החובה למסור תלושי שכר לעובד - הצעת חוק
סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), קובע חובה על מעביד לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וחובה למסור לעובדיו בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו. ואולם, חוק הגנת השכר אינו מקנה סעדים לעובד שנפגע בשל הפרת הוראה מההוראות לפי החוק, על ידי המעביד.
ביום 6.12.2005 התפרסמה הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 25) (תלושי שכר), התשס"ו-2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק באה להסדיר ולהבהיר את חובת המעביד למסור לעובד תלוש שכר, וכן לקבוע סעדים אזרחיים ועבירות עונשיות בשל הפרה של הוראות חוק הגנת השכר. להלן עיקרי הצעת החוק:
מוצע להחליף את סעיף 24 לחוק הגנת השכר, ולקבוע כי בנוסף לחובת המעביד לנהל פנקס שכר בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו והשכר ששולם להם, יהיה המעביד חייב למסור לעובד, בכתב, לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, תלוש המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד, לרבות הסכומים שנוכו מהשכר, התקופה שבעדה שולם השכר וכן הפרטים המנויים בתוספת להצעת החוק. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 24 המוצע לא יחולו על יחיד המעסיק עובד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט סוגי מעבידים שנקבע לגביהם אחרת על ידי שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
מוצע גם לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, שלפיה בתובענה של עובד שעילתה תשלום שכר עבודה, כולו או מקצתו, יראו מעביד שלא מסר לעובד תלוש שכר המפרט את פרטי השכר, כמי שלא שילם את שכר העבודה המגיע לעובד.
בנוסף, מוצע לקבוע סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראה מהוראות חוק הגנת השכר. בית הדין יהא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שיראה לו בנסיבות הענין.
מוצע לקבוע כי עובד שמעבידו הפר את החובה למסור לעובד את תלוש השכר לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, יהא זכאי לפיצוי עונשי, ללא הוכחת נזק, בגין כל תלוש שלא נמסר כאמור. מוצע כי גובה הפיצוי לא יפחת מ-1,000 ₪ ולא יעלה על 3,000 ₪, למעט במקרים בהם יפסוק בית הדין אחרת. עוד מוצע לקבוע כי הפרת החובה למסור תלוש שכר, וכן הפרת החובה לכלול בתלוש השכר פרטים כאמור לעיל, יקבעו כעבירות פליליות.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכהיצחק תשובה נכנס לבריאות: עסקת ענק בהרצליה מדיקל סנטר
יצחק תשובה יצחק תשובה רוכש 27% מהרצליה מדיקל סנטר בעסקה של 1.1 מיליארד שקל. במסגרת העסקה, תשובה רוכש 25% מהמניות מידיו של יאיר לנדאו, בעל השליטה הוותיק בבית החולים, ו-2% נוספים מכלל ביטוח. התוצאה: לנדאו יורד באחזקתו מ-50% ל-27%, וימשיך להיות שותף משמעותי אך לא בעל שליטה בלעדי. כללית תישאר עם אחזקה דומיננטית של 40%, בעוד כלל ביטוח תפחית את אחזקתה מ-10% ל-6%. מדובר במהלך שמשנה את השליטה באחד מבתי החולים הפרטיים המובילים במדינה.
מה הופך את הרצליה מדיקל סנטר לכל כך אטרקטיבי?
בית החולים, שפועל בשטח של כ-9,000 מ"ר בהרצליה, מבצע כ-26 אלף ניתוחים מורכבים בשנה, במגוון תחומים מתקדמים: ניתוחי לב, נוירוכירורגיה, אונקולוגיה, טיפולי הפריה ויחידות צנתורים. המוסד מעסיק כ-600 עובדים.
בית החולים נוסד בשנות ה-80 על ידי משקיעים מדרום אפריקה, שהביאו איתם מודל עסקי רפואי מתקדם שהיה נהוג במדינתם. במהלך השנים, המוסד הפך למותג מוביל בשוק הפרטי, עם מוניטין טוב רפואית ושירות ברמה גבוהה. ההיסטוריה העסקית שלו מעניינת: כלל ביטוח נכנסה כבר ב-2016 עם רכישת 10% מהמניות לפי שווי של כ-700 מיליון שקל. היו גם ניסיונות של גופים אחרים לרכוש נתח בבית החולים - מגדל ניסתה ב-2019, אך המו"מ נכשל. ב-2021, מכר לנדאו 10% לכללית, שהייתה אמורה להגיע ל-50% מהמניות, אך משרד הבריאות חסם את הצעד, וכללית נשארה עם 40% בלבד.
כללית - השותפה האסטרטגית
כללית מחזיקה בזכות וטו על העברת מניות בהרצליה מדיקל סנטר, כדי למנוע כניסה של מתחרים לתחום. אבל הפעם, לא הייתה התנגדות.
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- ההשקעה הקטנה של יצחק תשובה בדרום אמריקה וההשקעה שהניבה לו רווח של 70% בשנתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשר עם כללית הוא חיוני לתוכניות ההתרחבות של בית החולים. עם הבסיס העצום של מבוטחים, כללית יכולה להפנות לקוחות רבים לשירותים הפרטיים של הרצליה מדיקל סנטר, ולהפוך אותו לבחירה הראשונה עבור טיפולים מתקדמים. זוהי סימביוזה עסקית ברורה: כללית משפרת את מעמדה בשוק הבריאות הפרטית, ובית החולים מרחיב את מעגל הלקוחות שלו.
