רפי עברון: הדולר צפוי להתחזק בטווח הבינוני

בימים הקרובים הוא עשוי להתאפיין בתנודתיות גבוהה יותר, מעריך האנליסט הראשי במט"ח ובניירות ערך זרים בחטיבה להשקעות בבנק לאומי
רפי עברון |

להערכתנו, בטווח הזמן הבינוני הדולר צפוי להתחזק כאשר בימים הקרובים המסחר יאופיין בתנודתיות גבוהה אשר תושפע משלל הנתונים כאמור שיפורסמו במהלך השבוע. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להיתמך בעיקר בגירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני, הגירעון התקציבי, והסיכון הגיאו-פוליטי.

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 86.89 (לעומת 86.30 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות הדולר האמריקני בשיעור ממוצע של 0.7% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-7%.

על מהלך המסחר השבועי שהתבטאה כאמור בהתחזקות הדולר האמריקני מול סל המטבעות, השפיעו דו"ח חיובי בעיקרו על מצב המשק אותו פרסם הבנק הפדרלי (Beige Book) אך בעיקר השפיעו הערכות כי הבנק הפדראלי יימנע בסופו של דבר מלשנות את מדיניותו המצמצמת.

הערכות אלו הנוגעות לריבית האמריקנית נסמכו בעיקר על דברי נשיא הבנק המרכזי של שיקגו, מייקל מוסקו, שאמר בנאום שנשא ביום 7 בספטמבר כי עלייה בלחצים האינפלציוניים צריכה להתבטא בעלייה מתאימה בריבית המוניטרית.

ההערכות המעודכנות עמדו בניגוד להערכות שרווחו קודם לנאום ולפיהם כלכלנים וסוחרי מט"ח צפו כי הבנק הפדרלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת על רקע ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה ונתוני מאקרו חלשים מהצפוי במיוחד אלו הנוגעים לשוק התעסוקה ולצריכה הפרטית - מנוע הצמיחה בכלכלה האמריקנית.

האירו שחק השבוע 1.0% והפר"ש איבד 1.1% לאחר ששחקני המט"ח השתכנעו כי לא צפוי שינוי משמעותי במדיניותו של הבנק הפדרלי של ארה"ב כפי שרמז השבוע כאמור בכיר במועצת הנגידים של הבנק.

במהלך השבוע הדולר הקנדי התחזק מול הדולר האמריקני עד לרמה של 1.1781 דולר קנדי לדולר אמריקני אחד בנעילה בניו יורק, התחזקות שבועית של 0.8% שקירבה את המטבע הקנדי לשיא שנקבע לפני 13 וחצי שנים. התחזקות הדולר הקנדי נבעה מהעליות האחרונות במחירי הקומודיטיז ולאחר שהבנק המרכזי של קנדה ייקר את הריבית לרמה של 2.75%.

כמו כן הדולר הקנדי נהנה מדו"ח תעסוקה חיובי בחודש אוגוסט אשר תמך באפשרות של המשך ייקור הריבית. הדולר הקנדי הינו המטבע היחיד מבין המטבעות הנסקרים שהתחזק מתחילת השנה מול הדולר האמריקני, בשיעור המסתכם נכון להיום ב-2%.

הדולר האוסטרלי רשם מול הדולר האמריקני התחזקות שבועית בשיעור של 1.3% לנוכח דיווחים על האצה בלתי צפויה בצמיחה הכלכלית ברביע השני והתרחבות מפתיעה בשוק התעסוקה, בעיקר בתמיכת עליית מחירי חומרי הגלם. דיווחים אלה הקטינו בשלב זה את הסיכויים להפחתה קרובה בריבית המוניטרית המצויה ברמה של 5.50%.

היין היפני שנחלש במשך רוב ימי המסחר בשבוע החולף על רקע אי וודאות פוליטית, רשם התחזקות בנעילת המסחר בניו יורק לאחר שהתברר כי מפלגת השלטון צפויה לנצח בבחירות הנערכות היום ביפן ולאחר ששוקי המניות רשמו עליות חדות.

בשבוע הקרוב ידווחו מספר רב של נתונים חשובים בעלי השפעה ניכרת על כיוון המסחר בטווח הקצר: מדד מחירי היצרנים לחודש אוגוסט (יום ג', צפי לעלייה בשיעור של 0.7%), גירעון הסחר לחודש אוגוסט (יום ג', צפי של 59.8 מיליארד דולר), מכירות קמעונאיות לחודש אוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור של 1.5%), ייצור תעשייתי בחודש אוגוסט (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 0.3%).

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט (יום ה', צפי לעלייה בשיעור של 0.5%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-11 בספטמבר (יום ה', צפי ל- 350 אלפי תביעות חדשות), מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש ספטמבר (יום ו', צפי ל- 85.6), גירעון בחשבון השוטף ברביע השני (יום ו', צפי ל- 193 מיליארד דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: