לייפוייב וההשתוללות במניות הקטנות: סימן מנבא רעות
המניות הקטנות שבשורה השלישית הפכו לאחרונה להיות הלהיט של הבורסה. כמעט כל הודעה של חברת יתר מקפיצה את המניה, או לחילופין - כל קפיצה במנית יתר (ללא הודעה) גוררת חרושת של שמועות וגורמת למניה להמשיך לזנק. לכאורה, המצב נראה הגיוני, כולם מנסים לעשות תשואה גבוה ומהר, אבל מי שוותיק בביזנס הזה שקוראים לו שוק המניות, יודע שהתנהלות הבורסה היא מחזורית וכי יש כללים ברורים למחזוריות הזו. הטירוף סביב המניות הקטנות, הוא שלב קריטי - השלב הלפני אחרון.
לפני שנגיע לשלב הלפני אחרון, נתחיל בשלב הראשון. בורסה זה עולם של השקעות, והשקעות זה עניין של בחירה מול אלטרנטיבה. המשוואה הבסיסית היא בין הריבית במשק לבין התשואה על ניירות הערך. בינואר 2003 ביצע בנק ישראל מהלך של הורדת ריבית ולימים ברור שזו הייתה תחילתה של תקופה בה הבורסה עלתה מרמה של 290 נקודות לרמה של מעל 1000 נקודות היום והריבית המשיכה לרדת עד לרמתה היום.
הורדת ריבית ראשונה משאירה את המשקיעים בשוק אדישים וסקפטיים אבל המקצוענים האמיתיים, אלו שעוקבים אחר המהלכים הגלובליים, כבר מתחילים להיכנס, ולאן נכנסים - למניות הכבדות כמובן. במצב בו הבורסה נמצאת בתקופה כל כך קשה, ניתן למצוא בקלות מניות כמו בזק והבנקים, שנסחרות בחצי מחיר. אז איזו סיבה יש ללכת ולחפש מניות קטנות בעלות סיכון גדול כאשר ניתן לעשות על הגדולות והבטוחות תשואה של 100% ויותר?
במהלך 2003 הריבית המשיכה לרדת ומניות הבורסה ובראשן המניות הגדולות המשיכו לעלות. במשך השנים - 2004-2005-2006 המדדים המשיכו לעלות, הריבית המשיכה לרדת והדיסקאונט של מניות השורה הראשונה הלך ונסגר. בתי ההשקעות, שהם אלו המקצוענים שזיהו בתחילת 2003 את תחילת תהליך הורדת הריבית, חייבים היו להמשיך להציג תשואה עבור לקוחותיהם ומאחר והדיסקאונט הברור על מניות השורה הראשונה הלך ונסגר, הם עברו למניות השורה השניה בבורסה וכך ראינו את בתי ההשקעות נכנסים להשקעה בלא מעט מניות שורה שניה ועושים תשואות גבוהות מאוד על חברות נדל"ן או נכנסות כבעלי עניין בכל מיני חברות שורה שניה אחרות.
היום ברור שמנהל השקעות לא יכול לעשות תשואה עודפת על מתחריו בדרך של השקעה במניות שורה ראשונה וגם במניות השורה השניה זה לא כל כך פשוט. לכן הגיע השלב השלישי - מניות השורה השלישית. בכדי להגיע לתשואה עודפת חייבים מנהלי ההשקעות להרחיק לכת עד למניות הקטנות שביתר ובחלק גדול מהמקרים הם גם מצליחים לעשות תשואה יפה. האם גם אתה יכולים? הסיכוי הוא קלוש ביותר.
המניות הקטנות נמצאות מתחת לרדאר של המשקיע הקטן, או במילים אחרות, אף אחד לא ישים לב למניה שנסחרת במחזור של 20 אלף שקל בחודש. אבל בעלי אותן חברות קטנות, בכדי לקדם את ענייניהם ובכדי לשכנע את המשקיעים להיכנס להשקעה במניית החברה שלהם, הם הולכים לבתי ההשקעות וחושפים את מרכולתם. בעלי החברות הקטנות עושים פרזנטציות בפני האנליסטים ומנסים לשכנע אותם שהנייר ראוי להשקעה. במצב שבית ההשקעות השתכנע, הוא מתחיל להזרים כסף, וערך המניה מתחיל לעלות בצמוד למחזורי המסחר.
