המשמעות האמיתית של המינוף

דניאל פלג מברוקר טוב כותב על המשמעות של מינוף השקעה ונותן עצות
דניאל פלג |

המונח "מינוף" מוזכר לעיתים קרובות בהקשר של מסחר במט"ח כאמצעי להגדיל לא רק את הרווחים אלא גם את ההפסדים. רבים משתמשים בצורה שגויה באפשרות המינוף, ואף לא מבינים משמעותו האמיתית. בעקבות כך נקשרו סביב המינוף בשוק המט"ח מיתוסים שונים אשר זה הזמן להפריך.

מיד נסביר במדויק מהו המינוף אך תחילה נציין כי זהו כלי עבודה אשר ניתן להפעיל אותו על כל השקעה, בלי קשר מהו סוג ההשקעה. אפשר למנף בנדל"ן, במניות, או בכל עסק אחר. לכן אמירות כגון "מט"ח הוא שוק מסוכן כי יש בו מינוף גבוה" מתרוקנות מתוכנן ואינן מעידות על הבנה בשוק המט"ח ובאופן בו מקצוענים סוחרים בשוק. כיצד ניתן להגיד על שוק המט"ח שהוא מסוכן יותר מאחרים, אם תזוזה של 3% או 5% ביום במניה היא עניין שבשגרה, אך תנועה כגון זו בצמד מטבעות כגון היורו-דולר נדירה אפילו בימים של זעזוע קשה. ניקח דוגמה קיצונית: ביום של אסון התאומים, השינוי בשער הדולר ביחס ליורו היה פחות מ-3 אחוזים בלבד.

אם כן, היכן טמון הסיכון? הבעיה מתחילה כאשר משקיעים/סוחרים אינם מסתפקים בתנועות העדינות יחסית של שוק המט"ח וממנפים את הפוזיציות שלהם. בכך הם למעשה מגבירים תנועות קטנות בשוק והופכים אותן לתנועות גדולות בחשבון. לדוגמה, שינוי של 1% בשוק יכול להפוך בידיים אגרסיביות מדי לשינוי של 100% בערך החשבון.

הדבר המאפיין חשבונות שמפסידים או נמחקים הוא המינוף הגבוה מדי. בידיים בלתי מיומנות, מסחר המבוסס על מינוף גבוה מאד וקטיעת הפסד (סטופ-לוס) קטן בדרך כלל טומן בחובו תוחלת שלילית. מי שממנף ללא היכר כדי "לעשות את המכה", עלול ליפול קורבן לאשליה מסוכנת. החוכמה האמיתית היא לדעת כיצד לרתום לטובתנו את הכוח הרב של המינוף וכיצד להימנע מפוטנציאל ההרס שלו. הצעד הראשון הוא להבין את מלוא המשמעות של המינוף.

אחת הבעיות המרכזיות עם מינוף נובעת מכך שלא מבינים אותו. לכן אין פלא כי סוחרים אשר עושים את צעדיהם הראשונים בשוק, נפגעים משילוב קטלני של מכשיר פיננסי רב עוצמה עם חוסר הבנה של המכשיר. למעשה, גם סוחרים מתקדמים רבים אינם שולטים בכל רזי עולם המינוף ומוצאים עצמם נופלים קורבן לחרב בעלת שתי הפיפיות.

מהו מינוף וכיצד משתמשים בו?

נגדיר מינוף בהגדרה הפשוטה: עד כמה המשקיע משתמש לצורך השקעותיו, בכסף שהוא לווה. לדוגמה, אנו קונים דירה אך לא משלמים עליה בכספנו אלא לוקחים משכנתא. על המשכנתא משלמים באמצעות תשלומים חודשיים מתוך המשכורת. בכך אנו למעשה ממנפים את המשכורת שלנו. כמובן שאנו מוגבלים בכמות המינוף שנוכל להשתמש בה. סביר שעם משכורת מינימום, לא נוכל לקבל משכנתא לרכישת וילת פאר בקיסריה...

השימוש במינוף נפוץ מאד בעולם הפיננסי לצורך הגברת התשואה על ההשקעה. לדוגמה: ברשותו של המשקיע ישראל ישראלי סכום של 5000 דולר אך הוא מעוניין למנף סכום זה, ולרכוש מט"ח בערך של 50,000 דולר כלומר למנף את חשבונו פי עשר. בעולם המט"ח ברוקרים מאפשרים ללקוחותיהם למנף הרבה יותר מכך, אפילו עד פי 400! אם המטבע שרכש מר ישראלי אכן יעלה בערכו כפי שציפה, מר ישראלי יהנה מתשואה אותה מרוויחים על סכום של 50,000 דולר ולהיפך, אם המטבע יאבד מערכו, ההפסד יהיה זהה להפסד על השקעה של 50,000 דולר. זאת בניגוד למסחר במניות ללא אשראי, בו עם חשבון של 5000 דולר ניתן לרכוש מניות ששויין הוא מקסימום 5000 דולר וזהו מסחר בלתי ממונף.

מחשבים את המינוף לפי הנוסחה הבאה:

כמות הכסף שיש לי / ערך העסקה שביצעתי = מינוף

לפי הדוגמה הקודמת: 5,000 / 50,000 = 10

אם כן, ברוקר המאפשר מינוף למעשה מלווה כסף לסוחר. כך לדוגמה, ברוקר מט"ח מעניק לסוחר דרכו הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר ספקולטיבי, למרות שהסוחר מעמיד רק אחוז אחד מהכסף כבטחונות. לשם השעשוע, נסו לבקש מפקיד הבנק החביב עליכם הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר במניות...

