ברננקי נותר ניצי כלפי הריבית
בועידה של הקונגרס אמש נמתחה ביקורת כלפי מדיניותן של סין ויפן להטיית שערי החליפין והחזקת המטבעות חלשים מלאכותית אל מול הדולר. הטענות באו על רקע חשש מפגיעה בתעשיות ובפועלים האמריקאים המתקשים להתחרות ברמת המחירים הנמוכה הנובעת בחלקה מחולשתם של היין והיואן אל מול הדולר. הדרישה של ארה"ב לשנות את מדיניות שע"ח של יפן וסין עשויה לחזק את הדולר משמעותית כלפי מטבעות אלו אך במקביל ליקר את המחייה ולפגוע במנוע הצמיחה העיקרי של ארה"ב הצריכה הפרטית. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3530 כנגד האירו, 120.05 אל מול היין ו- 1.9945 כנגד הסטרלינג.
האירו סוגר יומיים רצופים של הפסדים כנגד הדולר ונסחר סביב הרמות של 1.3530, כנגד היין נסחר סביב הרמות של 162.45. ההערכות כי הריבית בגוש האירו תשאר על כנה הביאו להחלשותו של המטבע היחיד מרמות השיא שקבע בשבועות האחרונים. אולם נתונים חזקים על כלכלת גוש האירו עשויים להוביל להעלאת ריבית על ידי הבנק המרכזי האירופי בהמשך השנה. "לאחרונה התקבלו נתונים חזקים מגוש האירו וטרישה צפוי לאותת על מדיניות מצמצמת בהמשך היום לאחר הכרזת הריבית. מהלך זה יעניק מעט תמיכה לאירו", מסר ג'ונתן קוונה, אסטרטג מטבעות מ- Westpac Banking Corp סידני. כעת נסחר האירו סביב הרמות של 1.3530 אל מול הדולר, 162.45 אל מול היין ו- 0.6790 כנגד הסטרלינג.
מרבית תשומת לב המשקיעים תופנה לכיוונה של אירופה בה יוכרזו ריביות בגוש האירו ובבריטניה. ב- 11:00 (GMT) תפורסם הריבית בבריטניה כשהצפי להעלאת ריבית של כ- 0.25% אך פירסום ביטחון הצרכן אמש, אשר רשם שיא של שישה חודשים, עורר גל ספקולציות כי הריבית עשויה לעלות בכ- 0.5%. העלאה משמעותית זאת של כ- 0.5% תעניק לסטרלינג תמיכה חזקה ותגביר את ביקושו בקרב משקיעי ה- Carry Trade, בנוסף יפורסם בבריטניה המאזן המסחרי ב- 08:30 (GMT). בגוש האירו תוכרז הריבית ב- 11:45 (GMT) וצפויה להשאר ללא שינוי.
דולר/שקל: המטבע הישראלי ממשיך להפגין עוצמה אל מול הדולר כשהיציג מתחזק זה היום החמישי ברציפות לרמה של 3.9740. המשקיעים הזרים לא נבהלים משערו הנוכחי של השקל ומעריכים כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה והיא אף רחוקה מלהאמר. מאזן מסחרי חיובי המלווה בנתוני מקרו חזקים ממשיכים למשוך השקעות והון זר לארץ ומביאים להתחזקותו של המטבע המקומי. במקביל, החולשה היחסית אותה מפגין השטר הירוק לאחרונה, באה לידי ביטוי גם כנגד השקל. הורדות ריבית מצטברות של כ- 1.75% מאז חודש אוקטובר לא סייעו בהחלשת המטבע הישראלי ובהשגת יעד האינפלציה. הצמיחה החזקה והבורסה הגואה יכבידו על החלטה של קיצוץ משמעותי נוסף בריבית העלול ליצור בועה פיננסית. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.9630 אל מול הדולר.
זהב: המתכת היקרה ירדה אמש בכ- 0.7% ונסחרה סביב הרמות של 682.50$ לאונקיה. חשש לירידה בביקושים מצד תכשיטנים הנרתעים מהתנודתיות הגבוהה ומחירו הגבוהה יחסית, ירידה חדה במחיר הנפט והעליות האחרונות בשווקי ההון המהווים השקעה אלטרנטיבית יוצרים סנטימנט שלילי כלפי מחירה של המתכת היקרה. "הזהב נראה עייף, זוהי פריצה של רמה טכנית (685$) והמשקיעים לא ישארו בשוק כשהזהב יגרום הפסדים", מסר מרטי מקניל, סוחר מR.F Lafferty Inc ניו יורק. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 681.9$ לאונקיה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")