הבורסה בת"א החליטה לשחות נגד הזרם העולמי
התנודתיות ממשיכה להפתיע את המשקיעים בבורסה התל אביבית. לאחר שפתחו בעליות של כ-1% נחלשו המדדים בהדרגה, כשבסופו של יום חצו המדדים את הקו לצידו התחתון, כשהמעו"ף חותם בירידה של 0.32%. בארה"ב המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים קלות לאחר קבלת נתוני מאקרו מעורבים. מדד הנאסד"ק פתח בעלייה של 0.31%. מדד הדאו ג'ונס פתח בעליה של 0.01%. נזכיר, כי לאחר הירידות שהחלו שלשום בעקבות נתוני שוק המשכנתאות, ביצעו אתמול הבורסות בוול סטריט פניית פרסה, וחתמו בעליות שהתפשטו גם לשווקי אסיה. נציין, כי אנליסטים רבים ברחבי העולם מסכימים כי אנו צפויים להמשיך ולראות תנודתיות גבוהה של השווקים, לפחות עד שהכלכלה האמריקנית תצביע על סימנים של יציבות. החברות בבורסה הישראלית יוסיפו להסחר על רקע הדיווחים הכספיים. עד עתה דיווחו לבורסה 200 חברות בלבד. מדד ת"א 25 ירד 0.32% לרמה של 952 הנקודות, מדד ת"א 100 מאבד 0.42% לרמה של 956 הנקודות, מדד מניות הטכנולוגיה - התלטק ירד 1.3% לרמת 376 הנקודות ומדד הבנקים נחלש בכ-0.5%. בזירת המט"ח: הדולר נסחר בעליה של 0.381% ושערו היציג 4.212 שקל. האירו נסחר בעליה של 0.912% ושערו היציג 5.5666 שקל. מניות במרכז מניות בנק דיסקונט למשכנתאות זינקו כ-24% במחזור מסחר ער. ברקע, דירקטוריון בנק דיסקונט (דיסקונט א) אישר אמש את ההחלטה לביצוע הליך הצעת רכש למניות המוחזקות על ידי הציבור בבנק דיסקונט למשכנתאות (דיסקונט משכ ). דיסקונט מחזיק כיום כ-65.1% והצעת רכש זו נועדה להשלים רכישה של 34.9% מסך המניות שידי הציבור. המניות ירכשו בתמורה ל-265 מיליון שקל. כצפוי, מניות אודיוקודס התרסקו כ-24% במסחר בת"א לאחר שצנחו אמש ב-22% בנאסד"ק. מניות החברה, ספקית של טכנולוגית voip ומוצרי קול לרשת, הגיבו לאזהרת ההכנסות לרבעון הראשון שפרסמה החברה. מהפרסום עולה, כי עקב קצב נמוך יותר של הזמנות ממה שצפתה, היא עכשיו מצפה להכנסות של בין 36 לבין 38 מיליון דולר ברבעון הראשון, זאת בהשוואה לציפיותיה הראשוניות להכנסות הגבוהות יותר ב-5% מהרבעון הרביעי. ההכנסות ברבעון הרביעי של החברה הסתכמו ה-42.6 מיליון דולר. כתוצאה מכך, החברה צופה כעת כי היא לא תעמוד ברווח למניה אותו צפתה לרבעון הראשון. מניות אלביט מערכות הוסיפו 2.27% על רקע פרסום הדו"חות אתמול. החברה דיווחה כי השנה נסגרה בעליה של 42% בהכנסות ל-1.52 מיליארד דולר. החברה עברה ברבעון לרווח של 24 מיליון דולר או 57 סנט למניה מול צפי אנליסטים ל-50 סנט. לכתבה המצולמת מניות חברת כור איבדו 1.12%. החברה פרסמה אתמול את תוצאותיה הכספיות לשנת 2006. כור, אשר שולטת במכתשים אגן (39%), באי.סי.איי (28%) ובטלרד (62%), דיווחה על הפסד נקי של כ-40.6 מיליון שקל לעומת רווח בסך 307.6 מיליון שקל בשנת 2005. תוצאות שנת 2006 הושפעו בעיקר מהוצאות חד פעמיות גבוהות שרשמה טלרד בשנה זו בעקבות מהלכי רה-ארגון משמעותיים שכללו פרישה של מרבית העובדים המאוגדים ומכירת קווי הייצור של החברה, ומהוצאות חד פעמיות שרשמה מכתשים אגן ברבעון הרביעי. חברת סרגון נטוורקס, ספקית פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים לדור הבא של רשתות אלחוטיות, דווחה אתמול על הרחבת משפחת המוצרים שלה עם דור חדש של פתרונות Trunk אלחוטיים. מוצר ה-FibeAir 3200T החדשני, הינו הפתרון היחידי בשוק המספק נפח תעבורה של עד 1.5 גיגביט לשניה בשתי תצורות התקנה שונות תוך שימוש באותה פלטפורמה. החברה כבר קיבלה מספר הזמנות למוצר זה. בעקבות הדברים, מניות החברה הוסיפו 1.12% במהלך המסחר. חברת פוינטר טלוקיישן הוסיפו 1.89% על רקע הודעתה של חברת הבת האמריקנית אתמול בערב, כי קיבלה הזמנה בסך 750 אלף דולר למוצרי איתור אשר יותקנו ברכבים. ההזמנה התקבלה מלקוח באמריקה הלטינית. מניות שרם פודים קלנר הוסיפו היום 3.08% לאחר שחברת eer, המוחזקת על ידה 41%, הציגה היום מתקן הדגמה ראשון מסוגו בעולם באמצעותו היא תדגים שימוש בטכנולוגיה מהפכנית לכילוי פסולת עירונית. לכתבה המצולמת מניות על בד נחלשו היום 1.96% למרות שהחברה דווחה על גידול של 9.7% ברווח הנקי השנתי שהסתכם ב-17.4 מיליון שקל. ההכנסות רשמו גידול של 9% ל-636 מיליון שקל.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
