דו"ח אמון הציבור: עניין ניידות המספרים חייב להתקדם
לרגל הפגישה המתוכננת היום בין שר האוצר, ח"כ אברהם הירשזון, לשר התקשורת, ח"כ אריאל אטיאס בעניין חסמים בענף התקשורת, שלחה מנכ"לית ארגון אמון הציבור, גלית אבישי מכתב זהה לשני השרים בעניין ניידות המספרים, תוך התבססות על דו"ח שהוצא מטעם הארגון לליקויים בתחרות בשוק הסלולר והצעדים הנחוצים ליצירת תחרות אפקטיבית. במכתב טוענת אבישי, כי דוחו"ת מחלקת המחקר בארגון אמון הציבור, המועברים לממשלה בתחומים השונים נועדו לסייע בידי קובעי המדיניות בתהליך קבלת ההחלטות תוך ניתוח המצב הקיים בענפי הפעילות השונים הן בניתוח כלכלי ובכלל זה מידע על הנהוג בעולם התחומים השונים והן במתן מידע עובדתי על אופי תלונות הצרכנים בתחומים השונים. המסקנה המיידית של דו"ח אמון הציבור בתחום התקשורת היא כי אין לאפשר דחייה של החלטת הממשלה בעניין ניידות המספרים, וכי יש לאפשר את הנהגת הניידות בתאריך שנקבע-1.9.06. אבישי מוסיפה, כי "נושא הניידות מהווה שלב ראשון והכרחי בהסרת החסמים הקיימים בענף וכל דחייה משמעותה עיכוב נוסף ומיותר של הצעדים הנוספים הנדרשים בתחום והמשך הפגיעה בציבור הצרכנים". נזכיר, כי החלטת הממשלה במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2005קבעה שיש לאפשר ניידות מספרים במסגרת שירותים לפי חוק הבזק הנייחים ובתחום השירותים הניידים לפי חוק זה. ביצוע החוק נקבע ל-1 בפברואר 2006 ונדחה לספטמבר 2006, דהיינו תקופת ההתארגנות שניתנה לחברות הינה למעלה משנתיים. בהשוואה לנעשה במדינות אחרות בעולם ובכלל זה פרק הזמן שנדרש למדינות מרכזיות בעולם להנהיג ניידות מספרים ותקופת ההערכות הממוצעת להתארגנות החברות, נמצא, כי במדינות שונות באירופה בהן בוצעה היערכות כזו ארכה הפעולה בין מספר חודשים לשנה וחצי. ההערכה היא שהסיבה העיקרית לדחיית יישום הניידות היא הפחד מתחרות מוגברת בין חברות הסלולר. מסקנות הדו"ח בעקבות ניתוח הענף הן שהעדר האפשרות למנוי לעבור ממפעיל למפעיל עם מספר הטלפון שלו מהווה חסם משמעותי ביותר והטיפול בו מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספק ליצירת תחרות ממשית בשוק הסלולר הפרטי. כמו כן, לצד הטיפול בסוגיית ניידות המספרים גם הכשלים הבאים חייבים לקבל מענה רגולטורי: הסכמים כובלים לפרקי זמן ארוכים, ערפול מחירי השיחות באמצעות ריבוי המסלולים, מחירי הקישוריות בין הרשתות שהינו עדיין יקר. הדו"ח מפרט גם את הקווים המנחים הראויים להפעלת השירות של ניידות מספרים, שכן אין די בהחלטה עקרונית על ביצוע שירות ניידות מספרים. כדי להבטיח את התחרותיות חייב הרגולטור בעת יישום השירות להבטיח מימושם של מספר עקרונות במקביל. עקרון אחד הוא שמירה על שקיפות העלויות של השיחות. יש לחייב כל חברה לקבוע עבור המנויים תעריף אחיד לשיחות בתוך הרשת ולשיחות מחוץ לה. עקרון נוסף הוא עלות מזערית לביצוע המעבר. לנוכח אינטרס החברות להקשות ככל הניתן על המבקשים לעוזבן יש לאסור על החברות גביית תשלום בגין מעבר מנוי ויש לחייבן להעמיס את העלויות על כלל המנויים באמצעות התעריפים הכלליים שלהן. בנוסף, כדי למנוע שימוש יתר בזכות למעבר מנוי ניתן לקבוע מספר מרבי של מעברים המותר ללא תשלום ולחייב מנוי החורג ממספר זה בעלות הישירה של כל מעבר נוסף. פעולות דומות נעשו גם בשווקים לא תחרותיים אחרים, לדוגמא בענף הבנקאות בו הוכנס לפיקוח המחיר של כל הפעולות הכרוכות בהעברת חשבון מבנק לבנק. העקרון האחרון הוא פשטות ויעילות בעת ביצוע הזמנת השירות. חשוב לוודא שהחברות לא יערימו קשיים על מנויים המבקשים לעבור מחברה לחברה, ואף ניתן יהיה להורות בשיחת טלפון על ניתוק מנוי מרשת אחת והעברתו לאחרת. מלשכת שר התקשורת נמסר, כי "השר ירש מצב נתון ומדובר בתפו"א לוהט. חברות התקשורת הסלולרית טוענות שלא יהיו מוכנות להנהגת ניידות המספרים ב-1 בספטמבר מסיבות שונות והשר צריך לקבל החלטה האם הטענות הללו אכן רלוונטיות ואם אכן יש לדחות את מימוש הניידות לעוד 3 חודשים נוספים".

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.