הזווית של אזולאי: הציצו בתשואות של הנפקות האג"ח
בזמן שכולם עוסקים בשאלה - האם יחצה מדד המעו"ף את רף 1,000 הנקודות, והאם תחזיק הבורסה מעמד ברמות הנוכחיות? מתרחשת לה תופעה חסרת תקדים בהיקפה ב"צד השני" של השוק, אשר השפעתה על השוק היא בעלת השפעה כבדת משקל הרבה יותר מתופעות מעניינות ומוזרות אחרות, בהן אנו נתקלים כיום בשוק.
בעוד שהמניות גמאו מרחק עצום בארבע השנים האחרונות, היו אלו השווקים הסולידיים שסיפקו את הדלק למסע העליות, כאשר בראשם עמדו אגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד, אשר הניבו בתקופה זו תשואה של 40%, לעומת עמיתותיהן הממשלתיות אשר הניבו תשואה של כ-28%.
מה שאומר, שמרווחי התשואה בין האפיק הממשלתי לקונצרני צומצם מאוד. על המשמעויות של הצימצום במרווחים נדבר בהמשך.
פריחתן של אגרות החוב הקונצרניות הגיעה לשיא בחודש ינואר, בו הונפקו מכשירי חוב קונצרניים בהיקף חסר תקדים של 7.9 מיליארד שקל, לעומת הנפקות בהיקף של כ-52 מיליארד שקל בשנת 2006 כולה. מן הסתם, יש להניח שהשיא של ינואר יישבר בעתיד הקרוב מאוד.
ההתרחשויות בשוק האג"ח הקונצרני בארץ, הן חלק ממה שמתרחש בשווקי האג"ח הקונצרניים בעולם ובארה"ב. למשל, המרווח בין אגרות החוב בדירוג נמוך (junk bonds), לבין אגרות חוב ממשלתיות, קרוב לרמות השפל/שיא שנקבעו לפני כעשר שנים.
הסיבות לפריחתו של שוק האג"ח הקונצרני נובעות כמובן, בראש ובראשונה, מהשיפור בסביבת המקרו, המאפשרת לממשלה להפחית את צורכי הגיוס שלה "ולאלץ" את הגופים המוסדיים להפנות כספים לאפיקים הקונצרניים. כמובן שגם הירידה בריבית הנומינלית והריאלית מתדלקת את השוק הקונצרני, מה שמחזק את התחושה שסופו של הגל הנוכחי עדיין רחוק
מסיומו. ההשלכות של צמצום מרווחים ושל פתיחותם של המשקיעים המוסדיים על המגזר העיסקי, הן מרחיקות לכת.
קחו לדוגמה את חברת ב.יאיר, שגיוס ההון הראשון שלה בוצע בנובמבר 2005. החברה גייסה אז כ-140 מיליון שקל בתשואה של כ-9%. אותה איגרת נסחרת כעת בתשואה של 4.9%. בתרגום חופשי, מדובר על מרווח של כ-1.9% מעל ממשלתי לעומת מרווח של כחמישה אחוזים, אך לפני כשנה וחצי. צאו וחשבו מה המספרים האלו עושים להוצאות המימון של החברה. ב.יאיר חשה ברעב האדיר שיש לאגרות חוב קונצרניות, והיא מתעתדת להנפיק אגרות חוב בהיקף של לא פחות מכ-300 מיליון שקל.
דוגמה נוספת, "סיביל ג'רמני" שעוסקת גם היא בפעילות נדל"ן באירופה, הנפיקה לראשונה אגרות חוב ביוני 2006 בתשואה של כ-10.5%. כמובן שבאותה עת האגרת ענתה לקריטריונים שסיווגו אותה כ"אג"ח זבל". לפני כשבוע הנפיקה החברה אגרות חוב למוסדיים בהיקף של 23 מיליון שקל, בתשואה של כ-8.5%. בקיצור, זוהי תופעה רחבה שמקיפה כמעט את כל המגזר העיסקי.
זה לא הסוף
שני גורמים יסייעו למגמה הזו להימשך. הראשונה, קשורה לחברות עצמם וליכולתם למנף את הירידה בהוצאות המימון להגדלת הריווחיות. בנוסף לכך, יש לזכור שרוב חברות הנדל"ן שעיקר עיסוקן במזרח אירופה, מממנות את פעילותן במינוף גבוה מאוד. קרי, אם החברות ישכילו להשתמש בכספים שגויסו בתבונה הן יניבו תשואות אדירות על הונן. ואם לא...
לפיכך, מרווח הטעות שיש לאותן חברות הוא די מצומצם ולמעשה, רק הזמן יעיד האם המרווחים הצנועים כיום הם אכן מוצדקים והאם האשראי שניתן להנהלה אכן מוצדק.
הגורם השני הוא כמובן סביבת המקרו. באותה מידה שזו סייעה לתחילתו של הגל, כך היא עלולה לסיים אותו. בינתיים, ההכנסות ממיסים שוברות שיאים מידי חודש וכלל אין זה חשוב אם באמצעה של התקופה יש מלחמה או אין. גיוסי הממשלה מצטמצמים מחודש לחודש ולתוך הואקום הזה ימשיכו להיכנס ההנפקות הקונצרניות.
*מאת: נכתב על ידי עידן אזולאי, אפסילון בית השקעות
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
