10 הטעויות הנפוצות של משקיעים - חומר למחשבה

על רקע התקופה הלא פשוטה בשוק ההון - 10 דברים שכדאי לזכור
גיא שקד |

1.לבצע פעולות רבות בתיק ולדלג ממניה למניה

משקיעים מתפתים לבצע פעולות רבות בתיק ההשקעות שלהם, מתוך אמונה שניהול אקטיבי של התיק יניב תשואות טובות יותר ומהר יותר. למעשה הם שוחקים את התיק, בגלל העמלות. עמלת קניה ומכירה של מניה עשויה לנוע בין 0.15% ל0.5% מהיקף העסקה, תלוי בברוקר שעובדים איתו. משמעות פעולה אחת בחודש- מחיקה של בין 1.8%- ל6% בשנה.

2.להגדיל אחזקות במניה נופלת

משקיעים נוטים "למצע" את רכישתם במניות קורסות. כלומר לקנות כמות נוספת מהמניה שמסבה להם הפסדים כבדים, מתוך אמונה שהם מורידים את מחיר הקניה הממוצע והמניה תחזור לטפס. אם אתם מגלים נטייה כזו נסו להיגמל ממנה,אתם רק מגדילים את הסיכון בהשקעה גדולה יותר. בדקו מה הסיבה לנפילה.אם זאת הרעה מתמשכת בפעילות החברה או הענף, כדאי לשקול מכירה.

3.למכור את הסוסים המנצחים

בתקופות של נפילות בשווקים נוטים משקיעים לממש דווקא את המניות ה"טובות" ולהישאר עם ה"מפסידות". אסטרטגיה זו מתגלה לרוב כמוטעית. כאשר השווקים יחזרו לטפס, יהיו אלה בדרך כלל המניות ה"טובות" שיחזירו לעצמן את מרבית הירידות, והגרועות ימשיכו להשתרך מאחור.

4. למכור כשיש פניקה בשוק

הפחד הוא היועץ הגרוע ביותר. לכן בתקופה של ירידות חדות צריך לחשוב לפני שרצים למכור. לרוב העצה המשתלמת ביותר בתקופות אלו היא פשוט לא לעשות כלום עד יעבור זעם. וכאשר הירידות חדות מספיק, היו בצד של הקונים ולא בצד המוכרים הלחוצים.

5.למכור מהר כאשר נוצר רווח, ולהיתקע לאורך זמן עם הפסד

מי שיודע לחתוך הפסדים הוא משקיע נבון ואמיץ. משקיעים פוחדים להודות בטעות ונשארים זמן רב מידי עם מניה מפסידה, למרות שעסקי החברה הורעו.

מנגד הם ממהרים למכור מניות שהניבו להם רווחים, למרות שעסקיהן רק משתפרים.

6.לשים את כל הביצים בסל אחד

כולם מכירים את המשפט ובכל זאת לא כולם זוכרים לפזר את הסיכון בין אפיקי ההשקעה וע"י כך להפחית אותו- הפיזור מגדיל את הסיכוי להשיג תשואה טובה יותר בעתיד ומקטין את הסיכון. לאלה אשר אינם מצוידים בידע או בסבלנות הנדרשים בהשקעות עדיף שירכשו קרנות נאמנות או תעודות סל על פני מניות בודדות שכן אלה הראשונות מעניקות פיזור גדול.

7.להשקיע את כל הכסף בבת אחת

תארו לכם שאתם משקיעים בבת אחת סכום גדול שקיבלתם ממכירת דירה, מכונית או ירושה, ורגע אחר כך השוק חווה תיקון חד.השקיעו במנות קטנות, בכך תצמצמו את הסיכון ואפשרו לעצמכם לרכוש סחורה בימי ירידות חדות.

רצוי לבנות את תיק ההשקעות במנות של שליש.

8.להשקיע במניות שטיפסו חזק, מבלי לבדוק האם הפכו ליקרות מידי

הרצון להרוויח מניע את המשקיעים לרכוש מניות רק משום שהן עולות בכל יום, אפילו ללא סיבות כלכליות- באז סביב מניה. מניה שיש סביבה באז והיא תופסת את הכותרות הראשיות –זהו בדיוק הרגע למכור. זכרו –שיתחיל התיקון במניה אף אחד לא ידאג לצלצל עבורכם בפעמון.

9. להתאהב במניה

משקיעים נוטים לחזור ולקנות מניה רק משום שבעבר הניבה להם רווחים, ללא התחשבות במחירה ובמצב עסקיה. זכרו- הרווחים שהניבה מניה בעבר שייכים לעבר.

10.חוסר סבלנות

וורן באפט אמר פעם: אני משקיע במניה מתוך הנחה שמחר יסגרו את הבורסה ל10 שנים" בהזדמנות אחרת הוא אמר "שוק המניות יעיל מאוד בהעברת נכסים מהמשקיע חסר הסבלנות למשקיע הסבלני" זכרו- השקעות הן עסק לטווח ארוך. לעיתים עושים טעויות ,אבל הוכח שעם הרבה סבלנות, בטווח הארוך אפיק המניות מניב את התשואה הגבוהה ביותר.

מאת: גיא שקד-פרובידנס שוקי הון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.