איגרות חוב ממשלתיות בעולם
בסיכום שבועי עלתה תשואת האיגרות לשנתיים בנקודת בסיס אחת לרמה של 3.77%. האיגרות ל- 10 שנים הוסיפו נקודת בסיס אחת לתשואתן וסגרו את השבוע ברמה של 4.40%.
השבוע התפרסמו נתונים נוספים מענף הנדל"ן שהצביעו על המשך האטה בענף. כך, מכירות בתים יד-שנייה ב- 12 החודשים שקדמו לחודש ספטמבר, הסתכמו ב- 5.04 מיליון, ירידה חדה של 8% בהשוואה לחודש הקודם. נתון זה מהווה את נקודת השפל של המדד, שנתוניו זמינים החל משנת 1999. הצפי היה שגם בנתוני מכירות הבתים החדשים תחול ירידה של 3.1% לעומת הנתון הקודם והם יסתכמו ב- 770 אלף דירות ב- 12 החודשים שקדמו לספטמבר. התחזית אומנם התממשה והנתון הצביע על מכירות של 770 אלף בתים חדשים ואולם נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מטה והצביעו על מכירות של 735 אלף דירות חדשות בלבד, כך שנתון חודש ספטמבר מהווה למעשה עלייה של 4.8% ביחס לחודש הקודם ומעניק למשקיעים תקווה כי לפחות מבחינת נתון זה כבר הגענו לתחתית התהום ועתה מתחיל טיפוס איטי חזרה.
לנתוני הנדל"ן יש להוסיף את פרסום הדו"חות המאכזבים של מרבית החברות בתחום הפיננסי ובראשן בנק ההשקעות Merrill Lynch, שדיווח על הפסד בגובה 2.3 מיליארד $ ברבעון ה- III של השנה, כתוצאה מפעילותו בתחום הנכסים מגובי המשכנתאות. הנתון מהווה את ההפסד הרבעוני הגבוה ביותר ב- 93 שנות קיום החברה. התוצאה היא שהנדל"ן בצוותא עם הסקטור הפיננסי לוחצים את תשואות האיגרות כלפי מטה ולכך יש להוסיף את המתיחות בין הטורקים לכורדים שגורמת להסטה של השקעות לכיוון האפיק הממשלתי הסולידי.
הסיבות העיקריות שלמרות כל הגורמים לעיל לא נרשמה בשבוע שעבר ירידת תשואות חדה לאורך כל העקום היו: הנפקה של 20 מיליארד $ של אג"ח בעלות שנתיים לפדיון, המהווה את ההנפקה הגדולה ביותר של אג"ח מסוג זה מאז חודש ינואר השנה. ההנפקה גרמה לגידול בהיצע האיגרות ובעקיפין ללחץ כלפי מעלה על תשואת האיגרות ואולם הסיבה העיקרית לאי תזוזת העקום כלפי מטה היא שתשואת האיגרות במיוחד בטווחים הקצרים כבר מגלמת את כל המידע השלילי ונמוכה ב- 98 נקודות בסיס מהריבית המוניטארית. פער גדול כזה היה קיים רק לפני הורדת הריבית האחרונה בחודש ספטמבר והוא מצביע על ציפייה של השווקים להורדת ריבית בשיעור של 0.25%, אליה תצורף הצהרה חד משמעית של הבנק המרכזי בדבר נכונותו להמשיך ולהוריד את הריבית בעתיד, כל עוד יחייב המצב המאקרו-כלכלי לעשות כן.
להערכתנו הבנק המרכזי ימשיך להוריד את הריבית במהלך ישיבתו מיום רביעי השבוע. למרות שקיימות הערכות שהבנק יוריד את הריבית בשיעור חד של 0.5% פעם נוספת, אנו מאמינים שהפעם ההורדה תהיה בשיעור מתון של 0.25% והריבית תתייצב על 4.5%. ההורדה תידרש כדי למנוע התרחבות השפעות שליליות של המשבר בענף הנדל"ן ומצוקת האשראי על הכלכלה האמריקאית. הורדה חדה יותר נראית סבירה פחות לאור העלייה במחירי הנפט והלחצים האינפלציוניים שיגרמו כתוצאה מכך. אנו סבורים כי רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת המשך תהליך של הורדת ריבית ולפיכך הפוטנציאל לרווחי הון הוא מוגבל, יחד עם זאת ההשקעה באפיק זה עודה מומלצת, תוך קיצור המח"מ ובעיקר לאור אופייה הסולידי ולאור התנודתיות בשווקי המניות.
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 2.13% בטווחים הקצרים (לעומת 1.99% לפני שבוע) ו- 2.35% בארוכים (לעומת 2.3% לפני שבוע). למרות העלייה חדה בציפיות לאינפלציה, שיעור השינוי השנתי של מדד כלל המוצרים לצרכן העירוני, זינק בחודש ספטמבר לרמה של 2.8% ובמידה ולא יסתמן בקרוב שינוי מגמה חד במחירי הסחורות וחומרי הגלם ובעיקר במחיר הנפט, השקעה ב- TIPS עשויה להיות מעניינת.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
