איגרות חוב ממשלתיות בעולם

במהלך השבוע האחרון בארה"ב, לא נרשמו שינויים משמעותיים בתשואות לאורך העקום. השווקים ממתינים להחלטת הריבית של הבנק המרכזי שתתקבל ביום רביעי השבוע, כאשר בעקבות העמקת המשבר בענף הנדל"ן והפסדי העתק של החברות הפיננסיות, רמת התשואות הנוכחית כבר מגלמת צפייה להורדת ריבית נוספת.
עינת סקורניק |

בסיכום שבועי עלתה תשואת האיגרות לשנתיים בנקודת בסיס אחת לרמה של 3.77%. האיגרות ל- 10 שנים הוסיפו נקודת בסיס אחת לתשואתן וסגרו את השבוע ברמה של 4.40%.

השבוע התפרסמו נתונים נוספים מענף הנדל"ן שהצביעו על המשך האטה בענף. כך, מכירות בתים יד-שנייה ב- 12 החודשים שקדמו לחודש ספטמבר, הסתכמו ב- 5.04 מיליון, ירידה חדה של 8% בהשוואה לחודש הקודם. נתון זה מהווה את נקודת השפל של המדד, שנתוניו זמינים החל משנת 1999. הצפי היה שגם בנתוני מכירות הבתים החדשים תחול ירידה של 3.1% לעומת הנתון הקודם והם יסתכמו ב- 770 אלף דירות ב- 12 החודשים שקדמו לספטמבר. התחזית אומנם התממשה והנתון הצביע על מכירות של 770 אלף בתים חדשים ואולם נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מטה והצביעו על מכירות של 735 אלף דירות חדשות בלבד, כך שנתון חודש ספטמבר מהווה למעשה עלייה של 4.8% ביחס לחודש הקודם ומעניק למשקיעים תקווה כי לפחות מבחינת נתון זה כבר הגענו לתחתית התהום ועתה מתחיל טיפוס איטי חזרה.

לנתוני הנדל"ן יש להוסיף את פרסום הדו"חות המאכזבים של מרבית החברות בתחום הפיננסי ובראשן בנק ההשקעות Merrill Lynch, שדיווח על הפסד בגובה 2.3 מיליארד $ ברבעון ה- III של השנה, כתוצאה מפעילותו בתחום הנכסים מגובי המשכנתאות. הנתון מהווה את ההפסד הרבעוני הגבוה ביותר ב- 93 שנות קיום החברה. התוצאה היא שהנדל"ן בצוותא עם הסקטור הפיננסי לוחצים את תשואות האיגרות כלפי מטה ולכך יש להוסיף את המתיחות בין הטורקים לכורדים שגורמת להסטה של השקעות לכיוון האפיק הממשלתי הסולידי.

הסיבות העיקריות שלמרות כל הגורמים לעיל לא נרשמה בשבוע שעבר ירידת תשואות חדה לאורך כל העקום היו: הנפקה של 20 מיליארד $ של אג"ח בעלות שנתיים לפדיון, המהווה את ההנפקה הגדולה ביותר של אג"ח מסוג זה מאז חודש ינואר השנה. ההנפקה גרמה לגידול בהיצע האיגרות ובעקיפין ללחץ כלפי מעלה על תשואת האיגרות ואולם הסיבה העיקרית לאי תזוזת העקום כלפי מטה היא שתשואת האיגרות במיוחד בטווחים הקצרים כבר מגלמת את כל המידע השלילי ונמוכה ב- 98 נקודות בסיס מהריבית המוניטארית. פער גדול כזה היה קיים רק לפני הורדת הריבית האחרונה בחודש ספטמבר והוא מצביע על ציפייה של השווקים להורדת ריבית בשיעור של 0.25%, אליה תצורף הצהרה חד משמעית של הבנק המרכזי בדבר נכונותו להמשיך ולהוריד את הריבית בעתיד, כל עוד יחייב המצב המאקרו-כלכלי לעשות כן.

להערכתנו הבנק המרכזי ימשיך להוריד את הריבית במהלך ישיבתו מיום רביעי השבוע. למרות שקיימות הערכות שהבנק יוריד את הריבית בשיעור חד של 0.5% פעם נוספת, אנו מאמינים שהפעם ההורדה תהיה בשיעור מתון של 0.25% והריבית תתייצב על 4.5%. ההורדה תידרש כדי למנוע התרחבות השפעות שליליות של המשבר בענף הנדל"ן ומצוקת האשראי על הכלכלה האמריקאית. הורדה חדה יותר נראית סבירה פחות לאור העלייה במחירי הנפט והלחצים האינפלציוניים שיגרמו כתוצאה מכך. אנו סבורים כי רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת המשך תהליך של הורדת ריבית ולפיכך הפוטנציאל לרווחי הון הוא מוגבל, יחד עם זאת ההשקעה באפיק זה עודה מומלצת, תוך קיצור המח"מ ובעיקר לאור אופייה הסולידי ולאור התנודתיות בשווקי המניות.

ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 2.13% בטווחים הקצרים (לעומת 1.99% לפני שבוע) ו- 2.35% בארוכים (לעומת 2.3% לפני שבוע). למרות העלייה חדה בציפיות לאינפלציה, שיעור השינוי השנתי של מדד כלל המוצרים לצרכן העירוני, זינק בחודש ספטמבר לרמה של 2.8% ובמידה ולא יסתמן בקרוב שינוי מגמה חד במחירי הסחורות וחומרי הגלם ובעיקר במחיר הנפט, השקעה ב- TIPS עשויה להיות מעניינת.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: