YES: הרבעון הטוב אי פעם אך בשורה התחתונה - הפסד
לצד דוחות החברה האם שלה - בזק, מפרסמת חברת הלווין, YES דוחות שנתיים עם הכנסות של כ-1.356 מיליארד שקל לעומת כ-1.222 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד (עליה של כ- 11%). ההכנסות ברבעון הרביעי היו כ-346 מיליון שקל, ו- 340 מיליון שקל ברבעון הקודם (עליה של כ-2%). ההפסד הנקי של החברה בשנת 2006 הוא כ-320 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-346 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (שיפור של כ-8%). ההפסד הנקי של החברה ברבעון הרביעי, לאחר הוצאות מימון הוא כ-41 מיליון שקל מול כ-98 מיליון שקל ברבעון הקודם (שיפור של כ-58%). רון אילון, מנכ"ל yes אומר היום: "זהו הרבעון הטוב ביותר בתולדות החברה מאז הקמתה. החברה ממשיכה להראות שיפור בכל המדדים זאת למרות המגבלות הרגולטוריות, דבר המוכיח את חוסנה של yes". נציין גם, כי החברה פותחת היום את הדיווח לעיתונות בהתרסה - לפיה, "מהדוחות עולה כי למרות המגבלות והתחרות הלא מאוזנת, yes משפרת את התוצאות הכספיות". עוד נציין, כי החל משנת 2006 בחרה החברה ביישום מוקדם של תקני דיווח בינלאומיים (IFRS). החברה מדווחת עןד, כי הוצאות המימון לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים בשנת 2006 הסתכמו בכ-136 מיליון שקל לעומת כ-130 מיליון שקל בשנת 2005. הוצאות המימון ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-32 מיליון שקל מול כ-34 מיליון שקל ברבעון הקודם. הוצאות המימון לבעלי מניות, שאינן הוצאות תזרימיות, בשנת 2006 הסתכמו בכ-183 מיליון שקל לעומת כ-150 מיליון שקל בשנת 2005. הוצאות המימון ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-20 מיליון שקל מול כ-52 מיליון שקל ברבעון הקודם. סך הוצאות המימון נטו בשנת 2006 הסתכמו בכ-319 מיליון שקל לעומת כ-280 מיליון שקל בשנת 2005. הוצאות המימון ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-52 מיליון שקל מול כ-86 מיליון שקל ברבעון הקודם. הרווח הגולמי בשנת 2006 הוא כ-216 מיליון שקל לעומת כ-150 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (שיפור של כ-45%). הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הוא כ-63 מיליון שקל מול כ- 47 מיליון שקל ברבעון הקודם (שיפור של כ-34%). הרווח התפעולי (EBIT) ברבעון הרביעי של 2006 הוא כ-11 מיליון שקל בהשוואה להפסד של כ-11 מיליון שקל ברבעון הקודם. ההפסד התפעולי בשנת 2006 הוא כמיליון שקל, לעומת הפסד של כ-66 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (שיפור של כ-99%). ההפסד לפני הוצאות מימון לבעלי מניות של החברה בשנת 2006 הוא כ-137 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-196 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (שיפור של כ-30%). ההפסד של החברה ברבעון הרביעי, לפני הוצאות מימון לבעלי מניות, הוא כ-22 מיליון שקל מול כ-46 מיליון שקל ברבעון הקודם (שיפור של כ-52%). ה-EBITDA החיובי בשנת 2006 הסתכם בכ-292 מיליון שקל לעומת כ-219 מיליון שקל בשנת 2005 (שיפור של כ-33%). ה-EBITDA החיובי ברבעון הרביעי של שנת 2006 הסתכם בכ- 84 מיליון שקל מול כ-62 מיליון שקל ברבעון הקודם, עליה של כ-36%).
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
