המשמעות האמיתית של המינוף

דניאל פלג מברוקר טוב כותב על המשמעות של מינוף השקעה ונותן עצות
דניאל פלג |

המונח "מינוף" מוזכר לעיתים קרובות בהקשר של מסחר במט"ח כאמצעי להגדיל לא רק את הרווחים אלא גם את ההפסדים. רבים משתמשים בצורה שגויה באפשרות המינוף, ואף לא מבינים משמעותו האמיתית. בעקבות כך נקשרו סביב המינוף בשוק המט"ח מיתוסים שונים אשר זה הזמן להפריך.

מיד נסביר במדויק מהו המינוף אך תחילה נציין כי זהו כלי עבודה אשר ניתן להפעיל אותו על כל השקעה, בלי קשר מהו סוג ההשקעה. אפשר למנף בנדל"ן, במניות, או בכל עסק אחר. לכן אמירות כגון "מט"ח הוא שוק מסוכן כי יש בו מינוף גבוה" מתרוקנות מתוכנן ואינן מעידות על הבנה בשוק המט"ח ובאופן בו מקצוענים סוחרים בשוק. כיצד ניתן להגיד על שוק המט"ח שהוא מסוכן יותר מאחרים, אם תזוזה של 3% או 5% ביום במניה היא עניין שבשגרה, אך תנועה כגון זו בצמד מטבעות כגון היורו-דולר נדירה אפילו בימים של זעזוע קשה. ניקח דוגמה קיצונית: ביום של אסון התאומים, השינוי בשער הדולר ביחס ליורו היה פחות מ-3 אחוזים בלבד.

אם כן, היכן טמון הסיכון? הבעיה מתחילה כאשר משקיעים/סוחרים אינם מסתפקים בתנועות העדינות יחסית של שוק המט"ח וממנפים את הפוזיציות שלהם. בכך הם למעשה מגבירים תנועות קטנות בשוק והופכים אותן לתנועות גדולות בחשבון. לדוגמה, שינוי של 1% בשוק יכול להפוך בידיים אגרסיביות מדי לשינוי של 100% בערך החשבון.

הדבר המאפיין חשבונות שמפסידים או נמחקים הוא המינוף הגבוה מדי. בידיים בלתי מיומנות, מסחר המבוסס על מינוף גבוה מאד וקטיעת הפסד (סטופ-לוס) קטן בדרך כלל טומן בחובו תוחלת שלילית. מי שממנף ללא היכר כדי "לעשות את המכה", עלול ליפול קורבן לאשליה מסוכנת. החוכמה האמיתית היא לדעת כיצד לרתום לטובתנו את הכוח הרב של המינוף וכיצד להימנע מפוטנציאל ההרס שלו. הצעד הראשון הוא להבין את מלוא המשמעות של המינוף.

אחת הבעיות המרכזיות עם מינוף נובעת מכך שלא מבינים אותו. לכן אין פלא כי סוחרים אשר עושים את צעדיהם הראשונים בשוק, נפגעים משילוב קטלני של מכשיר פיננסי רב עוצמה עם חוסר הבנה של המכשיר. למעשה, גם סוחרים מתקדמים רבים אינם שולטים בכל רזי עולם המינוף ומוצאים עצמם נופלים קורבן לחרב בעלת שתי הפיפיות.

מהו מינוף וכיצד משתמשים בו?

נגדיר מינוף בהגדרה הפשוטה: עד כמה המשקיע משתמש לצורך השקעותיו, בכסף שהוא לווה. לדוגמה, אנו קונים דירה אך לא משלמים עליה בכספנו אלא לוקחים משכנתא. על המשכנתא משלמים באמצעות תשלומים חודשיים מתוך המשכורת. בכך אנו למעשה ממנפים את המשכורת שלנו. כמובן שאנו מוגבלים בכמות המינוף שנוכל להשתמש בה. סביר שעם משכורת מינימום, לא נוכל לקבל משכנתא לרכישת וילת פאר בקיסריה...

השימוש במינוף נפוץ מאד בעולם הפיננסי לצורך הגברת התשואה על ההשקעה. לדוגמה: ברשותו של המשקיע ישראל ישראלי סכום של 5000 דולר אך הוא מעוניין למנף סכום זה, ולרכוש מט"ח בערך של 50,000 דולר כלומר למנף את חשבונו פי עשר. בעולם המט"ח ברוקרים מאפשרים ללקוחותיהם למנף הרבה יותר מכך, אפילו עד פי 400! אם המטבע שרכש מר ישראלי אכן יעלה בערכו כפי שציפה, מר ישראלי יהנה מתשואה אותה מרוויחים על סכום של 50,000 דולר ולהיפך, אם המטבע יאבד מערכו, ההפסד יהיה זהה להפסד על השקעה של 50,000 דולר. זאת בניגוד למסחר במניות ללא אשראי, בו עם חשבון של 5000 דולר ניתן לרכוש מניות ששויין הוא מקסימום 5000 דולר וזהו מסחר בלתי ממונף.

מחשבים את המינוף לפי הנוסחה הבאה:

כמות הכסף שיש לי / ערך העסקה שביצעתי = מינוף

לפי הדוגמה הקודמת: 5,000 / 50,000 = 10

אם כן, ברוקר המאפשר מינוף למעשה מלווה כסף לסוחר. כך לדוגמה, ברוקר מט"ח מעניק לסוחר דרכו הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר ספקולטיבי, למרות שהסוחר מעמיד רק אחוז אחד מהכסף כבטחונות. לשם השעשוע, נסו לבקש מפקיד הבנק החביב עליכם הלוואה של 100,000 דולר לצורך מסחר במניות...

