הדולר שומר על יציבות למרות העלאת הריבית באירופה
בקרב משקיעים רבים נותרה אכזבה מנאומו של ז'אן קלוד טרישה כשלא נתן רמזים ברורים לגבי מדיניות הריבית העתידית לשנה הקרובה. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3505 אל מול האירו, סביב הרמות של 121.15 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9930 אל מול הסטרלינג.
באירופה, עלתה הריבית לשיעור של 4.00% הגבוה מזה 6 שנים. סקר של חברת 'רויטרס' מצביע כי 52 מתוך 62 כלכלנים בכירים טוענים שאנו צפויים להעלאת ריבית נוספת בשנה הקרובה לרמה של 4.25%, טכנית, בטווח הקצר, צפוי הזוג להיסחר ברצועת מחירים צרה בין הרמות של 1.3490 לבין 1.3540, פריצה של אחת הרמות תהווה איתות מגמתי לפחות לטווח הקצר.
"משקיעים רבים עדיין "רעבים" למטבעות עם ריבית גבוהה", כך טוען Kengo Suzuki, a currency strategist at Shinko Securities Co. in Tokyo. אמש רשם הדולר האוסטרלי "אוסי" עליות לשיא של 17 שנים אל מול השטר הירוק, יש לציין כי הריבית על ה"אוסי" הינה ברמה של 6.25% ועפ"י תחזית הכלכלנים צפויות העלאות ריבית נוספות עוד השנה זאת בעקבות נתוני צמיחה ואינפלציה גבוהים באוסטרליה. ה"קיווי" הניו זילנדי רושם אף הוא עליות מרשימות ונסחר בשיא של כל הזמנים אל מול הדולר, עלייה זו באה על רקע העלאת ריבית מפתיעה לרמה של 8.0% בניו זילנד, הגבוהה מבין המדינות המתועשות.
היום ישאו המשקיעים את עיניהם לכיוונה של בריטניה, בשעה 14:00 (שעון ישראל) צפוי הבנק המרכזי באנגליה להודיע כי הריבית תישאר על כנה ברמה של 5.5%, הפתעה בכיוון של העלאה נוספת עשויה לשלוח את הסטרלינג לשיאים חדשים.
דולר /שקל: השקל צולל לשפל של חודשיים אל מול הדולר כאשר השער היציג נסגר אתמול על 4.0980. כמובן שהתחזקותו של הדולר נמשכה גם לאחר קביעת היציג לאיזורים של 4.12 והעליות רחוקות מסיום. הרמה הבאה אליה מכוונים המשקיעים היא 4.15 אותה יתקשה הזוג לפרוץ בטווח הקצר. יש להניח כי החלשותו של השקל תביא את הנגיד להותיר את הריבית על כנה 3.50% בהחלטתו הקרובה, אך אם המירוץ של הדולר יימשך, לא מן הנמנע שהריבית תעלה בחודשים הבאים. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.1150 אל מול הדולר.
זהב: המתכת הזהובה שומרת על יציבות ונסחרת בטווח מחירים צר מאוד. משקיעים רבים "יושבים על הגדר" ופשוט ממתינים לניצול הזדמניות, ירידות מחירי הזהב לאיזור אטרקטיבי של $670 תכניס זרם של פוזיציות קנייה, טכנית עשויים המחירים לנוע בטווח שבין 670 לבין 680 פריצה של אחד הגבולות בטווח הקצר תהווה איתות מגמה משמעותי. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 675.20$ לאונקיה.
נפט: אמש רשם הנפט עליית מחירים מזערית אך עדיין קיימת דאגה רבה סביב סופת הציקלון באיזור עומן העושה דרכה לכיוון אירן. סוחרים רבים מביעים חשש עקב התפתחות הסופה שעלולה לפגוע בייצור ואספקת הנפט מאירן ועירק. אפילו העלייה החדה במלאי הבנזין שנרשמה אתמול לא הצליחה להרגיע את הסוחרים ויש להניח כי עליות המחירים יימשכו גם בימים הקרובים. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב הרמות של 66.25 דולר לחבית.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")