ההחלטות שהובילו את הנגיד להעלאת הריבית באוגוסט
בנק ישראל פירסם היום (ב') את שלל המרכיבים והדיעות שעלו מתוך הדיונים המוניטריים הקודמים לקבלת החלטת הריבית לחודש אוגוסט 2006. נזכיר, כי לאחר שבחודשיים האחרונים הותרה רמת הריבית ללא שינוי, הוחלט בבנק ישראל להעלות את הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25% לרמה של 5.5%.
מבנק ישראל נמסר, כי לאחר שהמשק נמצא במסלול של המשך הצמיחה המהירה וצמצום בפער התוצר, הלחימה הטילה אי ודאות לגבי המשך הצמיחה ועוצמתה. הדבר תלוי בהמשך הלחימה, אופייה ותוצאותיה הצבאיות והמדיניות. נראה כי הלחימה, גם בתסריט של סיום מהיר ומוצלח, תביא לפגיעה בצד ההיצע – כלומר, בכושר הייצור של המשק – ובצד הביקוש של הסקטור הפרטי – על רקע אי הודאות והירידה בהכנסות.
מחישוב שנערך בבנק ישראל מתברר כי הפגיעה בפעילות הריאלית של המשק צפויה להסתכם בשיעור של עד כאחוז תוצר. מרכיב מרכזי של הפגיעה הזו בפעילות הריאלית הוא התיירות. במצבים דומים בעבר, הייתה הפגיעה בתיירות מהירה ובעוצמה גבוהה ומתמשכת. זאת, משום שגם לאחר השיפור במצב הביטחוני, ההתאוששות בזרם התיירים מחו"ל איטית. מרכיב נוסף הוא ההשבתה של הפעילות הכלכלית בצפון.
ערב פרוץ הלחימה בצפון נהנה המשק מזרם של תנועות הון לטווח ארוך, לצד העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים - שהגיע במחצית הראשונה של 2006 לכ-3 מיליארד דולר - ומזרם ההשקעות הזרות למשק. כל אלה פעלו לייסוף הנמשך בשער החליפין ויציבותו.
הלחימה בצפון עלולה להשפיע על המגמה הזו – על רקע צמצום אפשרי של ההשקעות הזרות והעודף בחשבון השוטף, במיוחד דרך ירידה אפשרית בתיירות. גם כאן, מידת הפגיעה תלויה בהתפתחויות של הלחימה ותוצאותיה, אך בהנחה של סיום מהיר ומוצלח יתכן ומדובר בפגיעה מצומצמת יחסית.
על רקע הלחימה בצפון, השווקים הפיננסיים מגיבים עד כה ביציבות. אמנם מחירי המניות ירדו ונרשם פיחות בשער השקל, אך עיקר השינויים התרחשו בימים הראשונים של הלחימה. לאחר מכן, חלו צמצום בירידה המצטברת במחירי המניות והתחזקות מסוימת בשער החליפין. לאורך כל תקופת הלחימה השווקים תפקדו היטב, תוך מחזורי מסחר גדולים במיוחד – בעיקר בשוק המט"ח.
תמונה זו מתבססת, ככל הנראה, על היסודות הכלכליים החזקים של המשק הישראלי, על אימון המשקיעים – המקומיים והזרים - במדיניות המקרו-כלכלית במשק, ועל הערכה לסיום מהיר ומוצלח של הלחימה. בהקשר הזה, חשובה הייתה ההצהרה כי הממשלה תעמוד במסגרות התקציב ל 2006- ול-2007. זאת, למרות הגידול הצפוי בסעיפים מסוימים בתקציב, הקשורים למאמץ הלחימה ולהשלכותיה הכלכליות, ולירידה המסוימת שתתכן בהכנסות ממסים, על רקע הפגיעה האפשרית בפעילות.
הסיכון של המשק עולה, אך מדובר בעלייה מתונה יחסית. מאז הלחימה חלה עליה מתונה במדד ה-CDS וחברות הדירוג ובתי השקעות שבחנו מחדש את המשק הישראלי לא שינו את הערכתם לגביו. חשוב לציין, כי לדבריהם, המחויבות של המשק להמשך המדיניות המקרו-כלכלית הייתה מרכיב חשוב בהחלטתם. בנוסף, פער הריבית לעשר שנים עלה בכ-15 נקודות בסיס.
תנועות הון - בחודש האחרון מימשו נטו תושבי חוץ אג"ח ומניות בבורסה לניירות ערך בת"א. מנגד, ירידות השערים בשווקים המתעוררים הביאו את משקי הבית הישראליים למימוש השקעות בקרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל. פעילות זו של משקי הבית התבטאה ביבוא הון נטו למשק של מגזר זה. בנוסף, המשקיעים המוסדיים הקטינו את היקף השקעותיהם בחו"ל בהשוואה לחודשים קודמים.
שוק מט"ח - ממועד החלטת הריבית ליולי ועד לפרוץ הלחימה בצפון, התחזק השקל מול הדולר ב-1.8%, על רקע היחלשות הדולר בעולם והמשך ייבוא ההון למשק. בשלושת ימי הלחימה הראשונים נחלש השקל בכ-3%, תוך עלייה חדה בתנודתיות התוך יומית, מרמה של 6% לכ-12%.
עם פרוץ הלחימה, היו נפחי מסחר יומיים גבוהים במיוחד שהסתכמו בשיא חדש של כ-3.4 מיליארד דולר (לעומת נפח יומי ממוצע של 1 מיליארד דולר ב-2005) והמרווח התוך יומי הגיע לרמה גבוהה של 10 אגורות. למרות זאת, נמשך מסחר רציף ולא נתגלו סימנים לכשל שוק. לאחר מספר ימים נרשמה התמתנות במגמות ושער החליפין התייצב סביב רמה של 4.46 שקל לדולר, לאחר פיחות של כ-2% ביחס לשער החליפין ששרר לפני הלחימה.
פעילות ערה נרשמה גם מצד המשקיעים הזרים שבמהלך הלחימה בצפון, הם קנו מעל מיליארד דולר בנטו. רמת הפעילות של הזרים עלתה מאז הלחימה והגיעה ל-33%. בממוצע, לעומת 28% בממוצע, ברביע השני של 2006 ו-21% ב-2005.
