פריזמה: הפועלים לא יעמוד ביעד התשואה שלו ל-2007

בבית ההשקעות סבורים, כי קיים פער של 500 מיליון שקל ברווח הנקי של הבנק, בין מודל השווי לבין הרווח הנקי מפעילות, כפי שהוא נגזר מתוכנית העבודה שלו. מחיר היעד 22.8 ש' למניה
שי פאוזנר |

בנק הפועלים פרסם ב-11 לינואר את תוכנית העבודה שלו לשנת 2007, אשר מכוונת להשיג תשואה שנתית על ההון מפעולות רגילות של 16%. האנליסטים עמירם ברכה ומאיר סלייטר מפריזמה כותבים, כי הרווחים הבלתי רגילים ממכירת קופות הגמל וחלק מכלל ביטוח, אמורים להביא לתשואה הכוללת להון בשיעור 20% לבנק.

ב-8 לינואר פרסם פריזמה תחזית לבנקים ובהם גם הפועלים. ממודל השווי שביצעו לפועלים, עלה כי תחזית הרווח מפעולות רגילות לשנת 2007 מסתכמת ב-2.4 מיליארד שקל, המשקפים תשואה של 13.3% על ההון. הפער בין התשואה במודל השווי שביצענו לתוכנית העבודה ש הבנק משקפת פער של כ-500 מיליון שקל, ברווח מפעולות רגילות.

כפי שציינו בעבר כלכלני פריזמה, הפרמטרים העיקריים במשק צפויים להמשיך להיות חיוביים גם בשנת 2007. אולם הם אומרים היום, כי השפעתם על התוצאות העסקיות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשנים האחרונות הגיעה לכדי מיצוי.

לאחר מספר שיחות עם הבנק מצאו אנשי פריזמה כי הפער בתחזית הרווח מצוי בפרמטרים כמו: גידול באשראי הצרכני – הבנק צופה, כי יעלה בידו להגדיל את היקף האשראי הצרכני ללא משכנתאות ב-10% במהלך שנת 2007. גידול, כאמור שמשמעותו תוספת של 3.4 מיליארד שקל. ההשפעה על הרווח הנקי החזוי בשנת 2007 מסתכמת בגידול של 13 מיליון שקל. אך ההבדל בין תוכנית הבנק לבין הנחות המודל מגלם פער של כ-35 מיליון שקל ברווח הנקי.

לכך מצטרף לדבריהם, גידול באשראי העסקי. תוכנית העבודה של הבנק מניחה גידול של כ-5% באשראי העסקי, ובמונחים כספיים גידול של 5 מיליארד שקל. בפריזמה אומרים, כי עדכון מודל הערכת השווי מניח בשנת 2007 גידול של 2 מיליארד שקל באשראי העסקי, בהשוואה לקיטון בסך 1.1 מיליארד שקל בשנת 2006. הפער בין תוכנית העבודה של הבנק לבין מודל השווי מגלם פער של 9 מיליון שקל ברווח הנקי, לדעתם.

עוד בהשפעות: פעילות ה-Treasury, הכוללת את כל הפעילות המימונית שאינה התיק הבנקאי. בפריזמה אומרים, כי סך הכנסות ה-Treasury של הבנק צמחו בשיעור של 10% בשנת 2006, וכי עדכון מודל השווי מניח גידול של 15.4% בהכנסות הפעילות בשנת 2007. כלכלני פריזמה כותבים בסקירה שלהם על הפועלים, כי "משיחות עם הבנק, ובחינת הפערים בתחזיות השונות הערכתנו היא שתוכנית העבודה של הבנק משקפת גידול של כ- 30% בהכנסות מפעילות זו".

לאור זאת הם מניחים, כי יש לצפות לשיעורי גידול שמרניים יותר מאלה הנגזרים להערכתם מתוכנית השנתית של הבנק. הפער בין תוכנית העבודה של הבנק לבין מודל השווי מגלם פער של 143 מיליון שקל ברווח הנקי.

כמו כן, מדובר בהוצאות תפעוליות – "בשנת 2007 ייכנס הבנק למהלך מקיף של שליטה ובקרה על ההוצאות", כתבו בפועלים בתוכנית השנתית. בפריזמה אומרים, כי השפעת השינוי במודל מוצאת ביטוי בגידול של 22 מיליון שקל בתחזית הרווח שלהם לבנק לשנת 2007.

נושא נוסף הוא, לדעת אנשי פריזמה - תחזיות פיחות השקל בשנת 2007 – כאן הם מעריכים, כי היקף השפעת ההבדל בין הנחות שלהם לבין אלה של הבנק, על שורת הרווח הנקי, מוערכת על ידיהם בכ-172 מיליון שקל. בפריזמה אמרו כי הם לא מצאו סיבות לשינוי הנחות הפיחות בשע"ח לשנת 2007.

על פי מודל הערכת השווי המעודכן, הרווח הנקי הצפוי בשנת 2007 לבנק הפועלים על פי פריזמה, מסתכם ב-3.55 מיליארד שקל וכולל רווח חד פעמי של 1.02 מיליארד שקל הצפוי ממכירת קופות הגמל ו-4.2% ממניות כלל ביטוח.

הרווח מפעולות רגילות אשר צפוי להסתכם ב-2.53 מיליארד שקל, לדעתם ומשקף תשואה של 14% על ההון, בהשוואה לתשואה צפויה על ההון של 15.1% בשנת 2006. לאור האמור לעיל, מותירים בפריזמה את המלצת תשואת שוק למנייה, מחיר יעד 22.8 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.