החובה למסור תלושי שכר לעובד - הצעת חוק
סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), קובע חובה על מעביד לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וחובה למסור לעובדיו בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו. ואולם, חוק הגנת השכר אינו מקנה סעדים לעובד שנפגע בשל הפרת הוראה מההוראות לפי החוק, על ידי המעביד.
ביום 6.12.2005 התפרסמה הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 25) (תלושי שכר), התשס"ו-2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק באה להסדיר ולהבהיר את חובת המעביד למסור לעובד תלוש שכר, וכן לקבוע סעדים אזרחיים ועבירות עונשיות בשל הפרה של הוראות חוק הגנת השכר. להלן עיקרי הצעת החוק:
מוצע להחליף את סעיף 24 לחוק הגנת השכר, ולקבוע כי בנוסף לחובת המעביד לנהל פנקס שכר בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו והשכר ששולם להם, יהיה המעביד חייב למסור לעובד, בכתב, לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, תלוש המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד, לרבות הסכומים שנוכו מהשכר, התקופה שבעדה שולם השכר וכן הפרטים המנויים בתוספת להצעת החוק. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 24 המוצע לא יחולו על יחיד המעסיק עובד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט סוגי מעבידים שנקבע לגביהם אחרת על ידי שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
מוצע גם לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, שלפיה בתובענה של עובד שעילתה תשלום שכר עבודה, כולו או מקצתו, יראו מעביד שלא מסר לעובד תלוש שכר המפרט את פרטי השכר, כמי שלא שילם את שכר העבודה המגיע לעובד.
בנוסף, מוצע לקבוע סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראה מהוראות חוק הגנת השכר. בית הדין יהא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שיראה לו בנסיבות הענין.
מוצע לקבוע כי עובד שמעבידו הפר את החובה למסור לעובד את תלוש השכר לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, יהא זכאי לפיצוי עונשי, ללא הוכחת נזק, בגין כל תלוש שלא נמסר כאמור. מוצע כי גובה הפיצוי לא יפחת מ-1,000 ₪ ולא יעלה על 3,000 ₪, למעט במקרים בהם יפסוק בית הדין אחרת. עוד מוצע לקבוע כי הפרת החובה למסור תלוש שכר, וכן הפרת החובה לכלול בתלוש השכר פרטים כאמור לעיל, יקבעו כעבירות פליליות.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
