פסגות אופק: שימו לב לצבר הקרקעות בשיכון ובינוי
שיכון ובינוי מעניינת לדעתנו בפורטפוליו של החברה היא סולל בונה ארצות חוץ שלה ניסיון מוצלח ורב שנים בפעילות בתחום התשתיות בשווקים מתעוררים בחו"ל. סו"ב ארצות חוץ מציגה צמיחה של 15%-20% בשנה בהיקף הפעילות תוך שמירה על רמת רווחיות של מעל 10%. בטחונה של הנהלת החברה ביכולתה לשמר רמת צמיחה זו נתמכת בקצב צמיחה מהיר של צבר ההזמנות, שלמעשה הכפיל עצמו בשנה האחרונה.
באמצעות שיכון עובדים מחזיקה שיכון ובינוי במלאי קרקעות בהיקף של 14,000 יחידות בישראל הרשומות בספרים בערכים היסטוריים הנמוכים משמעותית מערכן כיום. הנפקתה המתוכננת של שיכון עובדים תאפשר הצפת ערך משמעותית.
בשנה וחצי האחרונות צברה החברה מלאי קרקעות משמעותי של כ-5,000 יח"ד במרכז ובמזרח אירופה ואנו מצפים שהיקף פעילות הנדל"ן בחו"ל יהפוך משמעותי בשנים הבאות.
פוטנציאל עתידי משמעותי נוסף טמון בתחום הזכיינות. בין הפרויקטים המרכזיים בהן שותפה החברה ניתן למנות את כביש חוצה ישראל (באמצעות דרך ארץ), פרויקט מנהרות הכרמל ומתקן ההתפלה בחדרה. החברה מתמודדת במכרזים גדולים נוספים כגון כביש 531, מנהרות הרכבת לירושלים, פרויקט חשמול הרכבת וכביש עוקף קריות. פוטנציאל ההכנסות מתחום הזכיינות עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.
בשנה וחצי האחרונות עוברת החברה תכנית התייעלות מקיפה במטרתה לצמצם את הפסדי סולל בונה ישראל ואף להעבירה לרווח ובמקביל לצמצם את עלויות המטה. שלב המעבר לאיזון הושלם ומעבר לרווח צפוי בטווח הקרוב לאור השתתפותה בפרויקטי תשתית בה שיכון ובינוי שותפה בזכיין הפרויקט.
בטווח הרחוק יותר אנו צופים גידול בפעילויות הקשורות לאחד התחומים העסקיים הלוהטים ביותר כיום - תחום איכות הסביבה. בתחום זה פועלת החברה באמצעות החברה הבת כחול-ירוק העוסקת בטיפול במים ובשפכים, במיחזור ובטיפול בפסולת אורגנית, בפסולת בנין, בייצור ובאספקת אנרגיה.
השקעה בשיכון ובינוי מהווה חשיפה איכותית לתחום התשתיות בארץ ובחו"ל. תחום זה הנו בעל חשיבות הולכת וגוברת בשנים האחרונות וצפוי להמשיך לצמוח בעתיד. בהשוואה לחברות תשתית ישראליות אחרות, לשו"ב נסיון מוצלח רב שנים בפיתוח תשתית בשווקים מתעוררים ולהערכתנו יש ביכולתה למנף את הנסיון והמוניטין שצברה במשך השנים בהעמקת חדירה למדינות נוספות ובחדירה למדינות חדשות.
אנו רואים בשיכון ובינוי את אחת ההשקעות המעניינות בנוף חברות הנדל"ן הציבוריות, המשלבת תמחור נוח ומגמה עסקית חיובית. מחיר היעד שלנו למניה הינו 8.4 שקל למניה - לעומת מחיר של 7.74 שקל בו היא נסחרת הום בבורסה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
