ועדות מיוחדות לגופים שמלווים מעל ל-800 מיליון ש'
הממשלה ממשיכה לתמוך בהתפתחותו של שוק אשראי חוץ בנקאי שבו, על רקע הרפורמה בשוק ההון, צמחה פעילותם של הגופים המוסדיים (חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל). הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ידין ענתבי מסר היום, כי הוא רואה חשיבות בהבטחת איכות ניהול תיק האשראי של הגופים המוסדיים.
ענתבי פרסם טיוטת חוזר אשר מטרתה, הבטחת קיומם של תמיכה ניהולית, מקצועית ותפעולית, בכל הקשור להעמדת אשראי לא סחיר על ידי גופים מוסדיים. ענתבי קובע למעשה, כיצד יראו מנגנוני הפיקוח והבקרה על מתן האשראי בשוק החוץ בנקאי. השינויים עליהם הורה ענתבי, יבוצעו במקביל להקפדה על קביעת הפרדות מבניות למש מניעת ניגודי עניינים ושימוש במידע פנים.
במרכז השינויים:
נקבע, כי האשראי הלא סחיר אליו מתייחסות ההוראות כולל הלוואות, אגרות חוב קונצרניות לא סחירות, ואינו כולל את כל אגרות חוב סחירות. נקבעו גם פעילויות החובה שיש לבצע בתהליך העמדת האשראי הלא סחיר, הגורמים שיבצעו את אותן פעילויות ומארג היחסים ביניהם, כולל קביעת מדיניות ופיקוח על ידי הדירקטוריון, פיתוח מודל הדירוג הפנימי, בחינת מהימנותו ואופן יישומו, דירוג אשראי לא סחיר מסוים, תפעול האשראי, בקרת אשראי שוטפת וביקורת פנים.
ענתבי קובע עוד, כי ועדות ההשקעה הרלבנטיות (ועדת השקעות נוסטרו, או ועדת ההשקעות של כספי המבוטחים או העמיתים), הן שייקבעו את תמהיל תיק ההשקעות ואת היקף האשראי הלא סחיר בו.
כל אשראי לא סחיר ידורג על פי מודל דירוג פנימי שקבע הגוף המוסדי, מסביר ענתבי, גם במקרים מיוחדים בהם נקבע כי ניתן להסתמך על דירוג של חברה מדרגת, על הגוף המוסדי לבצע בדיקה עצמאית להערכת סיכון האשראי, אשר עקרונותיה יאושרו בידי הדירקטוריון.
בין השאר, גופים מוסדיים שהיקף פעילותם באשראי לא סחיר עולה על 300 מיליון שקל ימנו מנהל מערך אשראי לא סחיר, אשר יהיה אחראי, בין היתר, על יצירת תשתית הנהלים להעמדת האשראי, הערכתו, תפעולו וניהולו.
עוד נקבע, כי גופים מוסדיים שהיקף האשראי הלא סחיר שהעמידו עולה על 800 מיליון שקל יהיו חייבים למנות ועדות אשראי, המורכבות מחברים בעלי מומחיות וניסיון בתחום האשראי, אשר יאשרו ויקצו כל אשראי לא סחיר מעל סכום שייקבעו.
כמו כן, מנהלי מערך האשראי יהיו אחראים על ייזום האשראי, הערכתו ותפעולו אך לא על אישורו והקצאתו, אשר ייעשו בידי ועדת ההשקעות הרלבנטית או בידי ועדה להקצאת אשראי רלבנטית, היכן שנדרשת ועדה כאמור. על פי ההוראות החדשות, ניתן להקים מערך אשראי המספק שירותים לכל הגופים המוסדיים הנשלטים בידי אותו בעל שליטה (חברת ביטוח, קרן פנסיה וקופת גמל באותה קבוצה) - כולל שירותי הערכה, ניהול ותפעול. על מנת למנוע בעיות של העדפה וניגודי עניינים בין כספי הנוסטרו לכספי המבוטחים או העמיתים, נקבע כי כל אשראי לא סחיר יוצע בו זמנית לכל מקבלי החלטות ההקצאה של הגופים השונים, לפי יחס שיעורים שנקבע מראש בהתאם להיקפי הנכסים שלהם.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות
בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.
לבנון בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה.
מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.
הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.
הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20% עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר
מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?
