החובה למסור תלושי שכר לעובד - הצעת חוק
סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), קובע חובה על מעביד לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וחובה למסור לעובדיו בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו. ואולם, חוק הגנת השכר אינו מקנה סעדים לעובד שנפגע בשל הפרת הוראה מההוראות לפי החוק, על ידי המעביד.
ביום 6.12.2005 התפרסמה הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 25) (תלושי שכר), התשס"ו-2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק באה להסדיר ולהבהיר את חובת המעביד למסור לעובד תלוש שכר, וכן לקבוע סעדים אזרחיים ועבירות עונשיות בשל הפרה של הוראות חוק הגנת השכר. להלן עיקרי הצעת החוק:
מוצע להחליף את סעיף 24 לחוק הגנת השכר, ולקבוע כי בנוסף לחובת המעביד לנהל פנקס שכר בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו והשכר ששולם להם, יהיה המעביד חייב למסור לעובד, בכתב, לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, תלוש המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד, לרבות הסכומים שנוכו מהשכר, התקופה שבעדה שולם השכר וכן הפרטים המנויים בתוספת להצעת החוק. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 24 המוצע לא יחולו על יחיד המעסיק עובד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט סוגי מעבידים שנקבע לגביהם אחרת על ידי שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
מוצע גם לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, שלפיה בתובענה של עובד שעילתה תשלום שכר עבודה, כולו או מקצתו, יראו מעביד שלא מסר לעובד תלוש שכר המפרט את פרטי השכר, כמי שלא שילם את שכר העבודה המגיע לעובד.
בנוסף, מוצע לקבוע סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראה מהוראות חוק הגנת השכר. בית הדין יהא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שיראה לו בנסיבות הענין.
מוצע לקבוע כי עובד שמעבידו הפר את החובה למסור לעובד את תלוש השכר לא יאוחר מ-14 ימים מיום תשלום השכר, יהא זכאי לפיצוי עונשי, ללא הוכחת נזק, בגין כל תלוש שלא נמסר כאמור. מוצע כי גובה הפיצוי לא יפחת מ-1,000 ₪ ולא יעלה על 3,000 ₪, למעט במקרים בהם יפסוק בית הדין אחרת. עוד מוצע לקבוע כי הפרת החובה למסור תלוש שכר, וכן הפרת החובה לכלול בתלוש השכר פרטים כאמור לעיל, יקבעו כעבירות פליליות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
