פסגות אופק: שימו לב לצבר הקרקעות בשיכון ובינוי
שיכון ובינוי מעניינת לדעתנו בפורטפוליו של החברה היא סולל בונה ארצות חוץ שלה ניסיון מוצלח ורב שנים בפעילות בתחום התשתיות בשווקים מתעוררים בחו"ל. סו"ב ארצות חוץ מציגה צמיחה של 15%-20% בשנה בהיקף הפעילות תוך שמירה על רמת רווחיות של מעל 10%. בטחונה של הנהלת החברה ביכולתה לשמר רמת צמיחה זו נתמכת בקצב צמיחה מהיר של צבר ההזמנות, שלמעשה הכפיל עצמו בשנה האחרונה.
באמצעות שיכון עובדים מחזיקה שיכון ובינוי במלאי קרקעות בהיקף של 14,000 יחידות בישראל הרשומות בספרים בערכים היסטוריים הנמוכים משמעותית מערכן כיום. הנפקתה המתוכננת של שיכון עובדים תאפשר הצפת ערך משמעותית.
בשנה וחצי האחרונות צברה החברה מלאי קרקעות משמעותי של כ-5,000 יח"ד במרכז ובמזרח אירופה ואנו מצפים שהיקף פעילות הנדל"ן בחו"ל יהפוך משמעותי בשנים הבאות.
פוטנציאל עתידי משמעותי נוסף טמון בתחום הזכיינות. בין הפרויקטים המרכזיים בהן שותפה החברה ניתן למנות את כביש חוצה ישראל (באמצעות דרך ארץ), פרויקט מנהרות הכרמל ומתקן ההתפלה בחדרה. החברה מתמודדת במכרזים גדולים נוספים כגון כביש 531, מנהרות הרכבת לירושלים, פרויקט חשמול הרכבת וכביש עוקף קריות. פוטנציאל ההכנסות מתחום הזכיינות עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.
בשנה וחצי האחרונות עוברת החברה תכנית התייעלות מקיפה במטרתה לצמצם את הפסדי סולל בונה ישראל ואף להעבירה לרווח ובמקביל לצמצם את עלויות המטה. שלב המעבר לאיזון הושלם ומעבר לרווח צפוי בטווח הקרוב לאור השתתפותה בפרויקטי תשתית בה שיכון ובינוי שותפה בזכיין הפרויקט.
בטווח הרחוק יותר אנו צופים גידול בפעילויות הקשורות לאחד התחומים העסקיים הלוהטים ביותר כיום - תחום איכות הסביבה. בתחום זה פועלת החברה באמצעות החברה הבת כחול-ירוק העוסקת בטיפול במים ובשפכים, במיחזור ובטיפול בפסולת אורגנית, בפסולת בנין, בייצור ובאספקת אנרגיה.
השקעה בשיכון ובינוי מהווה חשיפה איכותית לתחום התשתיות בארץ ובחו"ל. תחום זה הנו בעל חשיבות הולכת וגוברת בשנים האחרונות וצפוי להמשיך לצמוח בעתיד. בהשוואה לחברות תשתית ישראליות אחרות, לשו"ב נסיון מוצלח רב שנים בפיתוח תשתית בשווקים מתעוררים ולהערכתנו יש ביכולתה למנף את הנסיון והמוניטין שצברה במשך השנים בהעמקת חדירה למדינות נוספות ובחדירה למדינות חדשות.
אנו רואים בשיכון ובינוי את אחת ההשקעות המעניינות בנוף חברות הנדל"ן הציבוריות, המשלבת תמחור נוח ומגמה עסקית חיובית. מחיר היעד שלנו למניה הינו 8.4 שקל למניה - לעומת מחיר של 7.74 שקל בו היא נסחרת הום בבורסה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
