המשמעות האמיתית של המינוף
המונח "מינוף" מוזכר לעיתים קרובות בהקשר של מסחר במט"ח כאמצעי להגדיל לא רק את הרווחים אלא גם את ההפסדים. רבים משתמשים בצורה שגויה באפשרות המינוף, ואף לא מבינים משמעותו האמיתית. בעקבות כך נקשרו סביב המינוף בשוק המט"ח מיתוסים שונים אשר זה הזמן להפריך.
מיד נסביר במדויק מהו המינוף אך תחילה נציין כי זהו כלי עבודה אשר ניתן להפעיל אותו על כל השקעה, בלי קשר מהו סוג ההשקעה. אפשר למנף בנדל"ן, במניות, או בכל עסק אחר. לכן אמירות כגון "מט"ח הוא שוק מסוכן כי יש בו מינוף גבוה" מתרוקנות מתוכנן ואינן מעידות על הבנה בשוק המט"ח ובאופן בו מקצוענים סוחרים בשוק. כיצד ניתן להגיד על שוק המט"ח שהוא מסוכן יותר מאחרים, אם תזוזה של 3% או 5% ביום במניה היא עניין שבשגרה, אך תנועה כגון זו בצמד מטבעות כגון היורו-דולר נדירה אפילו בימים של זעזוע קשה. ניקח דוגמה קיצונית: ביום של אסון התאומים, השינוי בשער הדולר ביחס ליורו היה פחות מ-3 אחוזים בלבד.
אם כן, היכן טמון הסיכון? הבעיה מתחילה כאשר משקיעים/סוחרים אינם מסתפקים בתנועות העדינות יחסית של שוק המט"ח וממנפים את הפוזיציות שלהם. בכך הם למעשה מגבירים תנועות קטנות בשוק והופכים אותן לתנועות גדולות בחשבון. לדוגמה, שינוי של 1% בשוק יכול להפוך בידיים אגרסיביות מדי לשינוי של 100% בערך החשבון.
הדבר המאפיין חשבונות שמפסידים או נמחקים הוא המינוף הגבוה מדי. בידיים בלתי מיומנות, מסחר המבוסס על מינוף גבוה מאד וקטיעת הפסד (סטופ-לוס) קטן בדרך כלל טומן בחובו תוחלת שלילית. מי שממנף ללא היכר כדי "לעשות את המכה", עלול ליפול קורבן לאשליה מסוכנת. החוכמה האמיתית היא לדעת כיצד לרתום לטובתנו את הכוח הרב של המינוף וכיצד להימנע מפוטנציאל ההרס שלו. הצעד הראשון הוא להבין את מלוא המשמעות של המינוף.
אחת הבעיות המרכזיות עם מינוף נובעת מכך שלא מבינים אותו. לכן אין פלא כי סוחרים אשר עושים את צעדיהם הראשונים בשוק, נפגעים משילוב קטלני של מכשיר פיננסי רב עוצמה עם חוסר הבנה של המכשיר. למעשה, גם סוחרים מתקדמים רבים אינם שולטים בכל רזי עולם המינוף ומוצאים עצמם נופלים קורבן לחרב בעלת שתי הפיפיות.
מהו מינוף וכיצד משתמשים בו?
נגדיר מינוף בהגדרה הפשוטה: עד כמה המשקיע משתמש לצורך השקעותיו, בכסף שהוא לווה. לדוגמה, אנו קונים דירה אך לא משלמים עליה בכספנו אלא לוקחים משכנתא. על המשכנתא משלמים באמצעות תשלומים חודשיים מתוך המשכורת. בכך אנו למעשה ממנפים את המשכורת שלנו. כמובן שאנו מוגבלים בכמות המינוף שנוכל להשתמש בה. סביר שעם משכורת מינימום, לא נוכל לקבל משכנתא לרכישת וילת פאר בקיסריה...
השימוש במינוף נפוץ מאד בעולם הפיננסי לצורך הגברת התשואה על ההשקעה. לדוגמה: ברשותו של המשקיע ישראל ישראלי סכום של 5000 דולר אך הוא מעוניין למנף סכום זה, ולרכוש מט"ח בערך של 50,000 דולר כלומר למנף את חשבונו פי עשר. בעולם המט"ח ברוקרים מאפשרים ללקוחותיהם למנף הרבה יותר מכך, אפילו עד פי 400! אם המטבע שרכש מר ישראלי אכן יעלה בערכו כפי שציפה, מר ישראלי יהנה מתשואה אותה מרוויחים על סכום של 50,000 דולר ולהיפך, אם המטבע יאבד מערכו, ההפסד יהיה זהה להפסד על השקעה של 50,000 דולר. זאת בניגוד למסחר במניות ללא אשראי, בו עם חשבון של 5000 דולר ניתן לרכוש מניות ששויין הוא מקסימום 5000 דולר וזהו מסחר בלתי ממונף.
מחשבים את המינוף לפי הנוסחה הבאה:
כמות הכסף שיש לי / ערך העסקה שביצעתי = מינוף
לפי הדוגמה הקודמת: 5,000 / 50,000 = 10
אם כן, ברוקר המאפשר מינוף למעשה מלווה כסף לסוחר. כך לדוגמה, ברוקר מט"ח מעניק לסוחר דרכו הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר ספקולטיבי, למרות שהסוחר מעמיד רק אחוז אחד מהכסף כבטחונות. לשם השעשוע, נסו לבקש מפקיד הבנק החביב עליכם הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר במניות...