כאשר מחזורי המסחר מתחילים להתרחב, המניה נכנסת לתחום הראדאר של המשקיע הפרטי והוא מתחיל להתעניין. עד שהוא מחליט להיכנס להשקעה, בית ההשקעות במקרה הטוב כבר נמצא בפוזיציה שמנה, או במקרה הרע, מבחינת המשקיע הקטן, מתחיל לממש.
השלב הנוכחי, הוא פחות או יותר השלב בו כל השוק מחפש את ההזדמנויות במניות הקטנות, אלו שיכולות לתת תשואה של עשרות אחוזים בפרק זמן קצר ודוגמאות לכך, לא חסר. הסיפור של לייפוייב הוא דוגמה אחת, פאנגאיה נדל"ן, שזינקה אתמול (ד') כ- 34% במחזור השישי בגודלו בבורסה על רקע הודעה בדבר מו"מ לרכישת קרקע ברוסיה, היא דוגמה שניה. בקיצור הספקולנטים חוגגים כי הם יודעים שהם נמצאים לקראת סוף המחזור החיובי בבורסה. השלב הנוכחי הוא השלב הלפני אחרון, השלב בו המניות הקטנות חוגגות.
כבר בתחילת השנה היה ברור ש-2007 הולכת להיות השנה של מניות השורה השלישית, ואם תשאלו אותי, המניות הללו ימשיכו להשתולל ולהניב תשואה יפה מאוד בתקופה הקרובה למי שיודע לרכב על סוס פראי ועל זה יאמר - אל תנסו את זה בבית. כמו שכבר הזכרתי, כמעט כל מניה שנכנסת לראדאר שלכם, הייתה על הראדאר של איזה בית השקעות, שבועות ספורים קודם לכן - מחזורי המסחר יספרו לכם הכל.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

אוניברסיטת בר-אילן תשתף פעולה עם המכון האמריקאי ל-AI
שיתוף הפעולה עם USAII נועד לצמצם את הפער בכישורי AI, וישלב תוכניות הסמכה בינלאומיות של המכון בתוכניות הלימוד בבר-אילן, במטרה להכשיר את דור המנהיגים הבא לעידן הבינה המלאכותית
אוניברסיטת בר-אילן והמכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII) מכריזים על שותפות אסטרטגית שמטרתה קידום החינוך, פיתוח כח האדם והממשל בתחום ה- AI
המכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII), הינו מהמכונים
המובילים בעולם של הסמכות בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה בין המכון לאוניברסיטת בר-אילן, יתמקד בהקניית ידע ומיומנויות לסטודנטים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות, כדי לאפשר להם להצליח בכלכלה המתפתחת במהירות שמונעת על ידי בינה מלאכותית. שילוב המצוינות האקדמית והמנהיגות
המחקרית של אוניברסיטת בר-אילן עם תוכניות ההסמכה הגלובליות של USAII יסייע בגישור על הפער הקריטי בכישורי AI בין תעשיות ואזורים שונים בעולם.
ערן שחם, מנהל בית הספר להיי-טק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: "השותפות עם USAII מחזקת את מחויבותה של אוניברסיטת
בר-אילן להכשרת הדור הבא של המנהיגים לאתגרים ולהזדמנויות שבעידן הבינה המלאכותית. יחד נעניק ללומדים כלים מעשיים, מסגרות אתיות ופרספקטיבה גלובלית בתחום הבינה המלאכותית. התכנים של המכון וההכנה לבחינת ההסמכה ישולבו כבר בקורס הקרוב של ביה"ס" .
במסגרת
שיתוף הפעולה, אוניברסיטת בר-אילן תשלב בתוכניות האקדמיות והמקצועיות שלה את תוכניות ההסמכה המובילות של USAII , אשר נבנו כדי להעניק שילוב של כישורים טכניים ואסטרטגיים, כך שהבוגרים יהיו מוכנים לחדש ולהוביל בסביבות מונעות AI.
- כמה רואי חשבון הוסמכו ומי האוניברסיטה הכי מצליחה?
- לומדים, סטאז' ואז לשוק: פרויקט לימודי התקשורת של אייס, חלק ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עבור USAII זוהי זכות
לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, מוסד עולמי מהמעלה הראשונה הנמצא בחזית המחקר והחדשנות" מציין מייק ספיית', סגן נשיא עולמי לצמיחה ושותפויות ב- USAII. "בעבודתנו המשותפת אנו לא רק מחזקים את תחום החינוך ב-AI בישראל, אלא גם תורמים לשיח הגלובלי על ממשל, אתיקה ויישום
אחראי של בינה מלאכותית".