המשמעות האמיתית של המינוף
המונח "מינוף" מוזכר לעיתים קרובות בהקשר של מסחר במט"ח כאמצעי להגדיל לא רק את הרווחים אלא גם את ההפסדים. רבים משתמשים בצורה שגויה באפשרות המינוף, ואף לא מבינים משמעותו האמיתית. בעקבות כך נקשרו סביב המינוף בשוק המט"ח מיתוסים שונים אשר זה הזמן להפריך.
מיד נסביר במדויק מהו המינוף אך תחילה נציין כי זהו כלי עבודה אשר ניתן להפעיל אותו על כל השקעה, בלי קשר מהו סוג ההשקעה. אפשר למנף בנדל"ן, במניות, או בכל עסק אחר. לכן אמירות כגון "מט"ח הוא שוק מסוכן כי יש בו מינוף גבוה" מתרוקנות מתוכנן ואינן מעידות על הבנה בשוק המט"ח ובאופן בו מקצוענים סוחרים בשוק. כיצד ניתן להגיד על שוק המט"ח שהוא מסוכן יותר מאחרים, אם תזוזה של 3% או 5% ביום במניה היא עניין שבשגרה, אך תנועה כגון זו בצמד מטבעות כגון היורו-דולר נדירה אפילו בימים של זעזוע קשה. ניקח דוגמה קיצונית: ביום של אסון התאומים, השינוי בשער הדולר ביחס ליורו היה פחות מ-3 אחוזים בלבד.
אם כן, היכן טמון הסיכון? הבעיה מתחילה כאשר משקיעים/סוחרים אינם מסתפקים בתנועות העדינות יחסית של שוק המט"ח וממנפים את הפוזיציות שלהם. בכך הם למעשה מגבירים תנועות קטנות בשוק והופכים אותן לתנועות גדולות בחשבון. לדוגמה, שינוי של 1% בשוק יכול להפוך בידיים אגרסיביות מדי לשינוי של 100% בערך החשבון.
הדבר המאפיין חשבונות שמפסידים או נמחקים הוא המינוף הגבוה מדי. בידיים בלתי מיומנות, מסחר המבוסס על מינוף גבוה מאד וקטיעת הפסד (סטופ-לוס) קטן בדרך כלל טומן בחובו תוחלת שלילית. מי שממנף ללא היכר כדי "לעשות את המכה", עלול ליפול קורבן לאשליה מסוכנת. החוכמה האמיתית היא לדעת כיצד לרתום לטובתנו את הכוח הרב של המינוף וכיצד להימנע מפוטנציאל ההרס שלו. הצעד הראשון הוא להבין את מלוא המשמעות של המינוף.
אחת הבעיות המרכזיות עם מינוף נובעת מכך שלא מבינים אותו. לכן אין פלא כי סוחרים אשר עושים את צעדיהם הראשונים בשוק, נפגעים משילוב קטלני של מכשיר פיננסי רב עוצמה עם חוסר הבנה של המכשיר. למעשה, גם סוחרים מתקדמים רבים אינם שולטים בכל רזי עולם המינוף ומוצאים עצמם נופלים קורבן לחרב בעלת שתי הפיפיות.
מהו מינוף וכיצד משתמשים בו?
נגדיר מינוף בהגדרה הפשוטה: עד כמה המשקיע משתמש לצורך השקעותיו, בכסף שהוא לווה. לדוגמה, אנו קונים דירה אך לא משלמים עליה בכספנו אלא לוקחים משכנתא. על המשכנתא משלמים באמצעות תשלומים חודשיים מתוך המשכורת. בכך אנו למעשה ממנפים את המשכורת שלנו. כמובן שאנו מוגבלים בכמות המינוף שנוכל להשתמש בה. סביר שעם משכורת מינימום, לא נוכל לקבל משכנתא לרכישת וילת פאר בקיסריה...
השימוש במינוף נפוץ מאד בעולם הפיננסי לצורך הגברת התשואה על ההשקעה. לדוגמה: ברשותו של המשקיע ישראל ישראלי סכום של 5000 דולר אך הוא מעוניין למנף סכום זה, ולרכוש מט"ח בערך של 50,000 דולר כלומר למנף את חשבונו פי עשר. בעולם המט"ח ברוקרים מאפשרים ללקוחותיהם למנף הרבה יותר מכך, אפילו עד פי 400! אם המטבע שרכש מר ישראלי אכן יעלה בערכו כפי שציפה, מר ישראלי יהנה מתשואה אותה מרוויחים על סכום של 50,000 דולר ולהיפך, אם המטבע יאבד מערכו, ההפסד יהיה זהה להפסד על השקעה של 50,000 דולר. זאת בניגוד למסחר במניות ללא אשראי, בו עם חשבון של 5000 דולר ניתן לרכוש מניות ששויין הוא מקסימום 5000 דולר וזהו מסחר בלתי ממונף.
מחשבים את המינוף לפי הנוסחה הבאה:
כמות הכסף שיש לי / ערך העסקה שביצעתי = מינוף
לפי הדוגמה הקודמת: 5,000 / 50,000 = 10
אם כן, ברוקר המאפשר מינוף למעשה מלווה כסף לסוחר. כך לדוגמה, ברוקר מט"ח מעניק לסוחר דרכו הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר ספקולטיבי, למרות שהסוחר מעמיד רק אחוז אחד מהכסף כבטחונות. לשם השעשוע, נסו לבקש מפקיד הבנק החביב עליכם הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר במניות...
