רפי עברון: הדולר צפוי להתחזק בטווח הבינוני
להערכתנו, בטווח הזמן הבינוני הדולר צפוי להתחזק כאשר בימים הקרובים המסחר יאופיין בתנודתיות גבוהה אשר תושפע משלל הנתונים כאמור שיפורסמו במהלך השבוע. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להיתמך בעיקר בגירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני, הגירעון התקציבי, והסיכון הגיאו-פוליטי.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 86.89 (לעומת 86.30 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות הדולר האמריקני בשיעור ממוצע של 0.7% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-7%.
על מהלך המסחר השבועי שהתבטאה כאמור בהתחזקות הדולר האמריקני מול סל המטבעות, השפיעו דו"ח חיובי בעיקרו על מצב המשק אותו פרסם הבנק הפדרלי (Beige Book) אך בעיקר השפיעו הערכות כי הבנק הפדראלי יימנע בסופו של דבר מלשנות את מדיניותו המצמצמת.
הערכות אלו הנוגעות לריבית האמריקנית נסמכו בעיקר על דברי נשיא הבנק המרכזי של שיקגו, מייקל מוסקו, שאמר בנאום שנשא ביום 7 בספטמבר כי עלייה בלחצים האינפלציוניים צריכה להתבטא בעלייה מתאימה בריבית המוניטרית.
ההערכות המעודכנות עמדו בניגוד להערכות שרווחו קודם לנאום ולפיהם כלכלנים וסוחרי מט"ח צפו כי הבנק הפדרלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת על רקע ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה ונתוני מאקרו חלשים מהצפוי במיוחד אלו הנוגעים לשוק התעסוקה ולצריכה הפרטית - מנוע הצמיחה בכלכלה האמריקנית.
האירו שחק השבוע 1.0% והפר"ש איבד 1.1% לאחר ששחקני המט"ח השתכנעו כי לא צפוי שינוי משמעותי במדיניותו של הבנק הפדרלי של ארה"ב כפי שרמז השבוע כאמור בכיר במועצת הנגידים של הבנק.
במהלך השבוע הדולר הקנדי התחזק מול הדולר האמריקני עד לרמה של 1.1781 דולר קנדי לדולר אמריקני אחד בנעילה בניו יורק, התחזקות שבועית של 0.8% שקירבה את המטבע הקנדי לשיא שנקבע לפני 13 וחצי שנים. התחזקות הדולר הקנדי נבעה מהעליות האחרונות במחירי הקומודיטיז ולאחר שהבנק המרכזי של קנדה ייקר את הריבית לרמה של 2.75%.
כמו כן הדולר הקנדי נהנה מדו"ח תעסוקה חיובי בחודש אוגוסט אשר תמך באפשרות של המשך ייקור הריבית. הדולר הקנדי הינו המטבע היחיד מבין המטבעות הנסקרים שהתחזק מתחילת השנה מול הדולר האמריקני, בשיעור המסתכם נכון להיום ב-2%.
הדולר האוסטרלי רשם מול הדולר האמריקני התחזקות שבועית בשיעור של 1.3% לנוכח דיווחים על האצה בלתי צפויה בצמיחה הכלכלית ברביע השני והתרחבות מפתיעה בשוק התעסוקה, בעיקר בתמיכת עליית מחירי חומרי הגלם. דיווחים אלה הקטינו בשלב זה את הסיכויים להפחתה קרובה בריבית המוניטרית המצויה ברמה של 5.50%.
היין היפני שנחלש במשך רוב ימי המסחר בשבוע החולף על רקע אי וודאות פוליטית, רשם התחזקות בנעילת המסחר בניו יורק לאחר שהתברר כי מפלגת השלטון צפויה לנצח בבחירות הנערכות היום ביפן ולאחר ששוקי המניות רשמו עליות חדות.
בשבוע הקרוב ידווחו מספר רב של נתונים חשובים בעלי השפעה ניכרת על כיוון המסחר בטווח הקצר: מדד מחירי היצרנים לחודש אוגוסט (יום ג', צפי לעלייה בשיעור של 0.7%), גירעון הסחר לחודש אוגוסט (יום ג', צפי של 59.8 מיליארד דולר), מכירות קמעונאיות לחודש אוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור של 1.5%), ייצור תעשייתי בחודש אוגוסט (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 0.3%).
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט (יום ה', צפי לעלייה בשיעור של 0.5%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-11 בספטמבר (יום ה', צפי ל- 350 אלפי תביעות חדשות), מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש ספטמבר (יום ו', צפי ל- 85.6), גירעון בחשבון השוטף ברביע השני (יום ו', צפי ל- 193 מיליארד דולר).
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
