המשמעות האמיתית של המינוף
המונח "מינוף" מוזכר לעיתים קרובות בהקשר של מסחר במט"ח כאמצעי להגדיל לא רק את הרווחים אלא גם את ההפסדים. רבים משתמשים בצורה שגויה באפשרות המינוף, ואף לא מבינים משמעותו האמיתית. בעקבות כך נקשרו סביב המינוף בשוק המט"ח מיתוסים שונים אשר זה הזמן להפריך.
מיד נסביר במדויק מהו המינוף אך תחילה נציין כי זהו כלי עבודה אשר ניתן להפעיל אותו על כל השקעה, בלי קשר מהו סוג ההשקעה. אפשר למנף בנדל"ן, במניות, או בכל עסק אחר. לכן אמירות כגון "מט"ח הוא שוק מסוכן כי יש בו מינוף גבוה" מתרוקנות מתוכנן ואינן מעידות על הבנה בשוק המט"ח ובאופן בו מקצוענים סוחרים בשוק. כיצד ניתן להגיד על שוק המט"ח שהוא מסוכן יותר מאחרים, אם תזוזה של 3% או 5% ביום במניה היא עניין שבשגרה, אך תנועה כגון זו בצמד מטבעות כגון היורו-דולר נדירה אפילו בימים של זעזוע קשה. ניקח דוגמה קיצונית: ביום של אסון התאומים, השינוי בשער הדולר ביחס ליורו היה פחות מ-3 אחוזים בלבד.
אם כן, היכן טמון הסיכון? הבעיה מתחילה כאשר משקיעים/סוחרים אינם מסתפקים בתנועות העדינות יחסית של שוק המט"ח וממנפים את הפוזיציות שלהם. בכך הם למעשה מגבירים תנועות קטנות בשוק והופכים אותן לתנועות גדולות בחשבון. לדוגמה, שינוי של 1% בשוק יכול להפוך בידיים אגרסיביות מדי לשינוי של 100% בערך החשבון.
הדבר המאפיין חשבונות שמפסידים או נמחקים הוא המינוף הגבוה מדי. בידיים בלתי מיומנות, מסחר המבוסס על מינוף גבוה מאד וקטיעת הפסד (סטופ-לוס) קטן בדרך כלל טומן בחובו תוחלת שלילית. מי שממנף ללא היכר כדי "לעשות את המכה", עלול ליפול קורבן לאשליה מסוכנת. החוכמה האמיתית היא לדעת כיצד לרתום לטובתנו את הכוח הרב של המינוף וכיצד להימנע מפוטנציאל ההרס שלו. הצעד הראשון הוא להבין את מלוא המשמעות של המינוף.
אחת הבעיות המרכזיות עם מינוף נובעת מכך שלא מבינים אותו. לכן אין פלא כי סוחרים אשר עושים את צעדיהם הראשונים בשוק, נפגעים משילוב קטלני של מכשיר פיננסי רב עוצמה עם חוסר הבנה של המכשיר. למעשה, גם סוחרים מתקדמים רבים אינם שולטים בכל רזי עולם המינוף ומוצאים עצמם נופלים קורבן לחרב בעלת שתי הפיפיות.
מהו מינוף וכיצד משתמשים בו?
נגדיר מינוף בהגדרה הפשוטה: עד כמה המשקיע משתמש לצורך השקעותיו, בכסף שהוא לווה. לדוגמה, אנו קונים דירה אך לא משלמים עליה בכספנו אלא לוקחים משכנתא. על המשכנתא משלמים באמצעות תשלומים חודשיים מתוך המשכורת. בכך אנו למעשה ממנפים את המשכורת שלנו. כמובן שאנו מוגבלים בכמות המינוף שנוכל להשתמש בה. סביר שעם משכורת מינימום, לא נוכל לקבל משכנתא לרכישת וילת פאר בקיסריה...
השימוש במינוף נפוץ מאד בעולם הפיננסי לצורך הגברת התשואה על ההשקעה. לדוגמה: ברשותו של המשקיע ישראל ישראלי סכום של 5000 דולר אך הוא מעוניין למנף סכום זה, ולרכוש מט"ח בערך של 50,000 דולר כלומר למנף את חשבונו פי עשר. בעולם המט"ח ברוקרים מאפשרים ללקוחותיהם למנף הרבה יותר מכך, אפילו עד פי 400! אם המטבע שרכש מר ישראלי אכן יעלה בערכו כפי שציפה, מר ישראלי יהנה מתשואה אותה מרוויחים על סכום של 50,000 דולר ולהיפך, אם המטבע יאבד מערכו, ההפסד יהיה זהה להפסד על השקעה של 50,000 דולר. זאת בניגוד למסחר במניות ללא אשראי, בו עם חשבון של 5000 דולר ניתן לרכוש מניות ששויין הוא מקסימום 5000 דולר וזהו מסחר בלתי ממונף.
מחשבים את המינוף לפי הנוסחה הבאה:
כמות הכסף שיש לי / ערך העסקה שביצעתי = מינוף
לפי הדוגמה הקודמת: 5,000 / 50,000 = 10
אם כן, ברוקר המאפשר מינוף למעשה מלווה כסף לסוחר. כך לדוגמה, ברוקר מט"ח מעניק לסוחר דרכו הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר ספקולטיבי, למרות שהסוחר מעמיד רק אחוז אחד מהכסף כבטחונות. לשם השעשוע, נסו לבקש מפקיד הבנק החביב עליכם הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר במניות...