הברוקר לוקח על עצמו סיכון ניכר בכך שהוא מלווה סכומי כסף גדולים. לכן דורש הברוקר סכום מסוים כערבון להוכחת רצינות וכדי לוודא שהעסקה לא תסתיים בהפסד טראגי. סכום ערבון זה הוא הבטחונות (Margin) ואין לבלבל בינו לבין המינוף (Leverage). הבטחונות מבוטאים באחוזים, ובתחום המט"ח מקובלים בטחונות של 0.5% או 1% לדוגמה אם פתחנו עסקה בשווי 50,000 דולר הברוקר יקצה 500 דולר מתוך חשבון המסחר כבטחונות, שהם 1% מגודל העסקה.
דוגמה למינוף מטורף, "אל תנסו את זה בבית!": שתי עסקאות דומות, האחת (למעלה) מרוויחה 5 פיפס ומעלה את ערך החשבון ב-20% והשניה מפסידה 5 פיפס וגורמת להפסד של 20% וכל זאת תוך שניות בודדות ומבלי שבשוק התרחש אירוע משמעותי כלשהו.
מה חשוב יותר, מקסימום או מינימום מינוף?
האזהרה אותה רושמים הברוקרים, כי המינוף מסוכן ומגביר רווחים והפסדים, זוכה לגורל דומה לשאר ה"דיסקליימרים": העישון גורם למוות בטרם עת, ביצועי העבר אינם מנבאים את הביצועים בעתיד וכו'... באותה הנשימה מסיט הברוקר את תשומת ליבו של הלקוח מהשאלות "כמה מינוף אני צריך", "מהו המינוף המינימלי בו ניתן לסחור" לטובת השאלה הבלתי רלוונטית "מהו מקסימום המינוף שהברוקר נותן". שימו לב כי אם הברוקר שלכם מגדיר את המינוף בחשבון כ- 200:1 אין זה אומר שכל עסקה שתפתחו תמונף פי 200! זה רק אומר כי המקסימום שתוכלו למנף יהיה פי 200. העובדה שמאפשרים לכם לבצע משהו, לא אומרת כי חובה או אפילו כדאי לבצע זאת.
אם אתם חדשים יחסית בתחום המט"ח (פחות משנתיים לצורך העניין), לא תוכלו לנצל לטובתכם מינוף כה גבוה. להיפך, זאת הדרך המהירה ביותר להפסיד כסף. הדבר משול לנהג חדש ובלתי מנוסה, אשר נותנים לו לנהוג במסלול מירוצים עם רכב מירוץ אולטרא-מהיר. הזמן שיקח לו עד ההתנגשות הוא הזמן שבו יפסיד הסוחר המתחיל את כל הכסף שהשקיע.
אולם עניין זה לא הפריע לברוקרים להתחרות ביניהם מי יציע מינוף יותר גבוה, בטחונות יותר נמוכים ומרווחים יותר צרים, כאילו שהשילוש הזה הוא המפתח להצלחה ולרווחים במסחר. למעשה מדובר בקוקטייל מסוכן מאד. כפי שאמרנו, לפחות בצעדים הראשונים במסחר המפתח להצלחה טמון במינוף נמוך. לכן השאלה הרלוונטית למתחילים צריכה להיות: "מהו המינוף המינימלי שבו אני יכול לסחור"? כדי לדעת את התשובה עלינו לבדוק מהו גודל החשבון שלנו לעומת מהו גודל העסקה המינימלי שהברוקר מאפשר. לדוגמה, אם גודל העסקה המינימלי שהברוקר מציע הוא 10,000 דולר אך בחשבון המסחר שלנו 1000 דולר, הרי שניאלץ למנף את כספנו פי 10 רק כדי לעשות עסקה אחת... אין ברירה, נחפש ברוקר אחר שיאפשר לפתוח עסקאות בסכומים קטנים יותר כגון 1000 דולר או 5000 דולר.
עוד נקודה חשובה: גודל העסקה תלוי במטבע בו אנו סוחרים. מי שאינו מבין את החישוב הבא, לא מבין עד כמה הוא ממנף או במילים אחרות, הוא לוקח הלוואה מבלי לדעת מהו סכום הכסף אותו לווה: חוזה של 10,000 בצמד USD/JPY ערכו 10,000 דולר אולם חוזה של 10,000 בצמד GBP/USD ערכו פי שתיים, כ-20,000 דולר - תלוי מהו שער הפאונד מול הדולר. לכן, כדי לרכוש את אותו גודל חוזה בצמד GBP/USD ניאלץ למנף את כספנו פי 20! יש הבדל משמעותי בין למנף את כספנו פי 10 או פי 20 ומדהים כמה מעטים הסוחרים המתחילים אשר מבינים זאת.
יש להדגיש: מינוף גבוה אינו חיוני לרווחיות הסוחר. מה כן חיוני? לעבוד לפי תוכנית מסודרת ואסטרטגיה מוכחת, עם ניהול כספי נכון ומשמעת עצמית (כל אלה נושאים לפעם אחרת). תמיד להביא בחשבון כי ככל שמגבירים את המינוף, כך מגבירים את ההשפעה שתהיה על החשבון, לכל תנועה קטנה ואקראית שתתרחש בשוק.
הגברה זו מקשה על הסוחר המתחיל במקום להקל עליו, מכיוון שהיא מאלצת אותו לעסוק בתנועות אקראיות של פיפסים בודדים הזורעות הרס בחשבונו, במקום לראות את התמונה הגדולה ולנתח את התנועות המשמעותיות בשוק.
*דניאל פלג משמש כסוחר ואסטרטג במחלקת המט"ח של חברת ברוקרטוב, המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות פרטיות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
