ירידה של 0.8% במספר החברות בסכנת סגירה בספטמבר
שיעור העסקים בסכנת סגירה במשק הישראלי ירד ב-0.8% מ-28% עסקים בסכנת סגירה באוגוסט ל-27.2% לקראת סוף ספטמבר. כך על פי מדד הסיכון הענפי של חברת D&B - דן אנד ברדסטריט ישראל לחודש ספטמבר עולה.
נתוני המדד מציגי תמונה לפיה, המשק הישראלי מתחיל להתגבר על השלכותיה העיסקיות של הלחימה. הענפים בהם, נראה השיפור הגדול ביותר הינם ענפי התיירות, קבלני השיפוצים וכן עסקים בתחום הקמעונאות. יש לציין, כי חלק מהעסקים הספיקו לקבל פיצויים מהמדינה על הנזקים שנגרמו להם והחלו בתהליך ההתאוששות. אנו מעריכים, כי במהלך חודש אוקטובר מצבם של העסקים ימשיך וישתפר בהשפעת החגים ועם המשך ההתאוששות אחרי המלחמה.
בחינת הסיכון על פי ענפי המשק מעלה, כי בכל ענפי המשק חלה בחודש האחרון הטבה ברמת הסיכון. בענף התיירות חלה ירידה של 5.17% בשיעור העסקים בסכנת סגירה. בחודש אוגוסט עמד הנתון על 20.8% ובתום המלחמה עמד על 23% ואילו בתום חודש ספטמבר ירד הסיכון בענף ל-15.6%.
הירידה המשמעותית ביותר בסיכון הענפי הינה בענף קבלני השיפוצים אשר בו חלה ירידה של 9.2% במהלך חודש ספטמבר. בעוד בחודש אוגוסט 38.6% מכלל קבלני השיפוצים במשק היו בסכנת סגירה, בחודש ספטמבר 29.4% בסכנת סגירה. כלכלני D&B מסבירים התאוששות זו, בין היתר, בשיפוצים המתבצעים לקראת החגים.
ירידה משמעותית נוספת בדירוג הסיכון הענפי באה לידי ביטוי בענף הטקסטיל וההלבשה, אשר עומד בחודש ספטמבר על 22% לעומת 29.3% בחודש אוגוסט.
עוד ציגה החברה מדדי סיכון ספציפיים במשק, כמו שיעור המסעדות והפאבים הנמצאים בסכנת סגירה, שעמד בספטמבר על 59.9% לעומת 65.6% באוגוסט. שיעור המכולות ורשתות המזון הנמצאים בסכנת סגירה בספטמבר עומד על 48.2% לעומת 54.8% באוגוסט. בקרב המאפיות שיעור העסקים בסכנת סגירה עומד על 43.5% בספטמבר לעומת 50.2% באוגוסט. בענף ייצור המזון 27.4% עסקים בסכנת סגירה לעומת 32.6% באוגוסט.
יש לציין, כי בענף הבנייה חלה ירידה משמעותית באחוז העסקים העומדים בסכנת סגירה. עם זאת, שיעורי רמת הסיכון עדיין גבוהים מאוד בענפים אלו. שיעור קבלני התשתיות ברמת סיכון גבוהה מאוד עומד על 38.05% לעומת 44.3% באוגוסט. בענף קבלני הבניין, אשר לרוב אינם מועסקים בפרוייקטים הקשורים לתוצאות המלחמה, המדד עמד על 28.9% מהעסקים בסכנת סגירה בספטמבר לעומת 32.6% בסכנת סגירה בחודש אוגוסט.
ענפים מסוכנים נוספים הם ענף העץ והרהיטים, עם 28.7% מהחברות הנמצאות בסכנת סגירה לעומת 34.8% באוגוסט. ענף מוצרי החשמל הביתיים עם 28.1% מהעסקים בסכנת סגירה לעומת 33.5% באוגוסט.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
