הבורסה התל אביבית תקל על הנפקת חברות REIT

מוקדם לומר אם מכאן תבוא הישועה לענף הנדל"ן, אך בבורסה מובילים מהלך יחד עם רשות ני"ע להקלה בגיוסים לתחום. רונית הראל בן זאב: זה חלק מהמדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל
חזי שטרנליכט |

דחיפה נוספת לעזרת ענף הנדל"ן הישראלי שחווה יסורים לא נגמרים בשנים האחרונות עשויה לבוא הבוקר מהבורסה התל אביבית. הבורסה לניירות ערך הודיעה כי החליטה על הקלות לחברות Real Estate Investments Trust) REIT), שמתמחות בהשקעה בנדל"ן מניב בישראל. "ההקלות עליהן הכריזה הבורסה מהוות השלמה להקלות המס עליהן החליטה הממשלה כחלק ממדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל", אמרה רונית הראל בן-זאב, סמנכ"ל בכיר ומנהלת המחלקה הכלכלית.

מהבורסה נמסר כי החלטת הבורסה באה בהמשך ישיר ליוזמה שהוביל משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך, שהתבטאה, בהקלות מס שאושרו לאחרונה ובהקטנת עלויות הרישום בבורסה.

במסגרת זו אישר דירקטוריון הבורסה לחברות ה-REIT פטור מהדרישה לוותק פעילות. כלומר, חברת השקעות נדל"ן חדשה שתקום, שעמדה בתנאי הון עצמי מינימלי, לא תחויב במינימום וותק של שנה המחויב על פי כללי הבורסה. הדירקטוריון אף אישר לקרנות ה-REIT פטור של שנתיים מדמי בדיקה ורישום.

בן-זאב העריכה כי השילוב של הקלות המס עם האפשרויות הגלומות בהנפקה בבורסה פותחות בפני ציבור המשקיעים הרחב אפיק השקעה נוסף - נדל"ן מניב, שעד עתה היה כמעט ולא נגיש לציבור הרחב בגלל הסכומים הגדולים שנדרשים להשקעות בנדל"ן מניב.

"שילובן של ה-REIT בשוק ההון בישראל יגוון את אפיקי השקעה בתחום הנדל"ן ומאידך לסייע בחילוץ ענף הנדל"ן ממצוקת האשראי בה הוא מצוי", הדגישה בן-זאב. בעצם מדובר על אפיק השקעה נוסף שיעמוד לרשות הציבור הרחב, שיוכל ליהנות מהתשואות שיפיקו הנכסים המניבים. חיוב ה-REIT בתשלום דיבידנד קבוע בשיעור של 90% מהרווח השנתי יהפכו את ההשקעה בהן לאטרקטיבית.

ה-REIT הוא מכשיר השקעה מאוד פופולרי במדינות רבות בעולם הנחשב למסייע לצמיחת ענף הנדל"ן. בישראל, בכדי להקים REIT, יתחייבו המקימים לפיזור מינימלי של בעלי החברה - כך שרוב הבעלות בקרן, מעל 50%, תהיה בידי הציבור. בנוסף יתחייבו החברות שלפחות 75% מעסקי החברה יהיו בנדל"ן בישראל. הקרן תחויב להחזיק נכסי נדל"ן ב-200 מיליון שקלים לפחות.

ה-REIT יחויבו לחלק 90% מהכנסותיהן החייבות לבעלי המניות כדיבידנד. למעשה, הכנסתה של ה-REIT המחולקת לידי בעלי המניות תחויב במס פעם אחת בלבד, בידיו של בעל המניות. בגין רווחים ממכירת נכס מניב תנכה החברה במקור מס בשיעור של 25%, ובגין הכנסות שוטפות מנדל"ן, תחלק החברה לבעלי מניותיה, תנכה החברה במקור את שיעור המס השולי הגבוה ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.