רפי עברון: הדולר צפוי להתחזק בטווח הבינוני
להערכתנו, בטווח הזמן הבינוני הדולר צפוי להתחזק כאשר בימים הקרובים המסחר יאופיין בתנודתיות גבוהה אשר תושפע משלל הנתונים כאמור שיפורסמו במהלך השבוע. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להיתמך בעיקר בגירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני, הגירעון התקציבי, והסיכון הגיאו-פוליטי.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 86.89 (לעומת 86.30 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות הדולר האמריקני בשיעור ממוצע של 0.7% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-7%.
על מהלך המסחר השבועי שהתבטאה כאמור בהתחזקות הדולר האמריקני מול סל המטבעות, השפיעו דו"ח חיובי בעיקרו על מצב המשק אותו פרסם הבנק הפדרלי (Beige Book) אך בעיקר השפיעו הערכות כי הבנק הפדראלי יימנע בסופו של דבר מלשנות את מדיניותו המצמצמת.
הערכות אלו הנוגעות לריבית האמריקנית נסמכו בעיקר על דברי נשיא הבנק המרכזי של שיקגו, מייקל מוסקו, שאמר בנאום שנשא ביום 7 בספטמבר כי עלייה בלחצים האינפלציוניים צריכה להתבטא בעלייה מתאימה בריבית המוניטרית.
ההערכות המעודכנות עמדו בניגוד להערכות שרווחו קודם לנאום ולפיהם כלכלנים וסוחרי מט"ח צפו כי הבנק הפדרלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת על רקע ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה ונתוני מאקרו חלשים מהצפוי במיוחד אלו הנוגעים לשוק התעסוקה ולצריכה הפרטית - מנוע הצמיחה בכלכלה האמריקנית.
האירו שחק השבוע 1.0% והפר"ש איבד 1.1% לאחר ששחקני המט"ח השתכנעו כי לא צפוי שינוי משמעותי במדיניותו של הבנק הפדרלי של ארה"ב כפי שרמז השבוע כאמור בכיר במועצת הנגידים של הבנק.
במהלך השבוע הדולר הקנדי התחזק מול הדולר האמריקני עד לרמה של 1.1781 דולר קנדי לדולר אמריקני אחד בנעילה בניו יורק, התחזקות שבועית של 0.8% שקירבה את המטבע הקנדי לשיא שנקבע לפני 13 וחצי שנים. התחזקות הדולר הקנדי נבעה מהעליות האחרונות במחירי הקומודיטיז ולאחר שהבנק המרכזי של קנדה ייקר את הריבית לרמה של 2.75%.
כמו כן הדולר הקנדי נהנה מדו"ח תעסוקה חיובי בחודש אוגוסט אשר תמך באפשרות של המשך ייקור הריבית. הדולר הקנדי הינו המטבע היחיד מבין המטבעות הנסקרים שהתחזק מתחילת השנה מול הדולר האמריקני, בשיעור המסתכם נכון להיום ב-2%.
הדולר האוסטרלי רשם מול הדולר האמריקני התחזקות שבועית בשיעור של 1.3% לנוכח דיווחים על האצה בלתי צפויה בצמיחה הכלכלית ברביע השני והתרחבות מפתיעה בשוק התעסוקה, בעיקר בתמיכת עליית מחירי חומרי הגלם. דיווחים אלה הקטינו בשלב זה את הסיכויים להפחתה קרובה בריבית המוניטרית המצויה ברמה של 5.50%.
היין היפני שנחלש במשך רוב ימי המסחר בשבוע החולף על רקע אי וודאות פוליטית, רשם התחזקות בנעילת המסחר בניו יורק לאחר שהתברר כי מפלגת השלטון צפויה לנצח בבחירות הנערכות היום ביפן ולאחר ששוקי המניות רשמו עליות חדות.
בשבוע הקרוב ידווחו מספר רב של נתונים חשובים בעלי השפעה ניכרת על כיוון המסחר בטווח הקצר: מדד מחירי היצרנים לחודש אוגוסט (יום ג', צפי לעלייה בשיעור של 0.7%), גירעון הסחר לחודש אוגוסט (יום ג', צפי של 59.8 מיליארד דולר), מכירות קמעונאיות לחודש אוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור של 1.5%), ייצור תעשייתי בחודש אוגוסט (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 0.3%).
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט (יום ה', צפי לעלייה בשיעור של 0.5%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-11 בספטמבר (יום ה', צפי ל- 350 אלפי תביעות חדשות), מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש ספטמבר (יום ו', צפי ל- 85.6), גירעון בחשבון השוטף ברביע השני (יום ו', צפי ל- 193 מיליארד דולר).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
