פועלים, אקסלנס, ואי.בי.אי מציגים: היום שאחרי המדד
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר שפורסם אתמול לאחר שעות המסחר בת"א. הצליח להפתיע גם את הקיצוניים שבכלכלנים כאשר רשם ירידה חדה של 0.9%. למרות שלא היה כל ספק כי המדד יהיה שלילי נרשמה ירידה שלא זכורה במשק הישראלי מאז שנת 86. את המדד הובילו מחירי הנפט והדולר שירדו בהתמדה בחודשים האחרונים. כיום עומדת האינפלציה מתחילת השנה על כ-0.8%.
לאחר פרסום המדד החלו שוב גורמים במשק להעריך את השפעתו של המדד על שיעור הריבית במשק, כשכעת עובר הכדור למגרשו של הנגיד סטנלי פישר שעשוי לתת את דברו ב-23 לחודש אוקטובר. אנו מביאים כאן סקירות והערכות על השפעת המדד מבנק הפועלים, אקסלנס נשואה, ואי.בי.אי:
אי.בי.אי: הערכנו ירידה במדד בשיעור של 0.5%
את סקירתם פותחים האנליסטים של אי.בי.אי בבחינת שיעור האינפלציה הממוצע ב- 8 השנים האחרונות, שדומה לדבריהם משיעור האינפלציה הממוצע בארה"ב. בתוך כך, התנודתיות במדדים השנתיים כמו גם החודשיים בישראל, גבוהה יותר. הסיבה נעוצה בעיקרה בגורמים אקסוגניים (השינויים החדים והבלתי צפויים במחיר הנפט, אשר משפיעים גם על המדדים האמריקאים) אך גם בדולריזציה של המדד (אפקט ייחודי
בישראל).
למדיניות המוניטרית קשה להתמודד עם התנודתיות החדה ועל כן מפעיל הנגיד בישראל מדיניות מוניטרית גמישה המאפשרת בתנאים מסויימים חריגה מתחום יעד המחירים לתקופה סבירה, במטרה להימנע מתנודתיות יתר בריבית המוניטרית.
לפיכך, מעריכים באי.בי.אי מעבר לכל ספק, כי בנק ישראל יפעל במטרה להחזיר את האינפלציה אל תוך גבולות היעד, כלומר, לקצר את משך הזמן שבו צפויה האינפלציה לחרוג מהתחום, וזאת באמצעות הכלים המוניטריים העומדים לרשותו – בעיקר הריבית.
עם זאת, מאחר ובבית ההשקעות צופים תיקון בשער השקל בטווח הקצר, ומאחר ולעניות דעתם, מחיר חבית נפט לא יוסיף עוד לרדת בשיעור ניכר, הרי שהמדדים הנוכחיים (ספטמבר, אוקטובר
ואולי אף נובמבר), הינם נמוכים נקודתית ואינם מבשרים על סביבת אינפלציה אפסית או שלילית במשק, בוודאי לא לאור הנתונים הריאליים המצביעים על חזרה לקצב צמיחה מהיר.
לאור האמור, יש להניח כי נגיד בנק ישראל יבחר להפחית את הריבית במשק בצורה הדרגתית, תוך בחינת ההשפעה של החלטתו על שער החליפין, ועל המדדים בפועל, ותוך בחינת ההתפתחויות בשוק הנפט העולמי. להערכתם יודיע על הפחתת ריבית בשיעור של רבע נקודת האחוז.
אקסלנס נשואה: הריבית במשק צריכה לעמוד על 4%
מדד המחירים לצרכן הפתיע גם את אקסלנס שהעריכו ירידה של 0.42%. בהערכתם את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר מצביעים האנליסטים על ירידה צפויה בשעור של קרוב ל-0.2%. לאור זאת, שנת 2006 עלולה להסתיים באינפלציה של 0.5%-0.6%, כלומר כשלון לבנק ישראל שלא יעמוד ביעד האינפלציה של הממשלה העומד על 1%-3%, ולהערכתם לא יצליח לחזור ליעד האינפלציה לפני מאי 2007.
