בנק פאג"י מציג ירידה של 34% ברווח ברבעון

ברבעון השלישי הרוויח בנק פאג"י 8.1 מיליון שקל. הרווח ב-9 החודשים הראשונים של השנה גדל ב-0.7% בלבד ל-29 מיליון שקל
שי פאוזנר |

הרווח הנקי של בנק פאג"י (פועלי אגודת ישראל) מקבוצת הבנק הבינלאומי הסתכם ברבעון השלישי של שנת 2006 ב-8.1 מיליון שקל, ירידה של 33.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בתשעת החודשים הראשונים של 2006 הרוויח הבנק 28.8 מיליון שקל, לעומת 28.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 0.7%. רווח זה משקף תשואה להון של 13.3% (בחישוב שנתי) לעומת 14.7% בתקופה המקבילה אשתקד, ו- 15.6% בכל שנת 2005.

בבנק אומרים היום, כי הגידול הקל ברווח בתשעת החודשים הראשונים של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מוסבר בגידול במרבית סעיפי ההכנסות המימוניות והתפעוליות, כפועל יוצא מההתפתחות החיובית בפעילות העסקית, אשר קוזז בגידול בהוצאות התפעוליות. הגידול בהוצאות התפעוליות בתקופה זו, אמרו בבנק, נובע בחלקו מגורמים בעלי אופי חד-פעמי ומעלויות הכרוכות בהרחבת מערך הסינוף של הבנק.

ברשימת ההשפעות על השורה התחתונה בינואר-ספטמבר מציינים בבנק את: הגידול של 14.1% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים ל-80 מיליון שקל. גידול זה נובע ברובו משיפור במרווחים הפיננסיים במגזרי ההצמדה השונים ומעליה בתשואת ההון הפנוי. ירידה של 31.5% בהפרשה לחובות מסופקים ל-5 מיליון שקל. גידול של 10.2% בהכנסות התפעוליות והאחרות ל-62.8 מיליון שקל, גידול הנובע בעיקר מעליה בעמלות מפעילות המט"ח.

מגמות אלה קוזזו כאמור בגידול של 27.6% בהוצאות התפעוליות והאחרות ל-89.6 מיליון שקל. הוצאות השכר גדלו בכ- 23.5% ל-41 מיליון שקל, בשל עדכוני שכר בהתאם להסכמי העבודה, השלמת הפרשה למענקים בגין שנת 2005 והסכם פשרה עם מורשי החתימה בבנק בגין פיצוי על שעות נוספות בשנים קודמות. תוספת כוח אדם שנבעה מגידול במצבת סניפי הבנק מסבירה אף היא חלק מהגידול בהוצאות השכר.

ההוצאות האחרות גדלו ב-35.5% ל-38.2 מיליון שקל עקב עדכון צפוי בהתחשבנות בגין הסכם השירותים עם הבנק הבינלאומי במספר תחומים ובכלל זה הוצאות המחשב, גידול בהפרשה לתביעות תלויות כנגד הבנק ובהוצאות בגין יעוץ משפטי וכן עליה בהוצאות הפרסום של הבנק, כפועל יוצא מהתחרות הגוברת ופתיחת סניפים חדשים.

האשראי לציבור ליום 30 בספטמבר 2006 הסתכם ב- 982 מיליון שקל לעומת 897 מיליון שקל ביום 31 בדצמבר 2005, גידול של 9.5%. פיקדונות הציבור הסתכמו ביום 30 בספטמבר 2006 ב- 2,225 מיליון שקל לעומת 2,275 מיליון שקל ביום 31 בדצמבר 2005, קיטון של 2.2%.

יחס ההון לרכיבי הסיכון, עמד ביום 30 בספטמבר 2006 על 21.4% לעומת 22.5% ביום 31 בדצמבר 2005. יחס גבוה זה הוא אחד המאפיינים הבולטים לאיתנותו הפיננסית של הבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.