שר האוצר החליט להשעות עצמו: מומחי שוק ההון מגיבים
חיים ונציה, מנכ"ל בית ההשקעות פרוקסימה מעריך כי השעיית השר הירשזון את עצמו מתפקיד שר האוצר, לא תשפיע על השוק. הסיבה העקרית לכך היא שכל שר אוצר שיחליף אותו מטעם מפלגת קדימה לא ישנה את המדיניות הכלכלית של ישראל, כך שעזיבתו של זה, וכניסתו של האחר, לא תביא לשינוי כלכלי.
לגבי אלטרנטיבות אחרות במידה ותיק האוצר יעבור לליכוד או לעבודה, הרי שהמועמדים הפוטנציאלים להחליף את הירשזון מגיעים משני קצוות מנוגדים לחלוטים: אם ניקח את שני הקצוות, עמיר פרץ וביבי נתניהו, שכרגע שניהם לא נראים מועמדים ריאליים להחליף את הירשזון, נראה שלטווח הארוך נתניהו ישפיע לטובה בעוד פרץ ישפיע לרעה על השוק. נתניהו ישפיע לחיוב כיוון שהוא נחשב בשוק ההון לשר אוצר מצוין שהזיז דברים למען הכלכלה בישראל. לעומתו, עמיר פרץ נחשב בשוק כאחד שלא מבין בכלכלה.
אורי פישמן, מנכ"ל בית ההשקעות אור- גאפ מעריך כי השעיית השר הירשזון לא תשפיע בכלום על השוק. הרי היה ברור לכולם כמעט חודש שזה מה שהולך לקרות. השוק לא מופתע מהמהלך, והוא היה מוכן לו. זהות המחליף לא משנה בעיני, כיוון שהוא לא ישנה את המדיניות. הכלכלה שלנו כבר נוסעת בכוון מסוים, ואף שר אוצר שיכנס לא ירצה לשנות את זה.
רפאל מנשהוף, אנאליסט פינוטק מעריך שלא שתהיה דרמה סביב הסיפור בכל הנוגע ליחס שקל-דולר, מאחר והשוק כבר ציפה שנראה צעד כגון זה של שר האוצר. התוצאה הייתה כבר מגולמת בציפיות של הפעילים בשוק.
מעבר לכך, הפעילות בשוק הינה נמוכה יחסית. היום יום א', ואין מסחר. אנו ערב יום הזיכרון ויום העצמאות מה שאומר שגם בימים הקרובים היקף המסחר בשוק ההון יהיה נמוך יחסית.
מנשהוף הוסיף כי "הדבר המעניין לא פחות את השווקים, הוא קביעת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל היום. ההערכות הן שהנגיד יוריד את הריבית ב- 0.25% לרמה של 3.75%, מה שיגדיל את פער הריביות בינינו לבין ארה"ב ל- 1.5%. פער זה הינו פער גדול ועשוי להשפיע בטווח הקצר בצורה של התחזקות הדולר כנגד השקל. אם הנגיד יוריד את הריבית ב- 0.5% , לרמה של 3.5% מה שיצור פער של 1.75%, תגדל ההסתברות להתחזקות הדולר".
אבי גלברד מנהל השקעות בלביא את לביא
בניגוד להתפטרותו הפתאומית של שר האוצר לשעבר בינימין נתניהו אשר גרם לנפילת השוק,הרי שלפנינו מקרה זהה אך שונה בהשפעתו על השוק.
החל מסיקור פרשיית הירשנזון בתקשורת לפני זמן לא רב ,הבינו המשקיעים כי הירשנזון ישא בתוצאות במוקדם או במאוחר ,כך שהידיעה על השעייתו מתפקיד שר האוצר אין בה כדי להשפיע על השוק ולו באופן נקודתי בלבד ופרשייה זו מגולמת כבר במחירי השוק.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
