2008? התלבטות בין שנה מצוינת לסתם שנה טובה
"חזרה לנורמליות" של השווקים בארה"ב? לא בטוח, אבל המשקיעים משוכנעים כי הממשל וה-Fed מבינים את חומרת המצב וימשיכו לפעול לסייע למשק להתמודד עם המשבר. תקווה זו מזינה אופטימיות במניות ואי אפשר כמובן להתעלם מלוח השנה – התנאים בשלים לראלי סוף שנה. אגב, להערכתנו מדובר בהפוגה בלבד במשבר והוא ימשיך להעיק על הכלכלה האמריקאית עמוק לתוך 2008. הבורסה בישראל צפוייה להנות כמובן מההתפתחויות בארה"ב ובעוצמה מוגברת בשל מצב המשק ותנאי המאקרו המשופרים.
גם אצלנו מתרבים סימני שאלה לגבי ביצועי המשק ב- 2008 (האם תהיה שנה מצוינת או "רק טובה"). שוק האג"ח בארה"ב "הופך תקליט": נייר הלקמוס מעיד כי המשקיעים מאמינים כי הממשל וה-Fed יעשו ככל הנדרש כדי לחלץ את המשק ממשבר ה- Sub prime והאיום שהוא מציב על הצריכה הפרטית – מנוע הצמיחה של המשק האמריקאי. העלייה בתשואות האג"ח האמריקאי מעידה על הפוגה זמנית ב-Run to safety והמשמעות ברורה: אור ירוק ל"ראלי סוף שנה" במניות ו"חזרה לנורמאליות" באג"חים.
ישראל תרד פחות ותעלה יותר: כתבנו בשבועות האחרונים כי תגובת השווקים בארץ להמשך אפשרי של תסריט ה-Run to safety בחו"ל יכולה להיות מתונה משמעותית, כשמנגד - חידוש מגמת העליות בעולם יכול להתבטא אצלנו בתגובה "מועצמת" ומשמעותית כלפי מעלה, בשל מצבו המשובח של המשק ותחזיות המאקרו החיוביות לשנת 2008. אנו בדעה כי לאור שינוי המגמה (הזמני) בארה"ב ובעולם, יש צדק רב ברמות השיא בהם משייט מדד ת"א 25 והסבירות להמשך העליות אצלנו גבוהה.
עדיפות לצמודי המדד: בניכוי היחלשותו של הדולר, חורגת האינפלציה בישראל מהיעד הממשלתי (1%-3%). סוף סוף גם המשקיעים מפנימים מסר זה, כפי שמתבטא בעליית הציפיות האינפלציוניות הגלומות באג"חים. העדיפות לאפיק הצמוד מתחזקת בהשוואה לאפיק השקלי, למרות ה-Spread הנוכחי והגבוה בין אג"ח ל-10 שנים בישראל לבין מקבילתה בארה"ב (כ 1.6%).
בהיעדר ציפיות להפחתת ריבית בישראל, מח"מ בינוני בצמודים ובשקלים נראה הגיוני, אם כי לנוכח התלילות של העקום השקלי, יש מקום לפוזיציה זהירה גם בקצה הארוך של העקום השקלי.
בארה"ב: הפחתת הריבית ב-11 בדצמבר היא עובדה מוגמרת. נתוני התעסוקה החיוביים שפורסמו, הקטינו את הסבירות להפחתה של 0.50% והקונצנזוס היא שהריבית בארה"ב תופחת ב- 0.25% ל- 4.25% (מה שמשאיר תקווה להפחתות נוספות ברבעון הראשון של 2008).
התוכנית של הממשל לסיוע ללווי ה- Sub Prime ולהקפאת העדכון הצפוי של ריביות המשכנתא כלפי מעלה, חשובה בעיננו במיוחד. מדוע? בעוד אנו מצטרפים לאנליסטים המבקרים את מידת הישימות של התוכנית והממעיטים ביכולתו של הממשל להעבירה ולבצעה באופן אפקטיבי, עיקר חשיבותה בעצם קיומה ובמסר שהמשקיעים קולטים מהממשל ומה-Fed, לפיו גורמי הממשל מודעים לסיכונים ולהשלכות של המשבר, מחפשים פתרונות ומוכנים לשלם מחיר כבד במטרה לפתור את הבעיה או לפחות לצמצם אותה למימדים שיאפשרו לכוחות השוק להתמודד עם המצב בעצמם.
העלייה בתשואות האג"ח בארה"ב מטיבה, באופן פרדוקסאלי, עם מדדי המניות שם, כיון שהיא מעידה על "חזרה לנורמאליות". מה אתם הייתם עושים אם שוק האג"ח הממשלתי היה נסחר במכפיל 25 (הנגזר מתשואה של 4%) ואילו מדד ה- S&P500 היה נסחר במכפיל עתידי של כ-15? מסיטים השקעות למניות כמובן.
בישראל: אם עד לשבוע שעבר חיינו בתחושת החמצה, כשכל התנאים המקומיים עובדים לטובת הבורסה בישראל (הן באג"ח והן במניות) ואין ספק שלולא המשבר בארה"ב (עם נגזרות פיננסיות ברחבי העולם) היינו עדים לראלי סוף שנה משמעותי בת"א, נראה כי שוק המניות בישראל נסחר בצדק רב ברמות שיא וצפוי להמשיך ולהניב תשואות עודפות ביחס לשווקים המפותחים ואף ביחס לחלק מהשווקים המתפתחים.
אל הסיבות המקומיות התומכות בבורסה חיובית עד סוף השנה מצטרפות גם ההשפעות החיוביות מחו"ל, לפחות לעת עתה. להזכירכם, בשל ריבוי גורמים חיוביים במשק הישראלי, תגובת השווקים בארץ לחזרה אפשרית של תסריט
ה-Run to safety בחו"ל יכולה להיות מתונה משמעותית, כשמנגד - המשך מגמת העליות בעולם יכול להתבטא אצלנו בתגובה "מועצמת" ומשמעותית כלפי מעלה, בשל ביצועי המשק הישראלי והתחזיות האופטימיות לגבי המשק לשנת 2008.
מאת: רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.