הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 

• פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
• בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים וקובעי המדיניות בבנק ישראל. בחודשיים האחרונים נרשמה התכנסות הדרגתית של האינפלציה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אחרי רצף מדדים מתונים יחסית. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

מה צופים האנליסטים

בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם נטייה ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. במקביל, בסקירה עדכנית מצוין כי במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%. מנגד, במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בצד התורמים לעלייה, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים בקיץ צפויים לדחוף מעלה את המדד. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית.

מה יעשה בנק ישראל?

להערכת גופי המחקר המקומיים, גם אם המדד יגיע ל-0.4%-0.3%, בנק ישראל ייטה להשאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה בשבוע הבא, בין היתר על רקע אי הודאות הגיאופוליטית והאטה בפעילות המקומית ברבעון השני. התמחור בשוק ההון משקף יציבות בטווח הקצר והפחתות מתונות יותר בהמשך עם תחזיות סביב 4.0%-4.25% בעוד חצי שנה.  התחזיות לשנה הקרובה מצביעות על חזרה הדרגתית לאמצע תחום היעד, אך תוך תלות במגמות בשוק השכירות ובשער החליפין.

• וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
• אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במילים אחרות, עד שלא נראה צעדים בטוחים לסיום המלחמה בבנק ישראל יעדיפו לקחת את התוואי הזהיר מאשר להוריד את הריבית ולהסתכן באינפלציה מתפרצת.

שוק השכירות ומחירי הדירות, מה קורה בשטח?

בשוק הדיור, מנתוני הכלכלן הראשי עולה כי ישנן עליות חדות בשכר הדירה בקרב שוכרים חדשים, עלייה של 5.9% בשכר הדירה בשנה האחרונה, ועל פי נתונים נוספים נראה שיש עוד כ-1-1.5% בחודש וחצי האחרונים, בעיקר בחוזים של שוכרים חדשים. שוכרים שמחדשים חוזים נדרשים לתוספת מתונה יותר. מדובר בפער שמעיד על לחצים משמעותיים דווקא בקרב השוכרים החדשים, בשל השפעות מלחמת עם כלביא, רכיב שנוטה להשפיע מהותית יותר על מדד המחירים לצרכן.