איגרות חוב ממשלתיות בעולם

במהלך השבוע האחרון בארה"ב, לא נרשמו שינויים משמעותיים בתשואות לאורך העקום. השווקים ממתינים להחלטת הריבית של הבנק המרכזי שתתקבל ביום רביעי השבוע, כאשר בעקבות העמקת המשבר בענף הנדל"ן והפסדי העתק של החברות הפיננסיות, רמת התשואות הנוכחית כבר מגלמת צפייה להורדת ריבית נוספת.
עינת סקורניק |

בסיכום שבועי עלתה תשואת האיגרות לשנתיים בנקודת בסיס אחת לרמה של 3.77%. האיגרות ל- 10 שנים הוסיפו נקודת בסיס אחת לתשואתן וסגרו את השבוע ברמה של 4.40%.

השבוע התפרסמו נתונים נוספים מענף הנדל"ן שהצביעו על המשך האטה בענף. כך, מכירות בתים יד-שנייה ב- 12 החודשים שקדמו לחודש ספטמבר, הסתכמו ב- 5.04 מיליון, ירידה חדה של 8% בהשוואה לחודש הקודם. נתון זה מהווה את נקודת השפל של המדד, שנתוניו זמינים החל משנת 1999. הצפי היה שגם בנתוני מכירות הבתים החדשים תחול ירידה של 3.1% לעומת הנתון הקודם והם יסתכמו ב- 770 אלף דירות ב- 12 החודשים שקדמו לספטמבר. התחזית אומנם התממשה והנתון הצביע על מכירות של 770 אלף בתים חדשים ואולם נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מטה והצביעו על מכירות של 735 אלף דירות חדשות בלבד, כך שנתון חודש ספטמבר מהווה למעשה עלייה של 4.8% ביחס לחודש הקודם ומעניק למשקיעים תקווה כי לפחות מבחינת נתון זה כבר הגענו לתחתית התהום ועתה מתחיל טיפוס איטי חזרה.

לנתוני הנדל"ן יש להוסיף את פרסום הדו"חות המאכזבים של מרבית החברות בתחום הפיננסי ובראשן בנק ההשקעות Merrill Lynch, שדיווח על הפסד בגובה 2.3 מיליארד $ ברבעון ה- III של השנה, כתוצאה מפעילותו בתחום הנכסים מגובי המשכנתאות. הנתון מהווה את ההפסד הרבעוני הגבוה ביותר ב- 93 שנות קיום החברה. התוצאה היא שהנדל"ן בצוותא עם הסקטור הפיננסי לוחצים את תשואות האיגרות כלפי מטה ולכך יש להוסיף את המתיחות בין הטורקים לכורדים שגורמת להסטה של השקעות לכיוון האפיק הממשלתי הסולידי.

הסיבות העיקריות שלמרות כל הגורמים לעיל לא נרשמה בשבוע שעבר ירידת תשואות חדה לאורך כל העקום היו: הנפקה של 20 מיליארד $ של אג"ח בעלות שנתיים לפדיון, המהווה את ההנפקה הגדולה ביותר של אג"ח מסוג זה מאז חודש ינואר השנה. ההנפקה גרמה לגידול בהיצע האיגרות ובעקיפין ללחץ כלפי מעלה על תשואת האיגרות ואולם הסיבה העיקרית לאי תזוזת העקום כלפי מטה היא שתשואת האיגרות במיוחד בטווחים הקצרים כבר מגלמת את כל המידע השלילי ונמוכה ב- 98 נקודות בסיס מהריבית המוניטארית. פער גדול כזה היה קיים רק לפני הורדת הריבית האחרונה בחודש ספטמבר והוא מצביע על ציפייה של השווקים להורדת ריבית בשיעור של 0.25%, אליה תצורף הצהרה חד משמעית של הבנק המרכזי בדבר נכונותו להמשיך ולהוריד את הריבית בעתיד, כל עוד יחייב המצב המאקרו-כלכלי לעשות כן.

להערכתנו הבנק המרכזי ימשיך להוריד את הריבית במהלך ישיבתו מיום רביעי השבוע. למרות שקיימות הערכות שהבנק יוריד את הריבית בשיעור חד של 0.5% פעם נוספת, אנו מאמינים שהפעם ההורדה תהיה בשיעור מתון של 0.25% והריבית תתייצב על 4.5%. ההורדה תידרש כדי למנוע התרחבות השפעות שליליות של המשבר בענף הנדל"ן ומצוקת האשראי על הכלכלה האמריקאית. הורדה חדה יותר נראית סבירה פחות לאור העלייה במחירי הנפט והלחצים האינפלציוניים שיגרמו כתוצאה מכך. אנו סבורים כי רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת המשך תהליך של הורדת ריבית ולפיכך הפוטנציאל לרווחי הון הוא מוגבל, יחד עם זאת ההשקעה באפיק זה עודה מומלצת, תוך קיצור המח"מ ובעיקר לאור אופייה הסולידי ולאור התנודתיות בשווקי המניות.

ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 2.13% בטווחים הקצרים (לעומת 1.99% לפני שבוע) ו- 2.35% בארוכים (לעומת 2.3% לפני שבוע). למרות העלייה חדה בציפיות לאינפלציה, שיעור השינוי השנתי של מדד כלל המוצרים לצרכן העירוני, זינק בחודש ספטמבר לרמה של 2.8% ובמידה ולא יסתמן בקרוב שינוי מגמה חד במחירי הסחורות וחומרי הגלם ובעיקר במחיר הנפט, השקעה ב- TIPS עשויה להיות מעניינת.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.