התפתחות נוספת בפרשת רכישת פסגות אופק ע"י קרן יורק. בתביעה שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד ניר כהן לשם קובלים גבי רביד ודני זילביגר על החלטת הרשות לניירות ערך. לטענתם, בנסיבות שנוצרו, יש לאסור על הרשות להתנות את מתן האישורים בהדחת המבקשים, מתחום ניהול קרנות הנאמנות, עד למתן פסק דין בתיק העיקרי.

על פי כתב התביעה, עמדת הרשות פוגעת בחופש העיסוק, בכבודם, ובשמם הטוב. התובעים הם מבכירי המנהלים בשוק ההון בכלל ובתחום קרנות הנאמנות בפרט, אשר פועלים בשוק ההון במשך שנים רבות ללא דופי ושלזכותם מוניטין משובחים. ולכן, לא יתכן שיודחו מתפקידיהם וממקור פרנסתם בדרך שרירותית ופסולה זו.

עוד מצוין בתביעה, כי עמדת הרשות מהווה ענישה שלא כדין, בטרם נקבע כל ממצא כנגד רביד וזילביגר, בטרם ננקט כל הליך משפטי נגדם ואף בטרם החל הליך השימוע בפני הפרקליטות, ויתכן שיוחלט שלא להגיש כתב אישום כלל.

בנוגע לטענות הרשות בקשר להפרת סעיפים בחוק ההשקעות המשותפות בקרנות הנאמנות מכחשים רביד וזילביגר את ההאשמות נגדם, לדבריהם אפילו אם יוכיח ביהמ"ש את אשמתם, אין בכך בכדי לפגוע במהימנותם. לטענתם מכיוון שהמעשים המיוחסים לרביד וזילביגר הם מתן "הטבות" לגורמים שונים בתוך בנק לאומי, היינו, אין מדובר כלל במעשים בתחום העדר היושר האישי או טוהר המידות, ואין ביניהם כל קשר לנושא המהימנות.

לטענתם, עמדת הרשות מעמידה בסכנה את השלמת העסקה כולה ומטילה צל כבד על הצלחת המלצות ועדת בכר. המשקיע הזר הודיע, כי "עמדת הרשות לפיה היא שוקלת להתנות ברשיון לחברות הרוכשות, כי שני בכירים בקבוצת פסגות שנחקרו על ידי הרשות אינם רשאים להתמנות כמנהלים בחברות הרוכשות - אינה סבירה לטענתו, וכי אם עמדה זו תיוותר בעינה הוא אינו רואה עצמו מחויב להשלים את העסקה".

עוד מציינים בתביעה, כי עיתוי הוצאת המכתבים הנוגעים לעסקה, ימים ספורים בלבד לפני חלוף המועד הקובע להשלמת ביצוע העסקה, סיכנו את העסקה והפעילו לחץ כבד על הצדדים.

תגובת הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך מוציאה תגובה בה היא תוקפת את רביד וזילביגר, לדבריה יש להעדיף את האינטרס של כיבוד עצמאות שיקול הדעת של הרשות, ומתן השהות לרשות לגבש החלטה לבקשות הרשיונות, על פני האינטרס האישי של המבקשים.

לדבריהם, מה שלמעשה מבקשים רביד וזילביגר (בדרך מתחכמת על דרך השלילה) הוא שבית המשפט יורה לרשות לתת רשיונות ללא התניה, בטרם נתנה הרשות את החלטתה.

עוד מוסיפים ברשות, כי התובעים לא הראו את הנזק שעתיד להגרם להם היה והצו לא ינתן. וכי כל טענותיהם הם על הסיכון שבעסקה וקיומה ולא בנזק שעתיד להגרם למבקשים, לפיכך על בית המשפט לאזן את הנזק אל מול האינטרס של המשיבה הרשות.