ירידות קלות בתל אביב: המעו"ף מהסס סביב הפתיחה
הבורסה בתל אביב נסחרת בירידות שערים בצהרי היום. למרות סקירתו החיובית של דויטשה בנק התחלפה המגמה לירידות לאחר ארבעה ימים רצופים של עליות שערים. הבנק הגרמני העלה הבוקר את תחזית הצמיחה שלו למשק הישראלי לשנת 2006 כשלהערכתו זרם ההשקעות בישראל של הזרים יימשך.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.02% לרמת 839.22 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.13% לרמת 856.83 נקודות, מדד התל-טק מאבד 0.65% לרמת 449.90 נקודות.
מניות הבנקים הגדולים רושמות ירידות שערים לאחר שאתמול רשמו עליות חדות על רקע סקירתו החיובית של בנק HSBC. פועלים יורדת ב-1.4% ולאומי יורדת ב-0.54%. מדד הבנקים יורד ב-0.49% ל-1,304 נקודות.
מניות כלכלית ירושלים עולות ב-0.61% על רקע הודעתה של החברה כי בכוונתה לרכוש כ-8 חנויות מרשת קמעונאית ברחבי שוויץ תמורת 64 מיליון שקל. בנוסף היא מנהלת מו"מ לרכישת 6 נכסים תעשיתיים ולוגיסטיים ברחבי צרפת תמורת 101 מיליון שקל.
מניות קבוצת שטראוס-עלית עולות ב-1.09% הבוקר דווח, כי קבוצת שטראוס עלית העבירה את צי המכוניות שלה לתדלוק בתחנות הדלק של קבוצת דור אלון. עד כה, במשך שנים תודלקו מכוניות הקבוצה בתחנות חברת סונול שבשליטת האחים בורוביץ'.
מניות אל על רושמות יום נוסף של ירידות בעקבות החלטת שר התיירות, אברהם הירשזון, להעניק לישראייר מעמד של מוביל נקוב בקו הטיסות הסדירות לניו-יורק למשך שנתיים. מניות החברה יורדות ב-1.17%.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
סיום הלחימה בעזה בהסדרה עד סוף 2025
ההסדרה מאפשרת ירידה בכמות המילואים הנדרשת וכוללת פריסת כוח בינלאומי לניהול אזרחי ושיקומה של רצועה עזה החל מ-2026. בתרחיש זה חוזר המשק למסלול צמיחה כלכלית כבר ב-2026, עם צמיחה שנתית של 3.6% וצמיחה של 3.7% ב-2027, כך שבסוף 2027 צפוי יחס החוב לתוצר לעמוד על 68.1%.
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחת תרחיש זה, בטווח הארוך (2035-2028) מניחים החוקרים כי אם ייושמו במקביל רפורמות תומכות צמיחה הנדרשות לשיפור שיעורי התעסוקה ופריון העבודה במשק (השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק) המשק יצמח ב-3.7% בשנה. צמיחה זו נובעת גם מהגידול הצפוי בחלקו של ענף ההייטק בתעסוקה ובתוצר כך שהמשק הישראלי שומר על מעמדו כמרכז טכנולוגי בינלאומי. בתרחיש זה הגרעון הנמוך יחסית וצמיחת המשק הגבוהה בשנים 2035-2028 מאפשרים התייצבות של יחס החוב ברמה של כ-67%-68%. יודגש כי תרחיש זה מביא בחשבון את ההתעצמות הצבאית הדרושה כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים עליה המליצה וועדת נגל. החוקרים מדגישים כי בתרחיש ביטחוני של סיום הלחימה בהסדרה, אך ללא רפורמות תומכות צמיחה, צמיחת התוצר בשנים 2035-2028 צפויה להיות 2.5% בלבד בממוצע בשנה.