החברה לישראל – לקראת תיקון
ב-21 לנובמבר ניתחתי לאחרונה את מניית החברה ישראל. המסקנה המתבקשת הייתה שהמגמה עודנה מגמת עלייה וכי שיאה של המניה עוד לפניה. המניה נסחרה אז במחיר של 3520 שקלים למניה ובתקופה שלאחר מכן הצליחה לנסוק עד למחיר שיא של 4559 שקלים למניה. וזהו. וכפי שזה נראה כעת, עולה האפשרות שלא הייתה קיימת עד כה ולפיה מניית החברה לישראל עומדת לפני תיקון שיכול להיות משמעותי מאלו שאליהם הורגלנו בעבר.
הסימנים לתיקון קיימים בכל ממדי הזמן. כל ממד זמן מספק את האיתותים הייחודיים לו וכאשר מצרפים את כולם לכדי תמונה שלמה ומושלמת, מקבלים תוצאה שמשמעותה עלייה ברמת הסיכון שהמניה מציעה למשקיע. וכל אחד אמור לעשות את החשבונות האישיים שלו.
הסימנים
1.בגרף נרות חודשי נוכל לראות בבירור שחודש דצמבר, חודש השיא של המניה, התאפיין בתבנית מסוג "כוכב נופל". תבנית זו מתאפיינת בנר בעל גוף קטן המצוי בחלקו התחתון של הנר וצללית עליונה ארוכה. כאשר לנר זה מתלווה מחזור מסחר גבוה, מעיד הדבר על פיזור סחורה של גופים מוסדיים על חשבונם של אחרוני המשקיעים הפרטיים. מכאן אפשר ללמוד שברמות שבין 4059 – 4559 שקלים למניה קיים היצע כבד. סביר להניח שלפחות בשבועות הקרובים לא נראה את השיא הזה נשבר מעלה.
2.בגרף השבועי החובק תקופת זמן קצרה יותר אפשר לראות סימני חולשה מסוג אחר. מדדי מומנטום שונים יוצרים בשבועות האחרונים תהליך של "סטייה שלילית". תהליך זה מתקיים כאשר המניה ומדדי העוצמה נעים בכיוונים מנוגדים והמשמעות היא שהמגמה אינה נמצאת עוד בתהליך של תאוצה אלא של תאוטה.
3.בגרף היומי אפשר לראות תבנית ותיקה ומוכרת בשם "ראש וכתפיים". המונח עצמו חסר חשיבות. תבנית זו מייצגת תהליך של היפוך מגמה. מעבר מעלייה לדשדוש. חלקה האחרון של התבנית המכונה "כתף ימין" הוא החשוב ביותר. אפשר לראות שגל העליות האחרון שביצעה המניה תיקן בין 33% - 66% ממהלך הירידות שקדם לו. תהליך זה מעלה את הסבירות ולפיה צפויה רמת 4045 שקלים למניה להישבר כלפי מטה.
שלושת המרכיבים הללו הלקוחים משלושה ממדי זמן שונים מעידים שמצבה של המניה שונה מבעבר. הרבה מכיסי העוצמה שאפיינו את המניה בחודשים האחרונים הלכו ונמוגו בחודש האחרון והסבירות לתיקון טכני משמעותי עלתה.
ההערכה היא ששבירתה המובהקת מטה של רמת 4045 שקלים למניה תהווה זרז חזק דיו כדי לדרדר את המניה לפחות בעוד 10% נוספים דרומה. כלומר, מרגע השבירה יהיה יעד המחירים המינימאלי של המניה סביב 3650 שקלים למניה.
סיכום
אחרי תקופה לא קצרה של מגמת עלייה בלתי פוסקת ותיקונים טכניים דלים וחסרי אופי ממשי, עולה הסבירות ולפיה מניית החברה לישראל מסיימת פרק מסוים בתולדותיה. אם אכן יצא לדרכו תיקון טכני, יש להיערך לאפשרות הסבירה ולפיה הוא יהיה גדול ומשמעותי יותר מכל אלו אותם חווינו בעבר.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
