החובה למסור תלושי שכר לעובד - הצעת חוק

ביום 6.12.2005 התפרסמה הצעת חוק הגנת השכר, המסדירה ומבהירה את חובת המעביד למסור לעובד תלוש שכר, וכן קובעת סעדים אזרחיים ועבירות עונשיות בשל הפרה של הוראות חוק הגנת השכר.
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), קובע חובה על מעביד לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וחובה למסור לעובדיו בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו. ואולם, חוק הגנת השכר אינו מקנה סעדים לעובד שנפגע בשל הפרת הוראה מההוראות לפי החוק, על ידי המעביד.

ביום 6.12.2005 התפרסמה הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 25) (תלושי שכר), התשס"ו-2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק באה להסדיר ולהבהיר את חובת המעביד למסור לעובד תלוש שכר, וכן לקבוע סעדים אזרחיים ועבירות עונשיות בשל הפרה של הוראות חוק הגנת השכר. להלן עיקרי הצעת החוק:

מוצע להחליף את סעיף 24 לחוק הגנת השכר, ולקבוע כי בנוסף לחובת המעביד לנהל פנקס שכר בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו והשכר ששולם להם, יהיה המעביד חייב למסור לעובד, בכתב, לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, תלוש המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד, לרבות הסכומים שנוכו מהשכר, התקופה שבעדה שולם השכר וכן הפרטים המנויים בתוספת להצעת החוק. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 24 המוצע לא יחולו על יחיד המעסיק עובד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט סוגי מעבידים שנקבע לגביהם אחרת על ידי שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

מוצע גם לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, שלפיה בתובענה של עובד שעילתה תשלום שכר עבודה, כולו או מקצתו, יראו מעביד שלא מסר לעובד תלוש שכר המפרט את פרטי השכר, כמי שלא שילם את שכר העבודה המגיע לעובד.

בנוסף, מוצע לקבוע סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראה מהוראות חוק הגנת השכר. בית הדין יהא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שיראה לו בנסיבות הענין.

מוצע לקבוע כי עובד שמעבידו הפר את החובה למסור לעובד את תלוש השכר לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, יהא זכאי לפיצוי עונשי, ללא הוכחת נזק, בגין כל תלוש שלא נמסר כאמור. מוצע כי גובה הפיצוי לא יפחת מ-1,000 ₪ ולא יעלה על 3,000 ₪, למעט במקרים בהם יפסוק בית הדין אחרת. עוד מוצע לקבוע כי הפרת החובה למסור תלוש שכר, וכן הפרת החובה לכלול בתלוש השכר פרטים כאמור לעיל, יקבעו כעבירות פליליות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.