הבורסה התל אביבית תקל על הנפקת חברות REIT

מוקדם לומר אם מכאן תבוא הישועה לענף הנדל"ן, אך בבורסה מובילים מהלך יחד עם רשות ני"ע להקלה בגיוסים לתחום. רונית הראל בן זאב: זה חלק מהמדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל
חזי שטרנליכט |

דחיפה נוספת לעזרת ענף הנדל"ן הישראלי שחווה יסורים לא נגמרים בשנים האחרונות עשויה לבוא הבוקר מהבורסה התל אביבית. הבורסה לניירות ערך הודיעה כי החליטה על הקלות לחברות Real Estate Investments Trust) REIT), שמתמחות בהשקעה בנדל"ן מניב בישראל. "ההקלות עליהן הכריזה הבורסה מהוות השלמה להקלות המס עליהן החליטה הממשלה כחלק ממדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל", אמרה רונית הראל בן-זאב, סמנכ"ל בכיר ומנהלת המחלקה הכלכלית.

מהבורסה נמסר כי החלטת הבורסה באה בהמשך ישיר ליוזמה שהוביל משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך, שהתבטאה, בהקלות מס שאושרו לאחרונה ובהקטנת עלויות הרישום בבורסה.

במסגרת זו אישר דירקטוריון הבורסה לחברות ה-REIT פטור מהדרישה לוותק פעילות. כלומר, חברת השקעות נדל"ן חדשה שתקום, שעמדה בתנאי הון עצמי מינימלי, לא תחויב במינימום וותק של שנה המחויב על פי כללי הבורסה. הדירקטוריון אף אישר לקרנות ה-REIT פטור של שנתיים מדמי בדיקה ורישום.

בן-זאב העריכה כי השילוב של הקלות המס עם האפשרויות הגלומות בהנפקה בבורסה פותחות בפני ציבור המשקיעים הרחב אפיק השקעה נוסף - נדל"ן מניב, שעד עתה היה כמעט ולא נגיש לציבור הרחב בגלל הסכומים הגדולים שנדרשים להשקעות בנדל"ן מניב.

"שילובן של ה-REIT בשוק ההון בישראל יגוון את אפיקי השקעה בתחום הנדל"ן ומאידך לסייע בחילוץ ענף הנדל"ן ממצוקת האשראי בה הוא מצוי", הדגישה בן-זאב. בעצם מדובר על אפיק השקעה נוסף שיעמוד לרשות הציבור הרחב, שיוכל ליהנות מהתשואות שיפיקו הנכסים המניבים. חיוב ה-REIT בתשלום דיבידנד קבוע בשיעור של 90% מהרווח השנתי יהפכו את ההשקעה בהן לאטרקטיבית.

ה-REIT הוא מכשיר השקעה מאוד פופולרי במדינות רבות בעולם הנחשב למסייע לצמיחת ענף הנדל"ן. בישראל, בכדי להקים REIT, יתחייבו המקימים לפיזור מינימלי של בעלי החברה - כך שרוב הבעלות בקרן, מעל 50%, תהיה בידי הציבור. בנוסף יתחייבו החברות שלפחות 75% מעסקי החברה יהיו בנדל"ן בישראל. הקרן תחויב להחזיק נכסי נדל"ן ב-200 מיליון שקלים לפחות.

ה-REIT יחויבו לחלק 90% מהכנסותיהן החייבות לבעלי המניות כדיבידנד. למעשה, הכנסתה של ה-REIT המחולקת לידי בעלי המניות תחויב במס פעם אחת בלבד, בידיו של בעל המניות. בגין רווחים ממכירת נכס מניב תנכה החברה במקור מס בשיעור של 25%, ובגין הכנסות שוטפות מנדל"ן, תחלק החברה לבעלי מניותיה, תנכה החברה במקור את שיעור המס השולי הגבוה ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.