הבורסה התל אביבית תקל על הנפקת חברות REIT
דחיפה נוספת לעזרת ענף הנדל"ן הישראלי שחווה יסורים לא נגמרים בשנים האחרונות עשויה לבוא הבוקר מהבורסה התל אביבית. הבורסה לניירות ערך הודיעה כי החליטה על הקלות לחברות Real Estate Investments Trust) REIT), שמתמחות בהשקעה בנדל"ן מניב בישראל. "ההקלות עליהן הכריזה הבורסה מהוות השלמה להקלות המס עליהן החליטה הממשלה כחלק ממדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל", אמרה רונית הראל בן-זאב, סמנכ"ל בכיר ומנהלת המחלקה הכלכלית.
מהבורסה נמסר כי החלטת הבורסה באה בהמשך ישיר ליוזמה שהוביל משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך, שהתבטאה, בהקלות מס שאושרו לאחרונה ובהקטנת עלויות הרישום בבורסה.
במסגרת זו אישר דירקטוריון הבורסה לחברות ה-REIT פטור מהדרישה לוותק פעילות. כלומר, חברת השקעות נדל"ן חדשה שתקום, שעמדה בתנאי הון עצמי מינימלי, לא תחויב במינימום וותק של שנה המחויב על פי כללי הבורסה. הדירקטוריון אף אישר לקרנות ה-REIT פטור של שנתיים מדמי בדיקה ורישום.
בן-זאב העריכה כי השילוב של הקלות המס עם האפשרויות הגלומות בהנפקה בבורסה פותחות בפני ציבור המשקיעים הרחב אפיק השקעה נוסף - נדל"ן מניב, שעד עתה היה כמעט ולא נגיש לציבור הרחב בגלל הסכומים הגדולים שנדרשים להשקעות בנדל"ן מניב.
"שילובן של ה-REIT בשוק ההון בישראל יגוון את אפיקי השקעה בתחום הנדל"ן ומאידך לסייע בחילוץ ענף הנדל"ן ממצוקת האשראי בה הוא מצוי", הדגישה בן-זאב. בעצם מדובר על אפיק השקעה נוסף שיעמוד לרשות הציבור הרחב, שיוכל ליהנות מהתשואות שיפיקו הנכסים המניבים. חיוב ה-REIT בתשלום דיבידנד קבוע בשיעור של 90% מהרווח השנתי יהפכו את ההשקעה בהן לאטרקטיבית.
ה-REIT הוא מכשיר השקעה מאוד פופולרי במדינות רבות בעולם הנחשב למסייע לצמיחת ענף הנדל"ן. בישראל, בכדי להקים REIT, יתחייבו המקימים לפיזור מינימלי של בעלי החברה - כך שרוב הבעלות בקרן, מעל 50%, תהיה בידי הציבור. בנוסף יתחייבו החברות שלפחות 75% מעסקי החברה יהיו בנדל"ן בישראל. הקרן תחויב להחזיק נכסי נדל"ן ב-200 מיליון שקלים לפחות.
ה-REIT יחויבו לחלק 90% מהכנסותיהן החייבות לבעלי המניות כדיבידנד. למעשה, הכנסתה של ה-REIT המחולקת לידי בעלי המניות תחויב במס פעם אחת בלבד, בידיו של בעל המניות. בגין רווחים ממכירת נכס מניב תנכה החברה במקור מס בשיעור של 25%, ובגין הכנסות שוטפות מנדל"ן, תחלק החברה לבעלי מניותיה, תנכה החברה במקור את שיעור המס השולי הגבוה ביותר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)