערך לאפשרות הסבירה ולפיה הוא יהיה גדול ומשמעותי יותר מכל אלו אותם חווינו בעבר.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.