פסגות אופק: שימו לב לצבר הקרקעות בשיכון ובינוי
שיכון ובינוי מעניינת לדעתנו בפורטפוליו של החברה היא סולל בונה ארצות חוץ שלה ניסיון מוצלח ורב שנים בפעילות בתחום התשתיות בשווקים מתעוררים בחו"ל. סו"ב ארצות חוץ מציגה צמיחה של 15%-20% בשנה בהיקף הפעילות תוך שמירה על רמת רווחיות של מעל 10%. בטחונה של הנהלת החברה ביכולתה לשמר רמת צמיחה זו נתמכת בקצב צמיחה מהיר של צבר ההזמנות, שלמעשה הכפיל עצמו בשנה האחרונה.
באמצעות שיכון עובדים מחזיקה שיכון ובינוי במלאי קרקעות בהיקף של 14,000 יחידות בישראל הרשומות בספרים בערכים היסטוריים הנמוכים משמעותית מערכן כיום. הנפקתה המתוכננת של שיכון עובדים תאפשר הצפת ערך משמעותית.
בשנה וחצי האחרונות צברה החברה מלאי קרקעות משמעותי של כ-5,000 יח"ד במרכז ובמזרח אירופה ואנו מצפים שהיקף פעילות הנדל"ן בחו"ל יהפוך משמעותי בשנים הבאות.
פוטנציאל עתידי משמעותי נוסף טמון בתחום הזכיינות. בין הפרויקטים המרכזיים בהן שותפה החברה ניתן למנות את כביש חוצה ישראל (באמצעות דרך ארץ), פרויקט מנהרות הכרמל ומתקן ההתפלה בחדרה. החברה מתמודדת במכרזים גדולים נוספים כגון כביש 531, מנהרות הרכבת לירושלים, פרויקט חשמול הרכבת וכביש עוקף קריות. פוטנציאל ההכנסות מתחום הזכיינות עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.
בשנה וחצי האחרונות עוברת החברה תכנית התייעלות מקיפה במטרתה לצמצם את הפסדי סולל בונה ישראל ואף להעבירה לרווח ובמקביל לצמצם את עלויות המטה. שלב המעבר לאיזון הושלם ומעבר לרווח צפוי בטווח הקרוב לאור השתתפותה בפרויקטי תשתית בה שיכון ובינוי שותפה בזכיין הפרויקט.
בטווח הרחוק יותר אנו צופים גידול בפעילויות הקשורות לאחד התחומים העסקיים הלוהטים ביותר כיום - תחום איכות הסביבה. בתחום זה פועלת החברה באמצעות החברה הבת כחול-ירוק העוסקת בטיפול במים ובשפכים, במיחזור ובטיפול בפסולת אורגנית, בפסולת בנין, בייצור ובאספקת אנרגיה.
השקעה בשיכון ובינוי מהווה חשיפה איכותית לתחום התשתיות בארץ ובחו"ל. תחום זה הנו בעל חשיבות הולכת וגוברת בשנים האחרונות וצפוי להמשיך לצמוח בעתיד. בהשוואה לחברות תשתית ישראליות אחרות, לשו"ב נסיון מוצלח רב שנים בפיתוח תשתית בשווקים מתעוררים ולהערכתנו יש ביכולתה למנף את הנסיון והמוניטין שצברה במשך השנים בהעמקת חדירה למדינות נוספות ובחדירה למדינות חדשות.
אנו רואים בשיכון ובינוי את אחת ההשקעות המעניינות בנוף חברות הנדל"ן הציבוריות, המשלבת תמחור נוח ומגמה עסקית חיובית. מחיר היעד שלנו למניה הינו 8.4 שקל למניה - לעומת מחיר של 7.74 שקל בו היא נסחרת הום בבורסה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
