משה טרי: מנגנוני הפיקוח בשוק ההון אינם אפקטיביים
ועדת גושן שהוקמה במטרה לנסח קוד ממשל תאגידי בישראל, הציגה את המלצותיה במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום. הוועדה הוקמה לפני כשנה על ידי משה טרי, יו"ר הרשות לניירות ערך, במטרה לחזק את גורמי הבקרה בשוק ניירות הערך הציבורי בישראל.
קודי הממשל התאגידי הינם אוסף של עקרונות וכללים המגדירים כיצד ראוי שחברות יתנהגו בהיבטי בקרה ופיקוח מעבר לסטנדרטים המינימליים של החוק. מטרת הממשל התאגידי להקטין את הסיכון של המשקיעים כי כספם לא יושקע כראוי ולהוות כלי בקרה ומניעה בהתנהלות של חברה ודיווחיה.
המלצות הוועדה, בראשותו של פרופ' גושן, התמקדו בעיקר בשיפור עצמאות הדירקטוריון בכל הנוגע לעסקאות עם בעלי שליטה, שיפור עבודת ועדת הביקורת בכל הנוגע לאישור דוחות כספיים של חברה, שיפור איכות הדיווח והגילוי של חברות וכינון בית משפט מתמחה לדיני חברות וניירות ערך.
לדעת הוועדה, אחד הנושאים החשובים הינו עצמאות דירקטוריון החברה. הוועדה ממליצה כי בכל חברה ציבורית לפחות שליש מהדירקטורים יהיו דירקטורים חיצוניים. כיום קובע חוק החברות כי בחברה ציבורית יכהנו 2 דח"צים. בהתחשב בכך, טוענת הוועדה, מספר הדח"צים עשוי להיות קטן מהרצוי וחלש באופן יחסי מהמספר הכולל של הדירקטורים בחברה. במצב הקיים אין איזון בין אובייקטיביות לבין מקצועיות ונטילת סכונים בניהול החברה.
כצעד משלים לחיזוק עצמאות הדירקטוריון ממליצה הוועדה גם על חיזוק עצמאותה של ועדת הביקורת. הוועדה מציינת כי "חיזוק עצמאותו של הדירקטוריון ללא קביעה כי מרבית הדירקטורים יהיו בלתי קשורים לבעל השליטה מתאפשרת באמצעות התמקדות במקצועיות ועצמאות ועדת הביקורת, מאחר שעל פי חוק החברות על ועדת הביקורת לאשר את התקשרויות החברה בהן יש לבעלי עניין ניגוד עניינים".
הועדה ממליצה כי רוב חברי ועדת הביקורת ויו"ר הועדה יהיו דירקטורים חיצוניים וכי הועדה תקיים דיון מקדים בדוחותיה הכספייים של החברה. המלצות ועדת הביקורת יובאו בפני הדירקטוריון, אשר ידון בהן טרם אישור הדוחות הכספיים.
משה טרי, יו"ר הרשות לני"ע, ציין היום במסיבת עתונאים שערך לצורך הצגת המסקנות, כי קיימים מספר כשלים בשוק ההון הישראלי. בשוק ההון הישראלי, המאופיין בבבעלות מרוכזת, מנגנוני השוק מוגבלים בפיקוח על בעלי השליטה. מנגנוני הבקרה והפיקוח על חברות אינם אפקטיביים בשוק בו למעלה מ-90% מהחברות בישראל, בעל השליטה מחזיק למעלה מ-50% מהמניות בחברה, הוסיף טרי.
בהיעדר אותם מנגנוני שוק אפקטיביים היכולים להגן על הציבור מפני בעלי השליטה ממליצה הוועדה כי עסקה חריגה, שלבעל השליטה יש עניין אישי, תאושר על ידי אסיפת בעלי המניות של החברה כאשר במניין קולות הרוב באסיפה יכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה וזאת במקום הדרישה לשליש כיום.
לבסוף ממליצה הוועדה על כינונו של בית משפט מתמחה לדיני חברות וניירות ערך. לטענת הוועדה, במצב הקיים היום לבעלי השליטה אין תמריץ למכור את השליטה בשוק כל עוד ביכולתם "לעשוק" את המיעוט ו"לקחת" מהחברה טובות הנאה.
ולכן מתקיימת חלוקה לא שיוויונית של רווחי החברה.
בהיעדר בית משפט שיש בכוחו למנוע את קיפוח המיעוט לא יתפתח שוק שבו בעלות מפוזרת של מניות. גם למערכת המשפט בישראל במתכונתה הנוכחית, הוסיף גושן, אין את היכולת לייצג את המיעוט ולהתמודד עם סוגיות כלכליות ומימוניות מורכבות ביותר. והראייה לכך היא כי מערכת המשפט דחתה עד כה כל תביעה ייצוגית של בעלי מניות כנגד בעל שליטה.
בית משפט מתמחה ירתיע את חברות ובעלי שליטה מפני פגיעה בבעלי המניות מקרב המיעוט וכך ישפר את איכות הניהול ושוק ההון, טוענת הועדה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