הברוקר לוקח על עצמו סיכון ניכר בכך שהוא מלווה סכומי כסף גדולים. לכן דורש הברוקר סכום מסוים כערבון להוכחת רצינות וכדי לוודא שהעסקה לא תסתיים בהפסד טראגי. סכום ערבון זה הוא הבטחונות (Margin) ואין לבלבל בינו לבין המינוף (Leverage). הבטחונות מבוטאים באחוזים, ובתחום המט"ח מקובלים בטחונות של 0.5% או 1% לדוגמה אם פתחנו עסקה בשווי 50,000 דולר הברוקר יקצה 500 דולר מתוך חשבון המסחר כבטחונות, שהם 1% מגודל העסקה.
דוגמה למינוף מטורף, "אל תנסו את זה בבית!": שתי עסקאות דומות, האחת (למעלה) מרוויחה 5 פיפס ומעלה את ערך החשבון ב-20% והשניה מפסידה 5 פיפס וגורמת להפסד של 20% וכל זאת תוך שניות בודדות ומבלי שבשוק התרחש אירוע משמעותי כלשהו.
מה חשוב יותר, מקסימום או מינימום מינוף?
האזהרה אותה רושמים הברוקרים, כי המינוף מסוכן ומגביר רווחים והפסדים, זוכה לגורל דומה לשאר ה"דיסקליימרים": העישון גורם למוות בטרם עת, ביצועי העבר אינם מנבאים את הביצועים בעתיד וכו'... באותה הנשימה מסיט הברוקר את תשומת ליבו של הלקוח מהשאלות "כמה מינוף אני צריך", "מהו המינוף המינימלי בו ניתן לסחור" לטובת השאלה הבלתי רלוונטית "מהו מקסימום המינוף שהברוקר נותן". שימו לב כי אם הברוקר שלכם מגדיר את המינוף בחשבון כ- 200:1 אין זה אומר שכל עסקה שתפתחו תמונף פי 200! זה רק אומר כי המקסימום שתוכלו למנף יהיה פי 200. העובדה שמאפשרים לכם לבצע משהו, לא אומרת כי חובה או אפילו כדאי לבצע זאת.
אם אתם חדשים יחסית בתחום המט"ח (פחות משנתיים לצורך העניין), לא תוכלו לנצל לטובתכם מינוף כה גבוה. להיפך, זאת הדרך המהירה ביותר להפסיד כסף. הדבר משול לנהג חדש ובלתי מנוסה, אשר נותנים לו לנהוג במסלול מירוצים עם רכב מירוץ אולטרא-מהיר. הזמן שיקח לו עד ההתנגשות הוא הזמן שבו יפסיד הסוחר המתחיל את כל הכסף שהשקיע.
אולם עניין זה לא הפריע לברוקרים להתחרות ביניהם מי יציע מינוף יותר גבוה, בטחונות יותר נמוכים ומרווחים יותר צרים, כאילו שהשילוש הזה הוא המפתח להצלחה ולרווחים במסחר. למעשה מדובר בקוקטייל מסוכן מאד. כפי שאמרנו, לפחות בצעדים הראשונים במסחר המפתח להצלחה טמון במינוף נמוך. לכן השאלה הרלוונטית למתחילים צריכה להיות: "מהו המינוף המינימלי שבו אני יכול לסחור"? כדי לדעת את התשובה עלינו לבדוק מהו גודל החשבון שלנו לעומת מהו גודל העסקה המינימלי שהברוקר מאפשר. לדוגמה, אם גודל העסקה המינימלי שהברוקר מציע הוא 10,000 דולר אך בחשבון המסחר שלנו 1000 דולר, הרי שניאלץ למנף את כספנו פי 10 רק כדי לעשות עסקה אחת... אין ברירה, נחפש ברוקר אחר שיאפשר לפתוח עסקאות בסכומים קטנים יותר כגון 1000 דולר או 5000 דולר.
עוד נקודה חשובה: גודל העסקה תלוי במטבע בו אנו סוחרים. מי שאינו מבין את החישוב הבא, לא מבין עד כמה הוא ממנף או במילים אחרות, הוא לוקח הלוואה מבלי לדעת מהו סכום הכסף אותו לווה: חוזה של 10,000 בצמד USD/JPY ערכו 10,000 דולר אולם חוזה של 10,000 בצמד GBP/USD ערכו פי שתיים, כ-20,000 דולר - תלוי מהו שער הפאונד מול הדולר. לכן, כדי לרכוש את אותו גודל חוזה בצמד GBP/USD ניאלץ למנף את כספנו פי 20! יש הבדל משמעותי בין למנף את כספנו פי 10 או פי 20 ומדהים כמה מעטים הסוחרים המתחילים אשר מבינים זאת.
יש להדגיש: מינוף גבוה אינו חיוני לרווחיות הסוחר. מה כן חיוני? לעבוד לפי תוכנית מסודרת ואסטרטגיה מוכחת, עם ניהול כספי נכון ומשמעת עצמית (כל אלה נושאים לפעם אחרת). תמיד להביא בחשבון כי ככל שמגבירים את המינוף, כך מגבירים את ההשפעה שתהיה על החשבון, לכל תנועה קטנה ואקראית שתתרחש בשוק.
הגברה זו מקשה על הסוחר המתחיל במקום להקל עליו, מכיוון שהיא מאלצת אותו לעסוק בתנועות אקראיות של פיפסים בודדים הזורעות הרס בחשבונו, במקום לראות את התמונה הגדולה ולנתח את התנועות המשמעותיות בשוק.
*דניאל פלג משמש כסוחר ואסטרטג במחלקת המט"ח של חברת ברוקרטוב, המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות פרטיות.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
