כלכלני הפועלים: ניתן להגדיל החשיפה למניות בזהירות

בבנק אומרים, כי כדאי להתייחס לשוני הבולט בין מניות המעו"ף השונות. כמו כן, רואים בבנק בחיוב את הגדלת החשיפה לחו"ל בתוך התיק המנייתי
שי פאוזנר |

"אנו סבורים כי ניתן להגדיל את החשיפה המנייתית בתיקים, אם כי באופן זהיר ותוך התחשבות בגורמים השונים בשני הכוונים". כך פתחו בסוף השבוע כלכלני בנק הפועלים את סקירת השוק שלהם.

בצד החיובי בם מציינים: נתונים כלכליים טובים מאוד, שמצביעים על פגיעה חלשה מהצפוי של המלחמה במשק. אי העלאת הריבית ואפשרות להורדתה בתוך מספר חודשים. מגמה חיובית בשוקי המניות בעולם. בצד השלילי, מזכירים בבנק: חשש מפני עליה בפרמיית הסיכון של השווקים המתעוררים בעקבות המשברים בתאילנד ובהונגריה.

כלכלני הפועלים כותבים היום, "עננת אי הודאות עדיין נמצאת מעל לזירה הפוליטית. עדיין קיים החשש מפני האטה כלכלית בארה"ב, שעלולה לפגוע בכלל המשקים הגלובליים.

לאור האמור לעיל".

המלצתם למשקיעים בסוף השבוע האחרון של השנה העברית - היא כאמור, להגדיל במעט את האחזקות המנייתיות בתיק, תוך רכישת הגנות. על פי הפועלים - ירידת סטיות התקן באופציות המעו"ף מוזילות את ההגנות הללו.

רכישת מניות - אמורים בבנק, צריכה להתבצע "תוך נקיטת סלקטיביות בין המניות לאור הדיפרנציאציה הגבוהה בין מניות המעו"ף השונות. כמו כן, אנו רואים בחיוב את הגדלת החשיפה לחו"ל בתוך התיק המנייתי, עם עדיפות לשווקים המפותחים ובראשם ארה"ב". כלכלני הפועלים מדווחים, כי הקצאת הנכסים המומלצת תפורסם במסגרת סקירת שוקי חו"ל מיד לאחר החג.

בתחום האג"ח: באגרות השקליות - אומרים בבנק, על המק"מ, כי בשבוע האחרון, נסחר המק"מ לשנה ביציבות, סביב תשואה של 5.77%. תשואה זו, אמרו היום בבנק, גבוהה ב-0.2% מריבית בנק ישראל ועל רקע ההערכות, כי ריבית אוקטובר תשאר על כנה, המק"מ לשנה מומלץ לפיהם להשקעה.

על הגילונים כתבו כלכלני הפועלים, כי תוספות התשואה של הגילונים עומדים כיום על 0.22% בקצרים ו-0.31% בארוכים. "בשל הסבירות הנמוכה להעלאות ריבית נוספות בארה"ב ובשוק המקומי, מומלץ לצמצם את האחזקה בגילונים", כתבו כלכלני הבנק.

על השחרים אמרו בבנק הפועלים, כי "ירידת התשואות שאפיינה את השחרים בשבוע האחרון, הושפעה מהנתונים המאקרו כלכליים החיוביים שפורסמו בשבוע האחרון לגבי המשק הישראלי, כמו גם מירידת התשואות באגרות החוב האמריקאיות ל-10 שנים (לרמה של 4.73%) - וכי בהתחשב בגורמים אלו, וברמת הסיכון שעדיין קיימת בשוק המקומי, המלצתנו להתמקד בשחרים בינוניים (מח"מ 4.5)".

על האגרות הצמודות הקצרות כותבים כלכלני הבנק, "התיסוף המתמשך של שער השקל מול הדולר והירידה במחירי האנרגיה, תורמים להתמתנות המדדים הקרובים (ספטמבר 0.4%-, אוקטובר 0.2%, על פי תחזית המחלקה הכלכלית של הבנק)".

לכן להערכתם, ברמת התשואה הנוכחית (כ-4.2%), האפיק הצמוד הקצר אינו מומלץ להשקעה.

על הצמודים הבינוניים- הם אומרים, כי לאור הריבית הריאלית הגבוהה (4%) והעובדה שמדובר במוצר במחסור, המלצתם לגבי הצמודים הבינוניים הנה חיובית. בנוסף, הזכירו בבנק, כי המרווח בין התשואות באגרות הממשלתיות לבין אלו הקונצרניות עומד על כ-0.7%, ומצדיק השקעה באגרות קונצרניות בדירוג AA ומעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.