ירידה של 0.8% במספר החברות בסכנת סגירה בספטמבר
שיעור העסקים בסכנת סגירה במשק הישראלי ירד ב-0.8% מ-28% עסקים בסכנת סגירה באוגוסט ל-27.2% לקראת סוף ספטמבר. כך על פי מדד הסיכון הענפי של חברת D&B - דן אנד ברדסטריט ישראל לחודש ספטמבר עולה.
נתוני המדד מציגי תמונה לפיה, המשק הישראלי מתחיל להתגבר על השלכותיה העיסקיות של הלחימה. הענפים בהם, נראה השיפור הגדול ביותר הינם ענפי התיירות, קבלני השיפוצים וכן עסקים בתחום הקמעונאות. יש לציין, כי חלק מהעסקים הספיקו לקבל פיצויים מהמדינה על הנזקים שנגרמו להם והחלו בתהליך ההתאוששות. אנו מעריכים, כי במהלך חודש אוקטובר מצבם של העסקים ימשיך וישתפר בהשפעת החגים ועם המשך ההתאוששות אחרי המלחמה.
בחינת הסיכון על פי ענפי המשק מעלה, כי בכל ענפי המשק חלה בחודש האחרון הטבה ברמת הסיכון. בענף התיירות חלה ירידה של 5.17% בשיעור העסקים בסכנת סגירה. בחודש אוגוסט עמד הנתון על 20.8% ובתום המלחמה עמד על 23% ואילו בתום חודש ספטמבר ירד הסיכון בענף ל-15.6%.
הירידה המשמעותית ביותר בסיכון הענפי הינה בענף קבלני השיפוצים אשר בו חלה ירידה של 9.2% במהלך חודש ספטמבר. בעוד בחודש אוגוסט 38.6% מכלל קבלני השיפוצים במשק היו בסכנת סגירה, בחודש ספטמבר 29.4% בסכנת סגירה. כלכלני D&B מסבירים התאוששות זו, בין היתר, בשיפוצים המתבצעים לקראת החגים.
ירידה משמעותית נוספת בדירוג הסיכון הענפי באה לידי ביטוי בענף הטקסטיל וההלבשה, אשר עומד בחודש ספטמבר על 22% לעומת 29.3% בחודש אוגוסט.
עוד ציגה החברה מדדי סיכון ספציפיים במשק, כמו שיעור המסעדות והפאבים הנמצאים בסכנת סגירה, שעמד בספטמבר על 59.9% לעומת 65.6% באוגוסט. שיעור המכולות ורשתות המזון הנמצאים בסכנת סגירה בספטמבר עומד על 48.2% לעומת 54.8% באוגוסט. בקרב המאפיות שיעור העסקים בסכנת סגירה עומד על 43.5% בספטמבר לעומת 50.2% באוגוסט. בענף ייצור המזון 27.4% עסקים בסכנת סגירה לעומת 32.6% באוגוסט.
יש לציין, כי בענף הבנייה חלה ירידה משמעותית באחוז העסקים העומדים בסכנת סגירה. עם זאת, שיעורי רמת הסיכון עדיין גבוהים מאוד בענפים אלו. שיעור קבלני התשתיות ברמת סיכון גבוהה מאוד עומד על 38.05% לעומת 44.3% באוגוסט. בענף קבלני הבניין, אשר לרוב אינם מועסקים בפרוייקטים הקשורים לתוצאות המלחמה, המדד עמד על 28.9% מהעסקים בסכנת סגירה בספטמבר לעומת 32.6% בסכנת סגירה בחודש אוגוסט.
ענפים מסוכנים נוספים הם ענף העץ והרהיטים, עם 28.7% מהחברות הנמצאות בסכנת סגירה לעומת 34.8% באוגוסט. ענף מוצרי החשמל הביתיים עם 28.1% מהעסקים בסכנת סגירה לעומת 33.5% באוגוסט.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
