איגרות חוב ממשלתיות בעולם
בסיכום שבועי עלתה תשואת האיגרות לשנתיים בנקודת בסיס אחת לרמה של 3.77%. האיגרות ל- 10 שנים הוסיפו נקודת בסיס אחת לתשואתן וסגרו את השבוע ברמה של 4.40%.
השבוע התפרסמו נתונים נוספים מענף הנדל"ן שהצביעו על המשך האטה בענף. כך, מכירות בתים יד-שנייה ב- 12 החודשים שקדמו לחודש ספטמבר, הסתכמו ב- 5.04 מיליון, ירידה חדה של 8% בהשוואה לחודש הקודם. נתון זה מהווה את נקודת השפל של המדד, שנתוניו זמינים החל משנת 1999. הצפי היה שגם בנתוני מכירות הבתים החדשים תחול ירידה של 3.1% לעומת הנתון הקודם והם יסתכמו ב- 770 אלף דירות ב- 12 החודשים שקדמו לספטמבר. התחזית אומנם התממשה והנתון הצביע על מכירות של 770 אלף בתים חדשים ואולם נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מטה והצביעו על מכירות של 735 אלף דירות חדשות בלבד, כך שנתון חודש ספטמבר מהווה למעשה עלייה של 4.8% ביחס לחודש הקודם ומעניק למשקיעים תקווה כי לפחות מבחינת נתון זה כבר הגענו לתחתית התהום ועתה מתחיל טיפוס איטי חזרה.
לנתוני הנדל"ן יש להוסיף את פרסום הדו"חות המאכזבים של מרבית החברות בתחום הפיננסי ובראשן בנק ההשקעות Merrill Lynch, שדיווח על הפסד בגובה 2.3 מיליארד $ ברבעון ה- III של השנה, כתוצאה מפעילותו בתחום הנכסים מגובי המשכנתאות. הנתון מהווה את ההפסד הרבעוני הגבוה ביותר ב- 93 שנות קיום החברה. התוצאה היא שהנדל"ן בצוותא עם הסקטור הפיננסי לוחצים את תשואות האיגרות כלפי מטה ולכך יש להוסיף את המתיחות בין הטורקים לכורדים שגורמת להסטה של השקעות לכיוון האפיק הממשלתי הסולידי.
הסיבות העיקריות שלמרות כל הגורמים לעיל לא נרשמה בשבוע שעבר ירידת תשואות חדה לאורך כל העקום היו: הנפקה של 20 מיליארד $ של אג"ח בעלות שנתיים לפדיון, המהווה את ההנפקה הגדולה ביותר של אג"ח מסוג זה מאז חודש ינואר השנה. ההנפקה גרמה לגידול בהיצע האיגרות ובעקיפין ללחץ כלפי מעלה על תשואת האיגרות ואולם הסיבה העיקרית לאי תזוזת העקום כלפי מטה היא שתשואת האיגרות במיוחד בטווחים הקצרים כבר מגלמת את כל המידע השלילי ונמוכה ב- 98 נקודות בסיס מהריבית המוניטארית. פער גדול כזה היה קיים רק לפני הורדת הריבית האחרונה בחודש ספטמבר והוא מצביע על ציפייה של השווקים להורדת ריבית בשיעור של 0.25%, אליה תצורף הצהרה חד משמעית של הבנק המרכזי בדבר נכונותו להמשיך ולהוריד את הריבית בעתיד, כל עוד יחייב המצב המאקרו-כלכלי לעשות כן.
להערכתנו הבנק המרכזי ימשיך להוריד את הריבית במהלך ישיבתו מיום רביעי השבוע. למרות שקיימות הערכות שהבנק יוריד את הריבית בשיעור חד של 0.5% פעם נוספת, אנו מאמינים שהפעם ההורדה תהיה בשיעור מתון של 0.25% והריבית תתייצב על 4.5%. ההורדה תידרש כדי למנוע התרחבות השפעות שליליות של המשבר בענף הנדל"ן ומצוקת האשראי על הכלכלה האמריקאית. הורדה חדה יותר נראית סבירה פחות לאור העלייה במחירי הנפט והלחצים האינפלציוניים שיגרמו כתוצאה מכך. אנו סבורים כי רמת התשואות הנוכחית כבר משקפת המשך תהליך של הורדת ריבית ולפיכך הפוטנציאל לרווחי הון הוא מוגבל, יחד עם זאת ההשקעה באפיק זה עודה מומלצת, תוך קיצור המח"מ ובעיקר לאור אופייה הסולידי ולאור התנודתיות בשווקי המניות.
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 2.13% בטווחים הקצרים (לעומת 1.99% לפני שבוע) ו- 2.35% בארוכים (לעומת 2.3% לפני שבוע). למרות העלייה חדה בציפיות לאינפלציה, שיעור השינוי השנתי של מדד כלל המוצרים לצרכן העירוני, זינק בחודש ספטמבר לרמה של 2.8% ובמידה ולא יסתמן בקרוב שינוי מגמה חד במחירי הסחורות וחומרי הגלם ובעיקר במחיר הנפט, השקעה ב- TIPS עשויה להיות מעניינת.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
