איגרות חוב ממשלתיות בעולם

במהלך השבוע האחרון בארה"ב, לא נרשמו שינויים משמעותיים בתשואות לאורך העקום. השווקים ממתינים להחלטת הריבית של הבנק המרכזי שתתקבל ביום רביעי השבוע, כאשר בעקבות העמקת המשבר בענף הנדל"ן והפסדי העתק של החברות הפיננסיות, רמת התשואות הנוכחית כבר מגלמת צפייה להורדת ריבית נוספת.
עינת סקורניק |

בסיכום שבועי עלתה תשואת האיגרות לשנתיים בנקודת בסיס אחת לרמה של 3.77%. האיגרות ל- 10 שנים הוסיפו נקודת בסיס אחת לתשואתן וסגרו את השבוע ברמה של 4.40%.

השבוע התפרסמו נתונים נוספים מענף הנדל"ן שהצביעו על המשך האטה בענף. כך, מכירות בתים יד-שנייה ב- 12 החודשים שקדמו לחודש ספטמבר, הסתכמו ב- 5.04 מיליון, ירידה חדה של 8% בהשוואה לחודש הקודם. נתון זה מהווה את נקודת השפל של המדד, שנתוניו זמינים החל משנת 1999. הצפי היה שגם בנתוני מכירות הבתים החדשים תחול ירידה של 3.1% לעומת הנתון הקודם והם יסתכמו ב- 770 אלף דירות ב- 12 החודשים שקדמו לספטמבר. התחזית אומנם התממשה והנתון הצביע על מכירות של 770 אלף בתים חדשים ואולם נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מטה והצביעו על מכירות של 735 אלף דירות חדשות בלבד, כך שנתון חודש ספטמבר מהווה למעשה עלייה של 4.8% ביחס לחודש הקודם ומעניק למשקיעים תקווה כי לפחות מבחינת נתון זה כבר הגענו לתחתית התהום ועתה מתחיל טיפוס איטי חזרה.

לנתוני הנדל"ן יש להוסיף את פרסום הדו"חות המאכזבים של מרבית החברות בתחום הפיננסי ובראשן בנק ההשקעות Merrill Lynch, שדיווח על הפסד בגובה 2.3 מיליארד $ ברבעון ה- III של השנה, כתוצאה מפעילותו בתחום הנכסים מגובי המשכנתאות. הנתון מהווה את ההפסד הרבעוני הגבוה ביותר ב- 93 שנות קיום החברה. התוצאה היא שהנדל"ן בצוותא עם הסקטור הפיננסי לוחצים את תשואות האיגרות כלפי מטה ולכך יש להוסיף את המתיחות בין הטורקים לכורדים שגורמת להסטה של השקעות לכיוון האפיק הממשלתי הסולידי.

הסיבות העיקריות שלמרות כל הגורמים לעיל לא נרשמה בשבוע שעבר ירידת תשואות חדה לאורך כל העקום היו: הנפקה של 20 מיליארד $ של אג"ח בעלות שנתיים לפדיון, המהווה את ההנפקה הגדולה ביותר של אג"ח מסוג זה מאז חודש ינואר השנה. ההנפקה גרמה לגידול בהיצע האיגרות ובעקיפין ללחץ כלפי מעלה על תשואת האיגרות ואולם הסיבה העיקרית לאי תזוזת העקום כלפי מטה היא שתשואת האיגרות במיוחד בטווחים הקצרים כבר מגלמת את כל המידע השלילי ונמוכה ב- 98 נקודות בסיס מהריבית המוניטארית. פער גדול כזה היה קיים רק לפני הורדת הריבית האחרונה בחודש ספטמבר והוא מצביע על ציפייה של השווקים להורדת ריבית בשיעור של 0.25%, אליה תצורף הצהרה חד משמעית של הבנק המרכזי בדבר נכונותו להמשיך ולהוריד את הריבית בעתיד, כל עוד יחייב המצב המאקרו-כלכלי לעשות כן.

להערכתנו הבנק המרכזי ימשיך להוריד את הריבית במהלך ישיבתו מיום רביעי השבוע. למרות שקיימות הערכות שהבנק יוריד את הריבית בשיעור חד של 0.5% פעם נוספת, אנו מאמינים שהפעם ההורדה תהיה בשיעור מתון של 0.25% והריבית תתייצב על 4.5%. ההורדה תידרש כדי למנוע התרחבות השפעות שליליות של המשבר בענף הנדל"ן ומצוקת האשראי על הכלכלה האמריקאית. הורדה חדה יותר נראית סבירה פחות לאור העלייה במחירי הנפט והלחצים האינפלציוניים שיגרמו כתוצאה מכך. אנו סבורים כי רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת המשך תהליך של הורדת ריבית ולפיכך הפוטנציאל לרווחי הון הוא מוגבל, יחד עם זאת ההשקעה באפיק זה עודה מומלצת, תוך קיצור המח"מ ובעיקר לאור אופייה הסולידי ולאור התנודתיות בשווקי המניות.

ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 2.13% בטווחים הקצרים (לעומת 1.99% לפני שבוע) ו- 2.35% בארוכים (לעומת 2.3% לפני שבוע). למרות העלייה חדה בציפיות לאינפלציה, שיעור השינוי השנתי של מדד כלל המוצרים לצרכן העירוני, זינק בחודש ספטמבר לרמה של 2.8% ובמידה ולא יסתמן בקרוב שינוי מגמה חד במחירי הסחורות וחומרי הגלם ובעיקר במחיר הנפט, השקעה ב- TIPS עשויה להיות מעניינת.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?