הברוקר לוקח על עצמו סיכון ניכר בכך שהוא מלווה סכומי כסף גדולים. לכן דורש הברוקר סכום מסוים כערבון להוכחת רצינות וכדי לוודא שהעסקה לא תסתיים בהפסד טראגי. סכום ערבון זה הוא הבטחונות (Margin) ואין לבלבל בינו לבין המינוף (Leverage). הבטחונות מבוטאים באחוזים, ובתחום המט"ח מקובלים בטחונות של 0.5% או 1% לדוגמה אם פתחנו עסקה בשווי 50,000 דולר הברוקר יקצה 500 דולר מתוך חשבון המסחר כבטחונות, שהם 1% מגודל העסקה.

דוגמה למינוף מטורף, "אל תנסו את זה בבית!": שתי עסקאות דומות, האחת (למעלה) מרוויחה 5 פיפס ומעלה את ערך החשבון ב-20% והשניה מפסידה 5 פיפס וגורמת להפסד של 20% וכל זאת תוך שניות בודדות ומבלי שבשוק התרחש אירוע משמעותי כלשהו.

מה חשוב יותר, מקסימום או מינימום מינוף?

האזהרה אותה רושמים הברוקרים, כי המינוף מסוכן ומגביר רווחים והפסדים, זוכה לגורל דומה לשאר ה"דיסקליימרים": העישון גורם למוות בטרם עת, ביצועי העבר אינם מנבאים את הביצועים בעתיד וכו'... באותה הנשימה מסיט הברוקר את תשומת ליבו של הלקוח מהשאלות "כמה מינוף אני צריך", "מהו המינוף המינימלי בו ניתן לסחור" לטובת השאלה הבלתי רלוונטית "מהו מקסימום המינוף שהברוקר נותן". שימו לב כי אם הברוקר שלכם מגדיר את המינוף בחשבון כ- 200:1 אין זה אומר שכל עסקה שתפתחו תמונף פי 200! זה רק אומר כי המקסימום שתוכלו למנף יהיה פי 200. העובדה שמאפשרים לכם לבצע משהו, לא אומרת כי חובה או אפילו כדאי לבצע זאת.

אם אתם חדשים יחסית בתחום המט"ח (פחות משנתיים לצורך העניין), לא תוכלו לנצל לטובתכם מינוף כה גבוה. להיפך, זאת הדרך המהירה ביותר להפסיד כסף. הדבר משול לנהג חדש ובלתי מנוסה, אשר נותנים לו לנהוג במסלול מירוצים עם רכב מירוץ אולטרא-מהיר. הזמן שיקח לו עד ההתנגשות הוא הזמן שבו יפסיד הסוחר המתחיל את כל הכסף שהשקיע.

אולם עניין זה לא הפריע לברוקרים להתחרות ביניהם מי יציע מינוף יותר גבוה, בטחונות יותר נמוכים ומרווחים יותר צרים, כאילו שהשילוש הזה הוא המפתח להצלחה ולרווחים במסחר. למעשה מדובר בקוקטייל מסוכן מאד. כפי שאמרנו, לפחות בצעדים הראשונים במסחר המפתח להצלחה טמון במינוף נמוך. לכן השאלה הרלוונטית למתחילים צריכה להיות: "מהו המינוף המינימלי שבו אני יכול לסחור"? כדי לדעת את התשובה עלינו לבדוק מהו גודל החשבון שלנו לעומת מהו גודל העסקה המינימלי שהברוקר מאפשר. לדוגמה, אם גודל העסקה המינימלי שהברוקר מציע הוא 10,000 דולר אך בחשבון המסחר שלנו 1000 דולר, הרי שניאלץ למנף את כספנו פי 10 רק כדי לעשות עסקה אחת... אין ברירה, נחפש ברוקר אחר שיאפשר לפתוח עסקאות בסכומים קטנים יותר כגון 1000 דולר או 5000 דולר.

עוד נקודה חשובה: גודל העסקה תלוי במטבע בו אנו סוחרים. מי שאינו מבין את החישוב הבא, לא מבין עד כמה הוא ממנף או במילים אחרות, הוא לוקח הלוואה מבלי לדעת מהו סכום הכסף אותו לווה: חוזה של 10,000 בצמד USD/JPY ערכו 10,000 דולר אולם חוזה של 10,000 בצמד GBP/USD ערכו פי שתיים, כ-20,000 דולר - תלוי מהו שער הפאונד מול הדולר. לכן, כדי לרכוש את אותו גודל חוזה בצמד GBP/USD ניאלץ למנף את כספנו פי 20! יש הבדל משמעותי בין למנף את כספנו פי 10 או פי 20 ומדהים כמה מעטים הסוחרים המתחילים אשר מבינים זאת.

יש להדגיש: מינוף גבוה אינו חיוני לרווחיות הסוחר. מה כן חיוני? לעבוד לפי תוכנית מסודרת ואסטרטגיה מוכחת, עם ניהול כספי נכון ומשמעת עצמית (כל אלה נושאים לפעם אחרת). תמיד להביא בחשבון כי ככל שמגבירים את המינוף, כך מגבירים את ההשפעה שתהיה על החשבון, לכל תנועה קטנה ואקראית שתתרחש בשוק.

הגברה זו מקשה על הסוחר המתחיל במקום להקל עליו, מכיוון שהיא מאלצת אותו לעסוק בתנועות אקראיות של פיפסים בודדים הזורעות הרס בחשבונו, במקום לראות את התמונה הגדולה ולנתח את התנועות המשמעותיות בשוק.

*דניאל פלג משמש כסוחר ואסטרטג במחלקת המט"ח של חברת ברוקרטוב, המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות פרטיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


קנאביס
צילום: PIXABAY

קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?

שאלות ותשובות על קנאביס בישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קנאביס

מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.

בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:

 

האם אפשר לקנות קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.

מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.


קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?