קומטאץ': היינו ראשונים לזהות את וירוס ה-sober
ההתפרצות החריגה בעוצמתה של וירוס Sober מיקדה את אור הזרקורים בענקיות האנטי-וירוס העולמיות ובראשן חברת סימנטק, יצרנית נורטון אנטי-וירוס. סקירה שפרסם ביזנס וויק השבוע מלמדת, כי סימנטק מגיבה לוירוסים חדשים תוך 10 שעות ו-48 דקות בממוצע, בעוד שהחלק הקריטי של המתקפות מתרחש ב-7 השעות הראשונות.
נראה כי ענקיות האנטי-וירוס נותנות את המענה לאחר שהנזק כבר נעשה. מנגד פרסם עיתון הממשל האמריקני Government Technology, כי המוצר נגד התפרצויות הוירוסים והתולעים עשוי להיות דווקא מבית קומטאץ' הישראלית, הנותנת מענה להתפרצויות כאלה בעת התרחשותן ("שעת האפס").
לדברי קומטאץ', אישוש נוסף לעובדה זו ניתן על ידי מעבדות עצמאיות לבדיקת התגובה של חברות אנטי-וירוס, שהוכיחו כי היא היתה הראשונה שזיהתה את הוירוס "סובר" ב-15 בנובמבר.
על פי עיתון הממשל האמריקאי, "האפקטיביות הגוברת של וירוסים ותולעים יכולה להיות מוסברת באופי הדינמי שלהם. כותבי וירוסים הבינו, כי הסתמכותם של ארגונים על מוצרי אנטי-וירוס מבוססי חתימה דיגיטלית יוצרת חלון פגיעות משמעותי, ומכוונים אל החלון הזה בדרכים מגוונות. הבעיה של פתרונות האנטי-וירוס המקובלים טמונה באפיונן כתוכנות מגיבות.
"לנוכח מעגל הפיתוח שלהן, האורך זמן רב, חתימות המפותחות נגד מתקפות חדשות המתרבות במהירות אינן יכולות למנוע הדבקה מסיבית בשעות הראשונות. טכנולוגיות חדשות כמו הגנת שעת האפס של קומטאץ' עשויים להפחית מן הסיכונים האלה".
להבדיל מתוכנות האנטי-וירוס המסורתיות המבוססות על חתימה דיגיטלית ופתרונות אנטי וירוס חדשים, המבוססים על פרמטרים מאיימים, פתרון האנטי-וירוס של קומטאץ' הישראלית מבוסס על גישה חדשה לחלוטין.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