הברוקר לוקח על עצמו סיכון ניכר בכך שהוא מלווה סכומי כסף גדולים. לכן דורש הברוקר סכום מסוים כערבון להוכחת רצינות וכדי לוודא שהעסקה לא תסתיים בהפסד טראגי. סכום ערבון זה הוא הבטחונות (Margin) ואין לבלבל בינו לבין המינוף (Leverage). הבטחונות מבוטאים באחוזים, ובתחום המט"ח מקובלים בטחונות של 0.5% או 1% לדוגמה אם פתחנו עסקה בשווי 50,000 דולר הברוקר יקצה 500 דולר מתוך חשבון המסחר כבטחונות, שהם 1% מגודל העסקה.
דוגמה למינוף מטורף, "אל תנסו את זה בבית!": שתי עסקאות דומות, האחת (למעלה) מרוויחה 5 פיפס ומעלה את ערך החשבון ב-20% והשניה מפסידה 5 פיפס וגורמת להפסד של 20% וכל זאת תוך שניות בודדות ומבלי שבשוק התרחש אירוע משמעותי כלשהו.
מה חשוב יותר, מקסימום או מינימום מינוף?
האזהרה אותה רושמים הברוקרים, כי המינוף מסוכן ומגביר רווחים והפסדים, זוכה לגורל דומה לשאר ה"דיסקליימרים": העישון גורם למוות בטרם עת, ביצועי העבר אינם מנבאים את הביצועים בעתיד וכו'... באותה הנשימה מסיט הברוקר את תשומת ליבו של הלקוח מהשאלות "כמה מינוף אני צריך", "מהו המינוף המינימלי בו ניתן לסחור" לטובת השאלה הבלתי רלוונטית "מהו מקסימום המינוף שהברוקר נותן". שימו לב כי אם הברוקר שלכם מגדיר את המינוף בחשבון כ- 200:1 אין זה אומר שכל עסקה שתפתחו תמונף פי 200! זה רק אומר כי המקסימום שתוכלו למנף יהיה פי 200. העובדה שמאפשרים לכם לבצע משהו, לא אומרת כי חובה או אפילו כדאי לבצע זאת.
אם אתם חדשים יחסית בתחום המט"ח (פחות משנתיים לצורך העניין), לא תוכלו לנצל לטובתכם מינוף כה גבוה. להיפך, זאת הדרך המהירה ביותר להפסיד כסף. הדבר משול לנהג חדש ובלתי מנוסה, אשר נותנים לו לנהוג במסלול מירוצים עם רכב מירוץ אולטרא-מהיר. הזמן שיקח לו עד ההתנגשות הוא הזמן שבו יפסיד הסוחר המתחיל את כל הכסף שהשקיע.
אולם עניין זה לא הפריע לברוקרים להתחרות ביניהם מי יציע מינוף יותר גבוה, בטחונות יותר נמוכים ומרווחים יותר צרים, כאילו שהשילוש הזה הוא המפתח להצלחה ולרווחים במסחר. למעשה מדובר בקוקטייל מסוכן מאד. כפי שאמרנו, לפחות בצעדים הראשונים במסחר המפתח להצלחה טמון במינוף נמוך. לכן השאלה הרלוונטית למתחילים צריכה להיות: "מהו המינוף המינימלי שבו אני יכול לסחור"? כדי לדעת את התשובה עלינו לבדוק מהו גודל החשבון שלנו לעומת מהו גודל העסקה המינימלי שהברוקר מאפשר. לדוגמה, אם גודל העסקה המינימלי שהברוקר מציע הוא 10,000 דולר אך בחשבון המסחר שלנו 1000 דולר, הרי שניאלץ למנף את כספנו פי 10 רק כדי לעשות עסקה אחת... אין ברירה, נחפש ברוקר אחר שיאפשר לפתוח עסקאות בסכומים קטנים יותר כגון 1000 דולר או 5000 דולר.
עוד נקודה חשובה: גודל העסקה תלוי במטבע בו אנו סוחרים. מי שאינו מבין את החישוב הבא, לא מבין עד כמה הוא ממנף או במילים אחרות, הוא לוקח הלוואה מבלי לדעת מהו סכום הכסף אותו לווה: חוזה של 10,000 בצמד USD/JPY ערכו 10,000 דולר אולם חוזה של 10,000 בצמד GBP/USD ערכו פי שתיים, כ-20,000 דולר - תלוי מהו שער הפאונד מול הדולר. לכן, כדי לרכוש את אותו גודל חוזה בצמד GBP/USD ניאלץ למנף את כספנו פי 20! יש הבדל משמעותי בין למנף את כספנו פי 10 או פי 20 ומדהים כמה מעטים הסוחרים המתחילים אשר מבינים זאת.
יש להדגיש: מינוף גבוה אינו חיוני לרווחיות הסוחר. מה כן חיוני? לעבוד לפי תוכנית מסודרת ואסטרטגיה מוכחת, עם ניהול כספי נכון ומשמעת עצמית (כל אלה נושאים לפעם אחרת). תמיד להביא בחשבון כי ככל שמגבירים את המינוף, כך מגבירים את ההשפעה שתהיה על החשבון, לכל תנועה קטנה ואקראית שתתרחש בשוק.
הגברה זו מקשה על הסוחר המתחיל במקום להקל עליו, מכיוון שהיא מאלצת אותו לעסוק בתנועות אקראיות של פיפסים בודדים הזורעות הרס בחשבונו, במקום לראות את התמונה הגדולה ולנתח את התנועות המשמעותיות בשוק.
*דניאל פלג משמש כסוחר ואסטרטג במחלקת המט"ח של חברת ברוקרטוב, המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות פרטיות.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא
אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81% , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.
קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים
החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- נעילה שלילית בוול-סטריט; צים זינקה ב-8%, מובילאיי נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב
ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי
לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.
