ירידה של 0.8% במספר החברות בסכנת סגירה בספטמבר
שיעור העסקים בסכנת סגירה במשק הישראלי ירד ב-0.8% מ-28% עסקים בסכנת סגירה באוגוסט ל-27.2% לקראת סוף ספטמבר. כך על פי מדד הסיכון הענפי של חברת D&B - דן אנד ברדסטריט ישראל לחודש ספטמבר עולה.
נתוני המדד מציגי תמונה לפיה, המשק הישראלי מתחיל להתגבר על השלכותיה העיסקיות של הלחימה. הענפים בהם, נראה השיפור הגדול ביותר הינם ענפי התיירות, קבלני השיפוצים וכן עסקים בתחום הקמעונאות. יש לציין, כי חלק מהעסקים הספיקו לקבל פיצויים מהמדינה על הנזקים שנגרמו להם והחלו בתהליך ההתאוששות. אנו מעריכים, כי במהלך חודש אוקטובר מצבם של העסקים ימשיך וישתפר בהשפעת החגים ועם המשך ההתאוששות אחרי המלחמה.
בחינת הסיכון על פי ענפי המשק מעלה, כי בכל ענפי המשק חלה בחודש האחרון הטבה ברמת הסיכון. בענף התיירות חלה ירידה של 5.17% בשיעור העסקים בסכנת סגירה. בחודש אוגוסט עמד הנתון על 20.8% ובתום המלחמה עמד על 23% ואילו בתום חודש ספטמבר ירד הסיכון בענף ל-15.6%.
הירידה המשמעותית ביותר בסיכון הענפי הינה בענף קבלני השיפוצים אשר בו חלה ירידה של 9.2% במהלך חודש ספטמבר. בעוד בחודש אוגוסט 38.6% מכלל קבלני השיפוצים במשק היו בסכנת סגירה, בחודש ספטמבר 29.4% בסכנת סגירה. כלכלני D&B מסבירים התאוששות זו, בין היתר, בשיפוצים המתבצעים לקראת החגים.
ירידה משמעותית נוספת בדירוג הסיכון הענפי באה לידי ביטוי בענף הטקסטיל וההלבשה, אשר עומד בחודש ספטמבר על 22% לעומת 29.3% בחודש אוגוסט.
עוד ציגה החברה מדדי סיכון ספציפיים במשק, כמו שיעור המסעדות והפאבים הנמצאים בסכנת סגירה, שעמד בספטמבר על 59.9% לעומת 65.6% באוגוסט. שיעור המכולות ורשתות המזון הנמצאים בסכנת סגירה בספטמבר עומד על 48.2% לעומת 54.8% באוגוסט. בקרב המאפיות שיעור העסקים בסכנת סגירה עומד על 43.5% בספטמבר לעומת 50.2% באוגוסט. בענף ייצור המזון 27.4% עסקים בסכנת סגירה לעומת 32.6% באוגוסט.
יש לציין, כי בענף הבנייה חלה ירידה משמעותית באחוז העסקים העומדים בסכנת סגירה. עם זאת, שיעורי רמת הסיכון עדיין גבוהים מאוד בענפים אלו. שיעור קבלני התשתיות ברמת סיכון גבוהה מאוד עומד על 38.05% לעומת 44.3% באוגוסט. בענף קבלני הבניין, אשר לרוב אינם מועסקים בפרוייקטים הקשורים לתוצאות המלחמה, המדד עמד על 28.9% מהעסקים בסכנת סגירה בספטמבר לעומת 32.6% בסכנת סגירה בחודש אוגוסט.
ענפים מסוכנים נוספים הם ענף העץ והרהיטים, עם 28.7% מהחברות הנמצאות בסכנת סגירה לעומת 34.8% באוגוסט. ענף מוצרי החשמל הביתיים עם 28.1% מהעסקים בסכנת סגירה לעומת 33.5% באוגוסט.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
