בנק פאג"י מציג ירידה של 34% ברווח ברבעון
הרווח הנקי של בנק פאג"י (פועלי אגודת ישראל) מקבוצת הבנק הבינלאומי הסתכם ברבעון השלישי של שנת 2006 ב-8.1 מיליון שקל, ירידה של 33.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של 2006 הרוויח הבנק 28.8 מיליון שקל, לעומת 28.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 0.7%. רווח זה משקף תשואה להון של 13.3% (בחישוב שנתי) לעומת 14.7% בתקופה המקבילה אשתקד, ו- 15.6% בכל שנת 2005.
בבנק אומרים היום, כי הגידול הקל ברווח בתשעת החודשים הראשונים של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מוסבר בגידול במרבית סעיפי ההכנסות המימוניות והתפעוליות, כפועל יוצא מההתפתחות החיובית בפעילות העסקית, אשר קוזז בגידול בהוצאות התפעוליות. הגידול בהוצאות התפעוליות בתקופה זו, אמרו בבנק, נובע בחלקו מגורמים בעלי אופי חד-פעמי ומעלויות הכרוכות בהרחבת מערך הסינוף של הבנק.
ברשימת ההשפעות על השורה התחתונה בינואר-ספטמבר מציינים בבנק את: הגידול של 14.1% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים ל-80 מיליון שקל. גידול זה נובע ברובו משיפור במרווחים הפיננסיים במגזרי ההצמדה השונים ומעליה בתשואת ההון הפנוי. ירידה של 31.5% בהפרשה לחובות מסופקים ל-5 מיליון שקל. גידול של 10.2% בהכנסות התפעוליות והאחרות ל-62.8 מיליון שקל, גידול הנובע בעיקר מעליה בעמלות מפעילות המט"ח.
מגמות אלה קוזזו כאמור בגידול של 27.6% בהוצאות התפעוליות והאחרות ל-89.6 מיליון שקל. הוצאות השכר גדלו בכ- 23.5% ל-41 מיליון שקל, בשל עדכוני שכר בהתאם להסכמי העבודה, השלמת הפרשה למענקים בגין שנת 2005 והסכם פשרה עם מורשי החתימה בבנק בגין פיצוי על שעות נוספות בשנים קודמות. תוספת כוח אדם שנבעה מגידול במצבת סניפי הבנק מסבירה אף היא חלק מהגידול בהוצאות השכר.
ההוצאות האחרות גדלו ב-35.5% ל-38.2 מיליון שקל עקב עדכון צפוי בהתחשבנות בגין הסכם השירותים עם הבנק הבינלאומי במספר תחומים ובכלל זה הוצאות המחשב, גידול בהפרשה לתביעות תלויות כנגד הבנק ובהוצאות בגין יעוץ משפטי וכן עליה בהוצאות הפרסום של הבנק, כפועל יוצא מהתחרות הגוברת ופתיחת סניפים חדשים.
האשראי לציבור ליום 30 בספטמבר 2006 הסתכם ב- 982 מיליון שקל לעומת 897 מיליון שקל ביום 31 בדצמבר 2005, גידול של 9.5%. פיקדונות הציבור הסתכמו ביום 30 בספטמבר 2006 ב- 2,225 מיליון שקל לעומת 2,275 מיליון שקל ביום 31 בדצמבר 2005, קיטון של 2.2%.
יחס ההון לרכיבי הסיכון, עמד ביום 30 בספטמבר 2006 על 21.4% לעומת 22.5% ביום 31 בדצמבר 2005. יחס גבוה זה הוא אחד המאפיינים הבולטים לאיתנותו הפיננסית של הבנק.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים?
מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.
רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.79% ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.
יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק.
תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות - "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".
