רפי עברון: הדולר צפוי להתחזק בטווח הבינוני

בימים הקרובים הוא עשוי להתאפיין בתנודתיות גבוהה יותר, מעריך האנליסט הראשי במט"ח ובניירות ערך זרים בחטיבה להשקעות בבנק לאומי
רפי עברון |

להערכתנו, בטווח הזמן הבינוני הדולר צפוי להתחזק כאשר בימים הקרובים המסחר יאופיין בתנודתיות גבוהה אשר תושפע משלל הנתונים כאמור שיפורסמו במהלך השבוע. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להיתמך בעיקר בגירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני, הגירעון התקציבי, והסיכון הגיאו-פוליטי.

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 86.89 (לעומת 86.30 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות הדולר האמריקני בשיעור ממוצע של 0.7% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-7%.

על מהלך המסחר השבועי שהתבטאה כאמור בהתחזקות הדולר האמריקני מול סל המטבעות, השפיעו דו"ח חיובי בעיקרו על מצב המשק אותו פרסם הבנק הפדרלי (Beige Book) אך בעיקר השפיעו הערכות כי הבנק הפדראלי יימנע בסופו של דבר מלשנות את מדיניותו המצמצמת.

הערכות אלו הנוגעות לריבית האמריקנית נסמכו בעיקר על דברי נשיא הבנק המרכזי של שיקגו, מייקל מוסקו, שאמר בנאום שנשא ביום 7 בספטמבר כי עלייה בלחצים האינפלציוניים צריכה להתבטא בעלייה מתאימה בריבית המוניטרית.

ההערכות המעודכנות עמדו בניגוד להערכות שרווחו קודם לנאום ולפיהם כלכלנים וסוחרי מט"ח צפו כי הבנק הפדרלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת על רקע ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה ונתוני מאקרו חלשים מהצפוי במיוחד אלו הנוגעים לשוק התעסוקה ולצריכה הפרטית - מנוע הצמיחה בכלכלה האמריקנית.

האירו שחק השבוע 1.0% והפר"ש איבד 1.1% לאחר ששחקני המט"ח השתכנעו כי לא צפוי שינוי משמעותי במדיניותו של הבנק הפדרלי של ארה"ב כפי שרמז השבוע כאמור בכיר במועצת הנגידים של הבנק.

במהלך השבוע הדולר הקנדי התחזק מול הדולר האמריקני עד לרמה של 1.1781 דולר קנדי לדולר אמריקני אחד בנעילה בניו יורק, התחזקות שבועית של 0.8% שקירבה את המטבע הקנדי לשיא שנקבע לפני 13 וחצי שנים. התחזקות הדולר הקנדי נבעה מהעליות האחרונות במחירי הקומודיטיז ולאחר שהבנק המרכזי של קנדה ייקר את הריבית לרמה של 2.75%.

כמו כן הדולר הקנדי נהנה מדו"ח תעסוקה חיובי בחודש אוגוסט אשר תמך באפשרות של המשך ייקור הריבית. הדולר הקנדי הינו המטבע היחיד מבין המטבעות הנסקרים שהתחזק מתחילת השנה מול הדולר האמריקני, בשיעור המסתכם נכון להיום ב-2%.

הדולר האוסטרלי רשם מול הדולר האמריקני התחזקות שבועית בשיעור של 1.3% לנוכח דיווחים על האצה בלתי צפויה בצמיחה הכלכלית ברביע השני והתרחבות מפתיעה בשוק התעסוקה, בעיקר בתמיכת עליית מחירי חומרי הגלם. דיווחים אלה הקטינו בשלב זה את הסיכויים להפחתה קרובה בריבית המוניטרית המצויה ברמה של 5.50%.

היין היפני שנחלש במשך רוב ימי המסחר בשבוע החולף על רקע אי וודאות פוליטית, רשם התחזקות בנעילת המסחר בניו יורק לאחר שהתברר כי מפלגת השלטון צפויה לנצח בבחירות הנערכות היום ביפן ולאחר ששוקי המניות רשמו עליות חדות.

בשבוע הקרוב ידווחו מספר רב של נתונים חשובים בעלי השפעה ניכרת על כיוון המסחר בטווח הקצר: מדד מחירי היצרנים לחודש אוגוסט (יום ג', צפי לעלייה בשיעור של 0.7%), גירעון הסחר לחודש אוגוסט (יום ג', צפי של 59.8 מיליארד דולר), מכירות קמעונאיות לחודש אוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור של 1.5%), ייצור תעשייתי בחודש אוגוסט (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 0.3%).

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט (יום ה', צפי לעלייה בשיעור של 0.5%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-11 בספטמבר (יום ה', צפי ל- 350 אלפי תביעות חדשות), מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש ספטמבר (יום ו', צפי ל- 85.6), גירעון בחשבון השוטף ברביע השני (יום ו', צפי ל- 193 מיליארד דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".