החברה לישראל – לקראת תיקון
ב-21 לנובמבר ניתחתי לאחרונה את מניית החברה ישראל. המסקנה המתבקשת הייתה שהמגמה עודנה מגמת עלייה וכי שיאה של המניה עוד לפניה. המניה נסחרה אז במחיר של 3520 שקלים למניה ובתקופה שלאחר מכן הצליחה לנסוק עד למחיר שיא של 4559 שקלים למניה. וזהו. וכפי שזה נראה כעת, עולה האפשרות שלא הייתה קיימת עד כה ולפיה מניית החברה לישראל עומדת לפני תיקון שיכול להיות משמעותי מאלו שאליהם הורגלנו בעבר.
הסימנים לתיקון קיימים בכל ממדי הזמן. כל ממד זמן מספק את האיתותים הייחודיים לו וכאשר מצרפים את כולם לכדי תמונה שלמה ומושלמת, מקבלים תוצאה שמשמעותה עלייה ברמת הסיכון שהמניה מציעה למשקיע. וכל אחד אמור לעשות את החשבונות האישיים שלו.
הסימנים
1.בגרף נרות חודשי נוכל לראות בבירור שחודש דצמבר, חודש השיא של המניה, התאפיין בתבנית מסוג "כוכב נופל". תבנית זו מתאפיינת בנר בעל גוף קטן המצוי בחלקו התחתון של הנר וצללית עליונה ארוכה. כאשר לנר זה מתלווה מחזור מסחר גבוה, מעיד הדבר על פיזור סחורה של גופים מוסדיים על חשבונם של אחרוני המשקיעים הפרטיים. מכאן אפשר ללמוד שברמות שבין 4059 – 4559 שקלים למניה קיים היצע כבד. סביר להניח שלפחות בשבועות הקרובים לא נראה את השיא הזה נשבר מעלה.
2.בגרף השבועי החובק תקופת זמן קצרה יותר אפשר לראות סימני חולשה מסוג אחר. מדדי מומנטום שונים יוצרים בשבועות האחרונים תהליך של "סטייה שלילית". תהליך זה מתקיים כאשר המניה ומדדי העוצמה נעים בכיוונים מנוגדים והמשמעות היא שהמגמה אינה נמצאת עוד בתהליך של תאוצה אלא של תאוטה.
3.בגרף היומי אפשר לראות תבנית ותיקה ומוכרת בשם "ראש וכתפיים". המונח עצמו חסר חשיבות. תבנית זו מייצגת תהליך של היפוך מגמה. מעבר מעלייה לדשדוש. חלקה האחרון של התבנית המכונה "כתף ימין" הוא החשוב ביותר. אפשר לראות שגל העליות האחרון שביצעה המניה תיקן בין 33% - 66% ממהלך הירידות שקדם לו. תהליך זה מעלה את הסבירות ולפיה צפויה רמת 4045 שקלים למניה להישבר כלפי מטה.
שלושת המרכיבים הללו הלקוחים משלושה ממדי זמן שונים מעידים שמצבה של המניה שונה מבעבר. הרבה מכיסי העוצמה שאפיינו את המניה בחודשים האחרונים הלכו ונמוגו בחודש האחרון והסבירות לתיקון טכני משמעותי עלתה.
ההערכה היא ששבירתה המובהקת מטה של רמת 4045 שקלים למניה תהווה זרז חזק דיו כדי לדרדר את המניה לפחות בעוד 10% נוספים דרומה. כלומר, מרגע השבירה יהיה יעד המחירים המינימאלי של המניה סביב 3650 שקלים למניה.
סיכום
אחרי תקופה לא קצרה של מגמת עלייה בלתי פוסקת ותיקונים טכניים דלים וחסרי אופי ממשי, עולה הסבירות ולפיה מניית החברה לישראל מסיימת פרק מסוים בתולדותיה. אם אכן יצא לדרכו תיקון טכני, יש להיערך לאפשרות הסבירה ולפיה הוא יהיה גדול ומשמעותי יותר מכל אלו אותם חווינו בעבר.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
