החובה למסור תלושי שכר לעובד - הצעת חוק

ביום 6.12.2005 התפרסמה הצעת חוק הגנת השכר, המסדירה ומבהירה את חובת המעביד למסור לעובד תלוש שכר, וכן קובעת סעדים אזרחיים ועבירות עונשיות בשל הפרה של הוראות חוק הגנת השכר.
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), קובע חובה על מעביד לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וחובה למסור לעובדיו בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו. ואולם, חוק הגנת השכר אינו מקנה סעדים לעובד שנפגע בשל הפרת הוראה מההוראות לפי החוק, על ידי המעביד.

ביום 6.12.2005 התפרסמה הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 25) (תלושי שכר), התשס"ו-2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק באה להסדיר ולהבהיר את חובת המעביד למסור לעובד תלוש שכר, וכן לקבוע סעדים אזרחיים ועבירות עונשיות בשל הפרה של הוראות חוק הגנת השכר. להלן עיקרי הצעת החוק:

מוצע להחליף את סעיף 24 לחוק הגנת השכר, ולקבוע כי בנוסף לחובת המעביד לנהל פנקס שכר בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו והשכר ששולם להם, יהיה המעביד חייב למסור לעובד, בכתב, לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, תלוש המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד, לרבות הסכומים שנוכו מהשכר, התקופה שבעדה שולם השכר וכן הפרטים המנויים בתוספת להצעת החוק. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 24 המוצע לא יחולו על יחיד המעסיק עובד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט סוגי מעבידים שנקבע לגביהם אחרת על ידי שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

מוצע גם לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, שלפיה בתובענה של עובד שעילתה תשלום שכר עבודה, כולו או מקצתו, יראו מעביד שלא מסר לעובד תלוש שכר המפרט את פרטי השכר, כמי שלא שילם את שכר העבודה המגיע לעובד.

בנוסף, מוצע לקבוע סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראה מהוראות חוק הגנת השכר. בית הדין יהא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שיראה לו בנסיבות הענין.

מוצע לקבוע כי עובד שמעבידו הפר את החובה למסור לעובד את תלוש השכר לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, יהא זכאי לפיצוי עונשי, ללא הוכחת נזק, בגין כל תלוש שלא נמסר כאמור. מוצע כי גובה הפיצוי לא יפחת מ-1,000 ₪ ולא יעלה על 3,000 ₪, למעט במקרים בהם יפסוק בית הדין אחרת. עוד מוצע לקבוע כי הפרת החובה למסור תלוש שכר, וכן הפרת החובה לכלול בתלוש השכר פרטים כאמור לעיל, יקבעו כעבירות פליליות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.