פסגות אופק: שימו לב לצבר הקרקעות בשיכון ובינוי
שיכון ובינוי מעניינת לדעתנו בפורטפוליו של החברה היא סולל בונה ארצות חוץ שלה ניסיון מוצלח ורב שנים בפעילות בתחום התשתיות בשווקים מתעוררים בחו"ל. סו"ב ארצות חוץ מציגה צמיחה של 15%-20% בשנה בהיקף הפעילות תוך שמירה על רמת רווחיות של מעל 10%. בטחונה של הנהלת החברה ביכולתה לשמר רמת צמיחה זו נתמכת בקצב צמיחה מהיר של צבר ההזמנות, שלמעשה הכפיל עצמו בשנה האחרונה.
באמצעות שיכון עובדים מחזיקה שיכון ובינוי במלאי קרקעות בהיקף של 14,000 יחידות בישראל הרשומות בספרים בערכים היסטוריים הנמוכים משמעותית מערכן כיום. הנפקתה המתוכננת של שיכון עובדים תאפשר הצפת ערך משמעותית.
בשנה וחצי האחרונות צברה החברה מלאי קרקעות משמעותי של כ-5,000 יח"ד במרכז ובמזרח אירופה ואנו מצפים שהיקף פעילות הנדל"ן בחו"ל יהפוך משמעותי בשנים הבאות.
פוטנציאל עתידי משמעותי נוסף טמון בתחום הזכיינות. בין הפרויקטים המרכזיים בהן שותפה החברה ניתן למנות את כביש חוצה ישראל (באמצעות דרך ארץ), פרויקט מנהרות הכרמל ומתקן ההתפלה בחדרה. החברה מתמודדת במכרזים גדולים נוספים כגון כביש 531, מנהרות הרכבת לירושלים, פרויקט חשמול הרכבת וכביש עוקף קריות. פוטנציאל ההכנסות מתחום הזכיינות עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.
בשנה וחצי האחרונות עוברת החברה תכנית התייעלות מקיפה במטרתה לצמצם את הפסדי סולל בונה ישראל ואף להעבירה לרווח ובמקביל לצמצם את עלויות המטה. שלב המעבר לאיזון הושלם ומעבר לרווח צפוי בטווח הקרוב לאור השתתפותה בפרויקטי תשתית בה שיכון ובינוי שותפה בזכיין הפרויקט.
בטווח הרחוק יותר אנו צופים גידול בפעילויות הקשורות לאחד התחומים העסקיים הלוהטים ביותר כיום - תחום איכות הסביבה. בתחום זה פועלת החברה באמצעות החברה הבת כחול-ירוק העוסקת בטיפול במים ובשפכים, במיחזור ובטיפול בפסולת אורגנית, בפסולת בנין, בייצור ובאספקת אנרגיה.
השקעה בשיכון ובינוי מהווה חשיפה איכותית לתחום התשתיות בארץ ובחו"ל. תחום זה הנו בעל חשיבות הולכת וגוברת בשנים האחרונות וצפוי להמשיך לצמוח בעתיד. בהשוואה לחברות תשתית ישראליות אחרות, לשו"ב נסיון מוצלח רב שנים בפיתוח תשתית בשווקים מתעוררים ולהערכתנו יש ביכולתה למנף את הנסיון והמוניטין שצברה במשך השנים בהעמקת חדירה למדינות נוספות ובחדירה למדינות חדשות.
אנו רואים בשיכון ובינוי את אחת ההשקעות המעניינות בנוף חברות הנדל"ן הציבוריות, המשלבת תמחור נוח ומגמה עסקית חיובית. מחיר היעד שלנו למניה הינו 8.4 שקל למניה - לעומת מחיר של 7.74 שקל בו היא נסחרת הום בבורסה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
