עלייה של 5.6 מיליארד ש' בקופות הבנקים באפריל
במהלך חודש אפריל 2006 נרשמה עלייה של 5.859 מיליארד שקל בסך נכסי הקופות הבנקאיות. הצבירה נטו בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש אפריל 2006 הייתה חיובית והסתכמה ב-219 מיליון שקל. זאת, בניגוד לצבירה שלילית של כ-107 מיליון שקל בחודש מרץ 2006, ובהשוואה לצבירה שלילית נטו של 77 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
הצבירה השלילית נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-565 מיליון שקל, בניגוד לצבירה החיובית נטו בתקופה המקבילה אשתקד של 197 מיליון שקל.
התשואה הנומינלית ברוטו בחודש אפריל הייתה חיובית והסתכמה ב-1.80% לעומת תשואה חיובית של 0.9% בחודש שעבר. התשואה המצטברת מתחילת השנה מסתכמת ב-3.81%. בחודש המקביל אשתקד נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 1.17%, ובתקופה המקבילה בשנה הקודמת נרשמה תשואה מצטברת חיובית בגובה 4.07%.
נתוני הצבירה בחודש אפריל
א. הצבירה נטו בקופות הגמל לתגמולים ואישית לפיצויים הייתה חיובית והסתכמה במיליון שקל, בניגוד לצבירה שלילית של 32 מיליון שקל בחודש הקודם ובניגוד לצבירה שלילית של 287- מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו מתחילת השנה הייתה שלילית והסתכמה ב-314 מיליון שקל, זאת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד בה הצבירה הייתה שלילית והסתכמה ב-65 מיליון שקל.
ב. הצבירה נטו בקרנות ההשתלמות הייתה חיובית והסתכמה ב-263 מיליון שקל. זאת, בהמשך לצבירה חיובית של 144 מיליון שקל בחודש הקודם ובניגוד לצבירה שלילית שהסתכמה ב-171 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו מתחילת השנה הייתה חיובית והסתכמה ב-220 מיליון שקל, בהשוואה לצבירה מצטברת חיובית של 26 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ג. הצבירה נטו בקופות מרכזיות לפיצויים הייתה שלילית והסתכמה ב-47 מיליון שקל, בהמשך לצבירה שלילית של 221 מיליון שקל בחודש הקודם, ובדומה לצבירה שלילית של 93 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו מתחילת השנה הייתה שלילית והסתכמה ב-477 מיליון שקל, לאחר צבירה שלילית של 230 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
יצויין, כי הקופות המנוהלות על ידי הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) רשמו בחודש אפריל 2006 צבירה חיובית של 137 מיליון שקל. הקופות הפרטיות רשמו צבירה חיובית נטו של 101 מיליון שקל, ואילו הקופות בבעלות חברות הביטוח צברו בחודש זה 22 מיליון שקל. בקופות הנשלטות על ידי קרנות הפנסיה נרשמה צבירה חיובית נטו של 3 מיליון שקל, ובקופות הנשלטות על ידי התאגידים הבנקאיים נרשמה צבירה שלילית נטו של 44 מיליון שקל.
מתחילת השנה רשמו הגופים הפרטיים צבירה חיובית נטו של 337 מיליון שקל, בקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים נרשמה צבירה חיובית של 255 מיליון שקל, הקופות של חברות הביטוח צברו 53 מיליון שקל, בקופות בבעלות קרנות הפנסיה נרשמה מתחילת השנה צבירה שלילית בסך 3- מיליון שקל, ובקופות בבעלות התאגידים הבנקאיים נרשמה צבירה שלילית של 1,207- מיליון שקל.
עוד פורסם, כי סך ההעברות נטו מתחילת שנת 2006 עלה ב-9% והסתכם ב-4.156 מיליארד שקל, לעומת סך ההעברות נטו בתקופה המקבילה אשתקד שהסתכם ב-3.811 מיליארד שקל. עיקר מעבר הכספים הוא מהקופות בשליטת התאגידים הבנקאיים (העברות נטו שליליות בסך של 1,952 מיליון שקל ב-1-4/06) לגופים הפרטיים (העברות נטו חיוביות בסך של 2,037 מיליוני שקל ב-1-4/06).
בארבעת החודשים הראשונים של 2006 נמשכה הירידה בכמות הנכסים המוחזקת על ידי הקופות בשליטת הגופים הבנקאיים. בתקופה זו נרשמה ירידה של 3.159 מיליון שקל. הירידה נובעת, הן מצבירה שלילית נטו (הפקדות פחות משיכות) של 1.207 מיליארד שקל והן מהעברות שליליות נטו של 1.952 מיליארד שקל.
את הירידה ניצלו בעיקר הקופות בשליטת הגופים הפרטיים שרשמו עלייה של 2.374 מיליון שקל במהלך ארבעת החודשים הראשונים של 2006. העלייה נבעה בעיקר מהעברות חיוביות נטו בסך 2,037 מיליון שקל, וזאת בנוסף לצבירה חיובית נטו בסך 337 מיליון שקל.
התשואה בחודש אפריל 2006
א. התשואה הנומינלית ברוטו בקופות תגמולים ואישית לפיצויים הייתה 1.85%, התשואה המצטברת מתחילת השנה הייתה 3.78%.
ב. התשואה הנומינלית ברוטו בקרנות ההשתלמות הייתה 1.70% התשואה המצטברת מתחילת השנה הייתה 3.89%.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.