המתווך רוני מאנה תובע 6 מיליון דולר מגאידמק
המתווך רוני מאנה שיגר אתמול מכתב לארקדי גאידמק באמצעות עו"ד יוסי שגב, ובו הוא מודיע לו על כוונתו לתבוע ממנו 6 מיליון דולר, שלטענתו לא שולמו לו בגין חלקו בעיסקאות תיווך. במכתב ששיגר כותב עו"ד שגב: "למרות כל הניסיונות להגיע להסדר פשרה, הדבר לא עלה בידנו, ולא נותרה לנו ברירה אלא להגיש את התביעה".
מאנה תובע סכום של כ-4.5 מיליון דולר עבור עיסקת התיווך שעשה לטענתו במסגרת מכירת חברת הנדל"ן אוסיף לגאידמק, סכום נוסף של כמיליון דולר בגין עיסקת טיב טעם, שלא יצאה בסופו של דבר אל הפועל, וסכום של כחצי מיליון דולר עבור חלקו בעיסקת חברת הפיננסים גילאון. בעקבות משלוח המכתב צפוי מאנה להגיש את התביעה בתוך 14 ימים.
בימים האחרונים נעשו כמה ניסיונות למצוא הסדר פשרה בין הצדדים. לאחר שמאנה הבין כי אין לו סיכוי לקבל את עמלות התיווך שהובטחו לו לטענתו, הוא החליט לשגר את המכתב.
מאנה סירב להגיב לידיעה. תגובתו של גאידמק לא התקבלה אמש למרות פניית עסקים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