נסיבות אלו לדבריהם, יובילו את בנק ישראל בעל כורחו, להפחית הריבית במשק חודש לאחר חודש בעוד הריבית בארה"ב, אליה נצמד בנק ישראל באופן לא חוקי להערכתם, תישאר על מקומה בחודשים הקרובים עפ"י הערכות השווקים בסוף השבוע שחלף.
להערכתם, הריבית במשק צריכה להיות בימים אלה בשעור של 4% בלבד, ועם מוסיפים לכך מעין פרמיית סיכון של ישראל נגיע ל-4.5% לכל היותר. בנק ישראל יתקשה לבלוע את הכובע ומשום כך יפחית הריבית בהדרגה 0.25% כל פעם, שתי הפחתות לפחות לרמה של 5%, רבע אחוז פחות מריבית הפאד.
בתגובה להורדת הריבית צפוי שער החליפין לעלות והדולר יוכל לחזור ולטפס לכיוון 4.5 שקל לדולר בחודשים הקרובים. במידה והדולר לא יטפס לרמה זו, או גבוהה ממנה, ייאלץ הבנק להמשיך בהפחתת הריבית. המלכודת שבנק ישראל בנה לעצמו עתידה לתפוס אותו בסוף השנה. אם מפלגת "ישראל שלנו" תצטרף לממשלה, קיים סיכוי שתקציב המדינה יאושר בכנסת, ואז התירוץ האחרון של הנגיד לא להפחית את הריבית יקרוס, והלחץ להפחית הריבית יגבר. מה עוד שמדדי החורף נמוכים יחסית ולא יוכלו לשמש לנגיד עילה להותיר הריבית על הרמה הגבוהה.
בבית ההשקעות מסכמים: הירידה בריבית תגביר עדנת המק"מ והשחרים הקצרים, אך הפיחות ייפגע בשחרים הארוכים, כלומר עקום התשואה יהיה תלול יותר. צמודי המדד הקצרים ייפגעו בשל המדדים הנמוכים, שהיו ויהיו, אך הפיחות יועיל לצמודי המדד הבינוניים, אולי לא מיד אך לאחר מספר ימים. עדנה צפויה גם למט"ח לאחר תקופת שפל ארוכה.
ההשפעה על שוק המניות תופעל ע"י שני ווקטורים נוגדים: פיחות, עשוי להבריח את הזרים, מחזיקי מניות ואג"ח שיחששו להפסיד במונחי דולר, ומנגד, הירידה בשעור ההיוון מעלה ערך המניות, בעיקר בעיני המקומיים.
בנק הפועלים: צפויה ירידה של 0.5% במדד אוקטובר
בבנק הפועלים בחרו להתיחס למדדים הקרובים לבוא. לדבריהם, מדד אוקטובר צפוי לרדת בשיעור של 0.5%, ויושפע בעיקר מירידה חדה נוספת במחירי הדלק בשיעור של 8.3%, ומירידה בסעיפי הדיור והנסיעות לחו"ל בעקבות תיסוף השקל. ירידות אלה יקוזזו בחלקן על ידי התייקרות עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה.
להערכתם, מדד נובמבר צפוי להצביע על ירידה בשיעור של 0.1%. לאחר שיושפע מירידה בסעיף הדיור עקב המשך תיסוף השקל בתקופת המדידה, מירידה עונתית של הנסיעות לחו"ל ומירידה של מחיר הדלק.
בבנק הפועלים מציינים כי, שיעור האינפלציה החזוי לשנת 2006 הופחת ל- 0.5%, כלומר מתחת לתחום יעד האינפלציה של הממשלה - ובשניים עשר החודשים הבאים ל- 1.5%. לפיכך מניחים בבנק יציבות יחסית בשער החליפין ובמחירי הנפט ביתרת שנת 2006. שיעור האינפלציה הצפוי ל-2007 הינו 2%, אמצע תחום יעד האינפלציה.
בבנק מציינים, כי בכל העולם, בעיקר עקב ירידת מחיר הנפט, נרשמה התמתנות בקצב האינפלציה בחודשים האחרונים. כך למשל ב-12 החודשים האחרונים האינפלציה בגרמניה הסתכמה ב-1.0% ובצרפת ב-1.5%, בעוד שבישראל הסתכמה ב-1.3%.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.