פסגות אופק: שימו לב לצבר הקרקעות בשיכון ובינוי

האנליסטית לימור גרובר רואה בה את אחת ההשקעות המעניינות בנוף חברות הנדל"ן הציבוריות, ונותנת למניה מחיר יעד של 8.4 שקל למניה
לימור גרובר |

שיכון ובינוי מעניינת לדעתנו בפורטפוליו של החברה היא סולל בונה ארצות חוץ שלה ניסיון מוצלח ורב שנים בפעילות בתחום התשתיות בשווקים מתעוררים בחו"ל. סו"ב ארצות חוץ מציגה צמיחה של 15%-20% בשנה בהיקף הפעילות תוך שמירה על רמת רווחיות של מעל 10%. בטחונה של הנהלת החברה ביכולתה לשמר רמת צמיחה זו נתמכת בקצב צמיחה מהיר של צבר ההזמנות, שלמעשה הכפיל עצמו בשנה האחרונה.

באמצעות שיכון עובדים מחזיקה שיכון ובינוי במלאי קרקעות בהיקף של 14,000 יחידות בישראל הרשומות בספרים בערכים היסטוריים הנמוכים משמעותית מערכן כיום. הנפקתה המתוכננת של שיכון עובדים תאפשר הצפת ערך משמעותית.

בשנה וחצי האחרונות צברה החברה מלאי קרקעות משמעותי של כ-5,000 יח"ד במרכז ובמזרח אירופה ואנו מצפים שהיקף פעילות הנדל"ן בחו"ל יהפוך משמעותי בשנים הבאות.

פוטנציאל עתידי משמעותי נוסף טמון בתחום הזכיינות. בין הפרויקטים המרכזיים בהן שותפה החברה ניתן למנות את כביש חוצה ישראל (באמצעות דרך ארץ), פרויקט מנהרות הכרמל ומתקן ההתפלה בחדרה. החברה מתמודדת במכרזים גדולים נוספים כגון כביש 531, מנהרות הרכבת לירושלים, פרויקט חשמול הרכבת וכביש עוקף קריות. פוטנציאל ההכנסות מתחום הזכיינות עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.

בשנה וחצי האחרונות עוברת החברה תכנית התייעלות מקיפה במטרתה לצמצם את הפסדי סולל בונה ישראל ואף להעבירה לרווח ובמקביל לצמצם את עלויות המטה. שלב המעבר לאיזון הושלם ומעבר לרווח צפוי בטווח הקרוב לאור השתתפותה בפרויקטי תשתית בה שיכון ובינוי שותפה בזכיין הפרויקט.

בטווח הרחוק יותר אנו צופים גידול בפעילויות הקשורות לאחד התחומים העסקיים הלוהטים ביותר כיום - תחום איכות הסביבה. בתחום זה פועלת החברה באמצעות החברה הבת כחול-ירוק העוסקת בטיפול במים ובשפכים, במיחזור ובטיפול בפסולת אורגנית, בפסולת בנין, בייצור ובאספקת אנרגיה.

השקעה בשיכון ובינוי מהווה חשיפה איכותית לתחום התשתיות בארץ ובחו"ל. תחום זה הנו בעל חשיבות הולכת וגוברת בשנים האחרונות וצפוי להמשיך לצמוח בעתיד. בהשוואה לחברות תשתית ישראליות אחרות, לשו"ב נסיון מוצלח רב שנים בפיתוח תשתית בשווקים מתעוררים ולהערכתנו יש ביכולתה למנף את הנסיון והמוניטין שצברה במשך השנים בהעמקת חדירה למדינות נוספות ובחדירה למדינות חדשות.

אנו רואים בשיכון ובינוי את אחת ההשקעות המעניינות בנוף חברות הנדל"ן הציבוריות, המשלבת תמחור נוח ומגמה עסקית חיובית. מחיר היעד שלנו למניה הינו 8.4 שקל למניה - לעומת מחיר של 7.74 שקל בו היא נסחרת הום בבורסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.