הבורסה פותחת בעליות: טבע קופצת ב-2.5%

מדד ת"א 25 עולה ב-0.84%, מדד ת"א 100 מוסיף 0.78%, פועלים עולה ב-0.7%, לאומי מוסיף 1.2%. אלביט מערכות עולות ב-1.5% על רקע חוזה חדש. חברה לישראל עולה ב-0.5%
ליאור גוטליב |

הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר הפותח של השבוע בעליות שערים. ההתחממות הבטחונית ברצועה כנראה שלא משפיעה על המשקיעים באחד העם, את העליות מובילות המניות הדואליות שפתחו את המסחר עם פערי ארביטראז' חיוביים, בינהם ענקית הפרמצבטיקה, טבע שקופצת ב-2.5% ובכך סוגרת את פער הארביטראז' מוול סטריט.

מדד ת"א 25 עולה ב-0.84% לרמת 791.65 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.78% לרמת 796.92 הנקודות, מדד התל טק 15 עולה ב-0.92% לרמה של 402.3 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו ב-72 מיליון שקל.

מניות ענקית הפרמצבטיקה, טבע (שסימולה: TEVA) עולות ב-2.5% תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה באחד העם -12.5 מיליון שקל ובכך סוגרת את פער הארביטראז' חיובי מוול סטריט של 2.5%. ברקע לעליות, החברה דיווחה ביום חמישי על קבלת אישור מותנה ראשוני ממינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) לקפסולת ה-Zaleplon, לטיפול בנדודי שינה. היקף המכירות השנתי של המוצר המקורי מסתכם בכ-121 מיליון דולר.

את העליות באחד העם ממשיכות להוביל מניות הבנקים, מדד הבנקים שעלה בשבוע החולף ב-3% ממשיך לטפס הבוקר ב-1% ל-1,192 הנקודות.

מניות בנק הפועלים עולות ב-0.7%. ברקע, הבוקר פורסם ב"מעריב", כי הבנק מחפש משקיע זר שירכוש ממנו את אחזקתו בבנק אוצר החייל. בעיתון ציינו, כי הבנק הגדול במדינה חייב למכור את בנק אוצר החייל בתוך כחודש ימים, אך הוא חושש מיצירת גוש בנקאי נוסף אם הוא ימכור את אוצר החייל לבנק מקומי אחר.

לאומי עולה ב-1.2%, מזרחי מטפס ב-0.24%, דיסקונט מוסיף 1%, הבינלאומי עולה ב-1.7%.

מניות אלביט מערכות עולות ב-1.5%. החברה הודיעה הבוקר, כי חתמה על חוזה בהיקף של 70 מיליון דולר עם משרד הבטחון של בולגריה לביצוע תוכנית להשבחת מסוקים. החוזה יכנס לתוקפו עם השלמתם הקרובה של מספר נושאים סטנדרטיים.

מניות אסם, בעלת הבית בטבעול פתחו את יום המסחר בירידות של 0.8%. ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי החברה רוכשת חברת הפצה שבדית בכדי להתרחב בסקנדינביה. הנתח של טבעול בתחום תחליפי הבשר מסויה בשבדיה כבר חוצה את רף ה-50% תוך מחזור מכירות של כ-7 מיליון דולר.

חברת אאורה השקעות הודיעה היום, כי חתמה על הסכם לרכישתו של מגרש שני ברומניה. החברה רכשה מגרש, המשתרע על שטח של כ-11 אלף מ"ר, וקיבלה אופציה לרכישת 3.5 אלף מ"ר נוספים. תמורת הקרקע, הממוקמת בעיר בוזאו, שילמה אאורה כ-3.3 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.