הבורסה התל אביבית תקל על הנפקת חברות REIT

מוקדם לומר אם מכאן תבוא הישועה לענף הנדל"ן, אך בבורסה מובילים מהלך יחד עם רשות ני"ע להקלה בגיוסים לתחום. רונית הראל בן זאב: זה חלק מהמדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל
חזי שטרנליכט |

דחיפה נוספת לעזרת ענף הנדל"ן הישראלי שחווה יסורים לא נגמרים בשנים האחרונות עשויה לבוא הבוקר מהבורסה התל אביבית. הבורסה לניירות ערך הודיעה כי החליטה על הקלות לחברות Real Estate Investments Trust) REIT), שמתמחות בהשקעה בנדל"ן מניב בישראל. "ההקלות עליהן הכריזה הבורסה מהוות השלמה להקלות המס עליהן החליטה הממשלה כחלק ממדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל", אמרה רונית הראל בן-זאב, סמנכ"ל בכיר ומנהלת המחלקה הכלכלית.

מהבורסה נמסר כי החלטת הבורסה באה בהמשך ישיר ליוזמה שהוביל משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך, שהתבטאה, בהקלות מס שאושרו לאחרונה ובהקטנת עלויות הרישום בבורסה.

במסגרת זו אישר דירקטוריון הבורסה לחברות ה-REIT פטור מהדרישה לוותק פעילות. כלומר, חברת השקעות נדל"ן חדשה שתקום, שעמדה בתנאי הון עצמי מינימלי, לא תחויב במינימום וותק של שנה המחויב על פי כללי הבורסה. הדירקטוריון אף אישר לקרנות ה-REIT פטור של שנתיים מדמי בדיקה ורישום.

בן-זאב העריכה כי השילוב של הקלות המס עם האפשרויות הגלומות בהנפקה בבורסה פותחות בפני ציבור המשקיעים הרחב אפיק השקעה נוסף - נדל"ן מניב, שעד עתה היה כמעט ולא נגיש לציבור הרחב בגלל הסכומים הגדולים שנדרשים להשקעות בנדל"ן מניב.

"שילובן של ה-REIT בשוק ההון בישראל יגוון את אפיקי השקעה בתחום הנדל"ן ומאידך לסייע בחילוץ ענף הנדל"ן ממצוקת האשראי בה הוא מצוי", הדגישה בן-זאב. בעצם מדובר על אפיק השקעה נוסף שיעמוד לרשות הציבור הרחב, שיוכל ליהנות מהתשואות שיפיקו הנכסים המניבים. חיוב ה-REIT בתשלום דיבידנד קבוע בשיעור של 90% מהרווח השנתי יהפכו את ההשקעה בהן לאטרקטיבית.

ה-REIT הוא מכשיר השקעה מאוד פופולרי במדינות רבות בעולם הנחשב למסייע לצמיחת ענף הנדל"ן. בישראל, בכדי להקים REIT, יתחייבו המקימים לפיזור מינימלי של בעלי החברה - כך שרוב הבעלות בקרן, מעל 50%, תהיה בידי הציבור. בנוסף יתחייבו החברות שלפחות 75% מעסקי החברה יהיו בנדל"ן בישראל. הקרן תחויב להחזיק נכסי נדל"ן ב-200 מיליון שקלים לפחות.

ה-REIT יחויבו לחלק 90% מהכנסותיהן החייבות לבעלי המניות כדיבידנד. למעשה, הכנסתה של ה-REIT המחולקת לידי בעלי המניות תחויב במס פעם אחת בלבד, בידיו של בעל המניות. בגין רווחים ממכירת נכס מניב תנכה החברה במקור מס בשיעור של 25%, ובגין הכנסות שוטפות מנדל"ן, תחלק החברה לבעלי מניותיה, תנכה החברה במקור את שיעור המס השולי הגבוה ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.