קומטאץ': היינו ראשונים לזהות את וירוס ה-sober
ההתפרצות החריגה בעוצמתה של וירוס Sober מיקדה את אור הזרקורים בענקיות האנטי-וירוס העולמיות ובראשן חברת סימנטק, יצרנית נורטון אנטי-וירוס. סקירה שפרסם ביזנס וויק השבוע מלמדת, כי סימנטק מגיבה לוירוסים חדשים תוך 10 שעות ו-48 דקות בממוצע, בעוד שהחלק הקריטי של המתקפות מתרחש ב-7 השעות הראשונות.
נראה כי ענקיות האנטי-וירוס נותנות את המענה לאחר שהנזק כבר נעשה. מנגד פרסם עיתון הממשל האמריקני Government Technology, כי המוצר נגד התפרצויות הוירוסים והתולעים עשוי להיות דווקא מבית קומטאץ' הישראלית, הנותנת מענה להתפרצויות כאלה בעת התרחשותן ("שעת האפס").
לדברי קומטאץ', אישוש נוסף לעובדה זו ניתן על ידי מעבדות עצמאיות לבדיקת התגובה של חברות אנטי-וירוס, שהוכיחו כי היא היתה הראשונה שזיהתה את הוירוס "סובר" ב-15 בנובמבר.
על פי עיתון הממשל האמריקאי, "האפקטיביות הגוברת של וירוסים ותולעים יכולה להיות מוסברת באופי הדינמי שלהם. כותבי וירוסים הבינו, כי הסתמכותם של ארגונים על מוצרי אנטי-וירוס מבוססי חתימה דיגיטלית יוצרת חלון פגיעות משמעותי, ומכוונים אל החלון הזה בדרכים מגוונות. הבעיה של פתרונות האנטי-וירוס המקובלים טמונה באפיונן כתוכנות מגיבות.
"לנוכח מעגל הפיתוח שלהן, האורך זמן רב, חתימות המפותחות נגד מתקפות חדשות המתרבות במהירות אינן יכולות למנוע הדבקה מסיבית בשעות הראשונות. טכנולוגיות חדשות כמו הגנת שעת האפס של קומטאץ' עשויים להפחית מן הסיכונים האלה".
להבדיל מתוכנות האנטי-וירוס המסורתיות המבוססות על חתימה דיגיטלית ופתרונות אנטי וירוס חדשים, המבוססים על פרמטרים מאיימים, פתרון האנטי-וירוס של קומטאץ' הישראלית מבוסס על גישה חדשה לחלוטין.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
