צאם: מנשה גייזלר הוא איש הקשר לכאורה של גאידמק
נוכח הזינוקים שרשמו מניות החברות שרכש גאידמק ביום ההודעה לבורסה לאחרונה, לא היה בלתי צפוי שיהיה מי שינסה לנצל איזושהי פרצה, ויוביל באף את המשקיעים, והיום ככל הנראה, זה קרה. בשעה 12:05 חברת צאם הוציאה דיווח לקוני לבורסה ולשונו: ביום חמישי בערב פנה לבעל שליטה בחברה, מיכאל שבי, גורם אשר "הציג את עצמו כקשור למר ארקדי גאידמק ומסר כי מר גאידמק מעוניין להיפגש עמו בכדי לבדוק אפשרות לרכישת החברה או חלק ממנה". המשקיעים, אשר מצפים להודעה זו כבר חודשיים, מאז התבטא גאידמק בידיעות אחרונות בראשית אפריל כי הוא שוקל לרכוש חברה שבבעלותה לולי תרנגולות, תפסו את "המציאה", שכבר זינקה בכ-70% תוך חודשיים בשתי ידיים, והמניה זינקה בשיא בכ-30%. לכתבה המורחבת על גאידמק מחזור המסחר במניה הסתכם בסכום דימיוני של קרוב ל-12 מיליון שקל, בהשוואה למחזור מסחר שנתי ממוצע של 133 אלף שקל בלבד במניה. לאחר בירור קצר שערכנו ב-Bizportal מיד עם פרסום ההודעה על ידי צאם לבורסה עם גורמים המקורבים לגאידמק, פרסמנו לראשונה כי גאידמק מכחיש כל קשר לעניין. לדברי המקורבים "גאידמק לא מכיר את החברה ולא מעוניין לקנות אותה יותר משהוא מעוניין לקנות כל חברה אחרת". המקורבים התפלאו מאוד לשמוע כי חברת צאם הוציאה דיווח כזה, ומיהרו לברר שוב את העניין עם גאידמק. בתום בירורים נוספים, גאידמק ביקש למסור חד משמעית כי אין לו שום קשר לעניין. שום גורם מטעמו לא פנה לצאם מעולם. בעקבות הפרסומים, המניה התקררה באופן מיידי, ועברה משיא של 30% לעליה של כ-7% בלבד. בשלב זה את תגובתם של הגורמים הרלוונטיים בחברת צאם - כמו למשל אחד ממנהלי החברה או אנשי אגף הכספים לא ניתן היה להשיג. רק מזכירת החברה ענתה לשיחות והדגישה: "מעבר לפרסום שכבר פרסמנו אין לנו מה להוסיף" . התמונה התחילה להתבהר רק לפני שעה קלה, אז חברת צאם פרסמה הבהרה (ככל הנראה בהמשך לפניות הרשות לנירות ערך אליה), שהובילה את המניה לירידות, לפיה: א. "לא היתה פניה ישירה מצד מר ארקדי גאידמק ולא היה לנו קשר ישיר איתו". ב. גורם אשר הציג את עצמו כקשור למר ארקדי גאידמק מסר כי יש התעניינות מצד גאידמק והציע לקבוע פגישה. ג. על פי הפרטים שמסר אותו גורם היתה לנו סבירות גבוהה להאמין כי לגורם זה יש אכן קשר עם מר גאידמק. ד. פרטי הגורם נמסרו לרשות ניירות ערך על פי דרישתם. ועכשיו (בשעה: 18:30) פרסמה צאם הודעה נוספת, שממנה עולה, כי איש הקשר שפנה אליה הוא לא אחר מאשר מנשה גייזלר, הבעלים הקודמים של גילאון, שמכר כ-12.6% מבית ההשקעות בשבוע שעבר לארקדי גאידמק. ומה לגייזלר ולגאידמק בהקשר של צאם? על זה עדיין אין תשובה, אך סביר כי ברשות לני"ע ינסו למצוא אותה. ללא ספק החברה הפגינה חוסר אחריות משווע במידה והוציאה את הפרסום מבלי שווידאה את הדברים מול ארקדי גאידמק, כפי שהוא טוען. עכשיו מה שנותר להניח, הוא כי "הגורם המקורב לגאידמק" שהתברר כאחד המכיר מקרוב את סינדרום גאידמק, כנראה ראה בחברה כיעד לרכישה עתידית של המיליארד והחליט לנסות את מזלו (כמתווך או כבעל מניות).

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.24% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.