הבורסה פותחת בעליות: טבע קופצת ב-2.5%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר הפותח של השבוע בעליות שערים. ההתחממות הבטחונית ברצועה כנראה שלא משפיעה על המשקיעים באחד העם, את העליות מובילות המניות הדואליות שפתחו את המסחר עם פערי ארביטראז' חיוביים, בינהם ענקית הפרמצבטיקה, טבע שקופצת ב-2.5% ובכך סוגרת את פער הארביטראז' מוול סטריט.
מדד ת"א 25 עולה ב-0.84% לרמת 791.65 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.78% לרמת 796.92 הנקודות, מדד התל טק 15 עולה ב-0.92% לרמה של 402.3 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו ב-72 מיליון שקל.
מניות ענקית הפרמצבטיקה, טבע (שסימולה: TEVA) עולות ב-2.5% תוך שהן מרכזות את המחזור הגבוה באחד העם -12.5 מיליון שקל ובכך סוגרת את פער הארביטראז' חיובי מוול סטריט של 2.5%. ברקע לעליות, החברה דיווחה ביום חמישי על קבלת אישור מותנה ראשוני ממינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) לקפסולת ה-Zaleplon, לטיפול בנדודי שינה. היקף המכירות השנתי של המוצר המקורי מסתכם בכ-121 מיליון דולר.
את העליות באחד העם ממשיכות להוביל מניות הבנקים, מדד הבנקים שעלה בשבוע החולף ב-3% ממשיך לטפס הבוקר ב-1% ל-1,192 הנקודות.
מניות בנק הפועלים עולות ב-0.7%. ברקע, הבוקר פורסם ב"מעריב", כי הבנק מחפש משקיע זר שירכוש ממנו את אחזקתו בבנק אוצר החייל. בעיתון ציינו, כי הבנק הגדול במדינה חייב למכור את בנק אוצר החייל בתוך כחודש ימים, אך הוא חושש מיצירת גוש בנקאי נוסף אם הוא ימכור את אוצר החייל לבנק מקומי אחר.
לאומי עולה ב-1.2%, מזרחי מטפס ב-0.24%, דיסקונט מוסיף 1%, הבינלאומי עולה ב-1.7%.
מניות אלביט מערכות עולות ב-1.5%. החברה הודיעה הבוקר, כי חתמה על חוזה בהיקף של 70 מיליון דולר עם משרד הבטחון של בולגריה לביצוע תוכנית להשבחת מסוקים. החוזה יכנס לתוקפו עם השלמתם הקרובה של מספר נושאים סטנדרטיים.
מניות אסם, בעלת הבית בטבעול פתחו את יום המסחר בירידות של 0.8%. ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי החברה רוכשת חברת הפצה שבדית בכדי להתרחב בסקנדינביה. הנתח של טבעול בתחום תחליפי הבשר מסויה בשבדיה כבר חוצה את רף ה-50% תוך מחזור מכירות של כ-7 מיליון דולר.
חברת אאורה השקעות הודיעה היום, כי חתמה על הסכם לרכישתו של מגרש שני ברומניה. החברה רכשה מגרש, המשתרע על שטח של כ-11 אלף מ"ר, וקיבלה אופציה לרכישת 3.5 אלף מ"ר נוספים. תמורת הקרקע, הממוקמת בעיר בוזאו, שילמה אאורה כ-3.3 מיליון שקל.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
