מוזיקאים ישראלים יוצאים נגד האינטרנט וחברות הסלולר
כניסת הסלולר והאינטרנט לתחום המוזיקה בשנים האחרונות החריפה את מצבם הקשה של המוזיקאים בישראל, כך עלה מדיון סוער על עתיד המוזיקה בישראל שנערך ביוזמת בתי הספר "סאונד" ו"קמרה אובסקורה". בדיון נטלו חלק עומרי רונן, יוריק בן דוד, רוני בראון, חיים צינוביץ', נוי אלוש וגבע קרא-עוז.
הזמר חיים צינוביץ' יצא במתקפה חריפה על גלגל"צ, ערוץ 2 וחברות הסלולר והאשים אותן ברידוד התרבות בישראל. לדבריו המצוקה של האמן הישראלי נובעת מכך שנציגי חברות התוכן הסלולריות יושבים לשם דוגמא באודישנים ללהקות בנים חדשות, מכך שאורנג' מקימה לייבל מוזיקלי עצמאי ומחתימה אמנים מובילים, מכך שהפלייליסט של גלגל"צ מקבל רק להיטי שטאנץ פוטנציאליים. "כל הפקטורים האלה מתרכזים רק על מנת להשפיע על רצונו של הקהל. גם הפריפריה שפעם יצרה את האלטרנטיב - מתכווננת כיום אל הממוצע", אמר צינוביץ'.
רוני בראון, מנכ"ל חברת התקליטים "הליקון", טען בדיון, כי "אם פעם האינסטינקט היה אומר לך אני מחתים את האדם הזה או לא, היום האינסטינקט הזה הפך להיות רק עוד חלק מההחלטות הניהוליות וזה הרבה יותר קשה לאמן. לדבריו "היום אמן צריך להקליט סינגל בעצמו, ולרוץ איתו לגלגל"צ. בישיבה שדנים עליו שואלים: "רגע, מה קורה איתו ב-FLIX? מה קורה איתו במייספייס? וביו-טיוב? ובמטה-קפה?". האמן ממשיך לרוץ אחרי חברת התקליטים ומשקיע מאמץ ואת כל הכסף שלו בשביל למשוך את תשומת הלב. זה נהיה יותר ויותר קשה לאמן".
בראון אמנם מבין את מצבם הבעייתי של המוזיקאים הצעירים בארץ, אך רק אתמול (א') הוא הודיע על שיתוף פעולה עם פלאפון בהקמת ערוץ מוסיקה חדש בסלולר ובתמיכה ביוצרים צעירים באמצעות השקות תקליטים סלולריות. נראה, כי בראון השלים עם המציאות של הניו-מדיה המשפיעה על החלטות בתחום המוסיקה. על כך הוא אומר: "עוד לא ראיתי ששיר צמח בסלולר, ובאמת החזיק מעמד לאורך זמן".
יוריק בן דוד, מנכ"ל אקו"ם, הצטרף לצינוביץ' ובראון בתיאור הקשה. לדבריו, החוויה של האמנים כיום היא חוויה קשה בהרבה מלפני 20 שנה ואפילו 10 שנים. "לפני 20 שנה היית צריך להתמודד עם מספר קטן של ערוצי רדיו וטלוויזיה - זה היה יחסית קל להגיע וכשהגעת ונכנסת, יכולת להצליח, כי היה גורם מרכזי אחד שקבע את הקו של המצליחנות ורובם היו הולכים אחריו. ברגע שנפתח הרדיו האזורי ועלה מספר ערוצי הטלוויזיה, הקושי לפרוץ לתודעה הציבורית ולהגיע למסה קריטית הפך לקשה הרבה יותר. לעומת זאת נפתחו אופציות חדשות. האופציה של האינטרנט מדהימה ביכולות שלה, אבל גם כאן יש יתרון לחברות התקליטים או למפיקים הגדולים והממוסדים. יש להם אמצעים להגיע לחשיפה, יש להם אמצעים לקדם אותך, יותר מאשר אם תנסה להתקדם באופן עצמאי בודד בשטח".

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.