פועלים: שנת 2008 תפתח ברקע לחשש מפני האטה גלובלית
כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית את האירועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר באחד העם בשבוע החולף ואת האירועים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
2007 – עוד שנה חיובית בבורסה
כלכלני פועלים מציינים, כי אומנם נותרו שני ימי מסחר לסוף 2007, אולם כבר ניתן לסכם את השנה בראי הבורסה. 2007 היתה השנה החמישית ברציפות, בה נרשמה תשואה דו-ספרתית במדדי המניות הכבדות בתל אביב, עם עליה של מעל ל-30% במדד תל אביב 25 – המדד שרשם את העליה הבולטת ביותר מבין המדדים המרכזיים בתל אביב בשנה זו.
במבט לעתיד, הרי ששנת 2008 צפויה להפתח עם סימני שאלה בנוגע לכלכלה בכלל, ושוק המניות בפרט. החשש מפני ההאטה הגלובלית, בעקבות משבר האשראי בארה"ב, עודנו קיים, על אף שישנם בעולם כלכלנים שכבר מעריכים כי הרע מכל מאחורינו. כך או כך, אנו מעריכים כי ברבעון הראשון נושפע בעקר מהנעשה בשוקי חו"ל, אך בטווח הארוך הכלכלה המקומית, שלהערכת הבנק צפויה להיות טובה, היא שתתן את הטון בשוק המניות המקומי, על אף התנודתיות בשוקי העולם.
אין הפתעה בריבית בנק ישראל
בנק ישראל הודיע השבוע על העלאת הריבית במשק ל-4.25%. העלאה זו היתה צפויה נוכח מדד נובמבר הגבוה (עליה של 0.4% - גבוה מהתחזיות המוקדמות), ונוכח חששות שמעלים כלכלנים שונים מפני אינפלציה של מעל ל-3% ב-2008. העלאת הריבית משווה למעשה את הריבית השקלית לריבית הדולרית, לאחר כשנה שבה הריבית השקלית היתה נמוכה יותר ממקבילתה האמריקנית.
בפועלים מזכירים, כי על פי הערכות המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, צפויה הריבית להגיע בשנה הקרובה לשיעור של 4.5%. אומנם מדובר בעליה לעומת השפל של 3.5% בו שררה הריבית בקיץ האחרון, אך במונחים היסטוריים מדובר עדיין בריבית נמוכה מאוד למשק הישראלי.
הכלכלה המקומית צפויה להיות חזקה גם ב-2008
כאמור לעיל, בפועלים סבורים כי גם ב-2008 צפוי המשק המקומי לבלוט בנתונים חיוביים, למרות החשש מפני האטה גלובלית. המחלקה הכלכלית צופה צמיחה של 4.8% בתוצר, כשהצריכה הפרטית צפויה לצמוח ב-5%. תמיכה חשובה לכלכלה צפויה להמשיך ולהגיע מכוון שוק העבודה, כשכיום שיעור האבטלה עומד על 6.9% - הנמוך זה כעשור.
כבר בשנה האחרונה ניתן לראות את ההשפעות החיוביות בכלכלה המקומית, כשלפי הלמ"ס, הפדיון בענפי המסחר והשירותים המקומיים גדל מתחילת השנה ב-9.1%. בבנק סבורים כי המשך המגמה תטיב עם חברות הפועלות בשוק המקומי, כגון חברות התקשורת ויצרניות המזון.
תחזית ענפית ל-2008: המגה החיובית תימשך
כלכלני הבנק מעריכים כי בשנת 2008 צפויה להירשם מגמה חיובית בתוצאות החברות בענפי הפרמצבטיקה, הכימיה, המזון, האנרגיה והתקשורת. בין הענפים שיציגו להערכתנו תוצאות מעורבות ניתן למנות את ענפי הנדל"ן והקמעונאות.
במבט לתוך שנת 2008, סבורים בפועלים כי הרבעון הראשון יושפע עדיין מהחששות מפני הנעשה בשוקי ההון הגלובליים. עם זאת, המשך השנה צפוי להתאפיין במגמה חיובית (אך מתונה בהשוואה לשנים האחרונות), וזאת על רקע נתונים טובים שצפויים למשק המקומי.
ההערכות הן, כי גם ב-2008 צפויות החברות הפועלות במישור המקומי ליהנות מהמשך הצמיחה במשק בכלל, תוך דגש על הצריכה הפרטית בפרט. לאור זאת, סבורים בבנק כי הסיכון במניות אלו נמוך בהשוואה למניות המוטות לסקטורים שיהיו רגישים יותר לאי הודאות הגלובלית, שכאמור עלולה להימשך לתוך השנה הקרובה. כמו כן, אי הודאות עלולה להעיב בעיקר על המניות הקטנות, כשהמשקיעים עשויים לחזור למקלט הבטוח יחסית בדמות המניות הגדולות והדפנסיביות.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
