ברודקום - עם איכויות שאין לאחרות
עיקר תשומת הלב של המשקיע הממוצע בימים האחרונים הייתה לירידות החדות במניית יאהו ובאינטל, כמו גם לירידה החדה שנרשמה ביום שישי האחרון בשוק האמריקאי. אלא שתשומת הלב הייתה ממוקדמת בצדדים האפלים של השוק.
בצד המואר מצאנו את מניית ברודקום (סימול בנאסד"ק: BRCM)שאחרי מספר שנים של דשדוש פרצה מעלה בקול תרועה רמה. וברודקום אינה היחידה. מי שיטרח לכתת רגליו בעובי היער, ימצא בוודאי לא מעט מניות שאך פרצו ואחרות הממתינות בצנרת.
הדשדוש המתמשך
הבסיס למסחר מוצלח מתחיל ברשימות המעקב. רשימות אלו חייבות להיות מעודכנות אחת למספר שבועות, וכמו ספרייה מסודרת להכיל בכל מדף סוג אחר של מניות. אחת מרשימות המעקב מכילה מניות המדשדשות פרקי זמן ארוכים. לפחות שנה. למניות מסוג זה ישנן איכויות שאין לשום מניה אחרת. הן קלות לניתוח, מאפשרות לאתר במדויק את נקודת העיתוי הנכונה, את פוטנציאל הרווח ולקבל החלטות שאינן מונעות רגשית. ברודקום היא אחת מהן.
במשך שנים מספר, ליתר דיוק מאז אמצע 2001 דשדשה המניה בטווח בין 10 דולר למניה ל-50 דולר למניה. אני מניח שבשלב זה גבות יורמו נוכח המרווח הגבוה. אלא שדשדוש אינו עניין של מרווח בין הגבול התחתון לעליון אלא עניין של התנהגות המניה. וכך. מאמצע שנת 2001 מדשדשת לה ברודקום, חליפות נוגעת ברף התחתון וחליפות בעליון. לפני ימים מספר פרצה המניה מעלה תוך שמחזורי המסחר ושאר הפרמטרים הטכניים מעידים ומחזקים את הפריצה.
פוטנציאל הרווח
כל מניה המדשדשת לפחות שנה מאפשרת לחשב פוטנציאל רווח. פוטנציאל הרווח המינימאלי מחושב כעומק הדשדוש. כלומר, אם ברודקום דשדשה בין 10 ל-50 דולר למניה, פוטנציאל הרווח המינימאלי יהיה 90 דולר. לא מחר מחרתיים כפי שהרוב מצפים אלא בטווח הארוך יותר, סביר להניח חודשים.
גבול הירידה הלגיטימית
אלא שבשוק של אי וודאות רצוי להתכונן לבלתי צפוי. מה שנראה היום בטוח וודאי, יכול להפוך מחר למעורפל ומבלבל. לכן, כדאי לקבוע לברודקום את גבול הירידה הלגיטימית כלומר, עד לאיזו רמה המניה יכולה לסגת מבלי לפגוע בהנחת העבודה.
במקרה הנוכחי, אפשר לסמן את גבול הירידה הלגיטימית ברמות של 45 דולר למניה לערך. כלומר, כל נסיגה עד למחיר של 45 דולר לא תפגע ביכולתה של המניה להמשיך ולטפס
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