הברוקר לוקח על עצמו סיכון ניכר בכך שהוא מלווה סכומי כסף גדולים. לכן דורש הברוקר סכום מסוים כערבון להוכחת רצינות וכדי לוודא שהעסקה לא תסתיים בהפסד טראגי. סכום ערבון זה הוא הבטחונות (Margin) ואין לבלבל בינו לבין המינוף (Leverage). הבטחונות מבוטאים באחוזים, ובתחום המט"ח מקובלים בטחונות של 0.5% או 1% לדוגמה אם פתחנו עסקה בשווי 50,000 דולר הברוקר יקצה 500 דולר מתוך חשבון המסחר כבטחונות, שהם 1% מגודל העסקה.

דוגמה למינוף מטורף, "אל תנסו את זה בבית!": שתי עסקאות דומות, האחת (למעלה) מרוויחה 5 פיפס ומעלה את ערך החשבון ב-20% והשניה מפסידה 5 פיפס וגורמת להפסד של 20% וכל זאת תוך שניות בודדות ומבלי שבשוק התרחש אירוע משמעותי כלשהו.

מה חשוב יותר, מקסימום או מינימום מינוף?

האזהרה אותה רושמים הברוקרים, כי המינוף מסוכן ומגביר רווחים והפסדים, זוכה לגורל דומה לשאר ה"דיסקליימרים": העישון גורם למוות בטרם עת, ביצועי העבר אינם מנבאים את הביצועים בעתיד וכו'... באותה הנשימה מסיט הברוקר את תשומת ליבו של הלקוח מהשאלות "כמה מינוף אני צריך", "מהו המינוף המינימלי בו ניתן לסחור" לטובת השאלה הבלתי רלוונטית "מהו מקסימום המינוף שהברוקר נותן". שימו לב כי אם הברוקר שלכם מגדיר את המינוף בחשבון כ- 200:1 אין זה אומר שכל עסקה שתפתחו תמונף פי 200! זה רק אומר כי המקסימום שתוכלו למנף יהיה פי 200. העובדה שמאפשרים לכם לבצע משהו, לא אומרת כי חובה או אפילו כדאי לבצע זאת.

אם אתם חדשים יחסית בתחום המט"ח (פחות משנתיים לצורך העניין), לא תוכלו לנצל לטובתכם מינוף כה גבוה. להיפך, זאת הדרך המהירה ביותר להפסיד כסף. הדבר משול לנהג חדש ובלתי מנוסה, אשר נותנים לו לנהוג במסלול מירוצים עם רכב מירוץ אולטרא-מהיר. הזמן שיקח לו עד ההתנגשות הוא הזמן שבו יפסיד הסוחר המתחיל את כל הכסף שהשקיע.

אולם עניין זה לא הפריע לברוקרים להתחרות ביניהם מי יציע מינוף יותר גבוה, בטחונות יותר נמוכים ומרווחים יותר צרים, כאילו שהשילוש הזה הוא המפתח להצלחה ולרווחים במסחר. למעשה מדובר בקוקטייל מסוכן מאד. כפי שאמרנו, לפחות בצעדים הראשונים במסחר המפתח להצלחה טמון במינוף נמוך. לכן השאלה הרלוונטית למתחילים צריכה להיות: "מהו המינוף המינימלי שבו אני יכול לסחור"? כדי לדעת את התשובה עלינו לבדוק מהו גודל החשבון שלנו לעומת מהו גודל העסקה המינימלי שהברוקר מאפשר. לדוגמה, אם גודל העסקה המינימלי שהברוקר מציע הוא 10,000 דולר אך בחשבון המסחר שלנו 1000 דולר, הרי שניאלץ למנף את כספנו פי 10 רק כדי לעשות עסקה אחת... אין ברירה, נחפש ברוקר אחר שיאפשר לפתוח עסקאות בסכומים קטנים יותר כגון 1000 דולר או 5000 דולר.

עוד נקודה חשובה: גודל העסקה תלוי במטבע בו אנו סוחרים. מי שאינו מבין את החישוב הבא, לא מבין עד כמה הוא ממנף או במילים אחרות, הוא לוקח הלוואה מבלי לדעת מהו סכום הכסף אותו לווה: חוזה של 10,000 בצמד USD/JPY ערכו 10,000 דולר אולם חוזה של 10,000 בצמד GBP/USD ערכו פי שתיים, כ-20,000 דולר - תלוי מהו שער הפאונד מול הדולר. לכן, כדי לרכוש את אותו גודל חוזה בצמד GBP/USD ניאלץ למנף את כספנו פי 20! יש הבדל משמעותי בין למנף את כספנו פי 10 או פי 20 ומדהים כמה מעטים הסוחרים המתחילים אשר מבינים זאת.

יש להדגיש: מינוף גבוה אינו חיוני לרווחיות הסוחר. מה כן חיוני? לעבוד לפי תוכנית מסודרת ואסטרטגיה מוכחת, עם ניהול כספי נכון ומשמעת עצמית (כל אלה נושאים לפעם אחרת). תמיד להביא בחשבון כי ככל שמגבירים את המינוף, כך מגבירים את ההשפעה שתהיה על החשבון, לכל תנועה קטנה ואקראית שתתרחש בשוק.

הגברה זו מקשה על הסוחר המתחיל במקום להקל עליו, מכיוון שהיא מאלצת אותו לעסוק בתנועות אקראיות של פיפסים בודדים הזורעות הרס בחשבונו, במקום לראות את התמונה הגדולה ולנתח את התנועות המשמעותיות בשוק.

*דניאל פלג משמש כסוחר ואסטרטג במחלקת המט"ח של חברת ברוקרטוב, המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות פרטיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.