הבורסה התל אביבית תקל על הנפקת חברות REIT

מוקדם לומר אם מכאן תבוא הישועה לענף הנדל"ן, אך בבורסה מובילים מהלך יחד עם רשות ני"ע להקלה בגיוסים לתחום. רונית הראל בן זאב: זה חלק מהמדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל
חזי שטרנליכט |

דחיפה נוספת לעזרת ענף הנדל"ן הישראלי שחווה יסורים לא נגמרים בשנים האחרונות עשויה לבוא הבוקר מהבורסה התל אביבית. הבורסה לניירות ערך הודיעה כי החליטה על הקלות לחברות Real Estate Investments Trust) REIT), שמתמחות בהשקעה בנדל"ן מניב בישראל. "ההקלות עליהן הכריזה הבורסה מהוות השלמה להקלות המס עליהן החליטה הממשלה כחלק ממדיניות לעידוד ענף הנדל"ן בישראל", אמרה רונית הראל בן-זאב, סמנכ"ל בכיר ומנהלת המחלקה הכלכלית.

מהבורסה נמסר כי החלטת הבורסה באה בהמשך ישיר ליוזמה שהוביל משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך, שהתבטאה, בהקלות מס שאושרו לאחרונה ובהקטנת עלויות הרישום בבורסה.

במסגרת זו אישר דירקטוריון הבורסה לחברות ה-REIT פטור מהדרישה לוותק פעילות. כלומר, חברת השקעות נדל"ן חדשה שתקום, שעמדה בתנאי הון עצמי מינימלי, לא תחויב במינימום וותק של שנה המחויב על פי כללי הבורסה. הדירקטוריון אף אישר לקרנות ה-REIT פטור של שנתיים מדמי בדיקה ורישום.

בן-זאב העריכה כי השילוב של הקלות המס עם האפשרויות הגלומות בהנפקה בבורסה פותחות בפני ציבור המשקיעים הרחב אפיק השקעה נוסף - נדל"ן מניב, שעד עתה היה כמעט ולא נגיש לציבור הרחב בגלל הסכומים הגדולים שנדרשים להשקעות בנדל"ן מניב.

"שילובן של ה-REIT בשוק ההון בישראל יגוון את אפיקי השקעה בתחום הנדל"ן ומאידך לסייע בחילוץ ענף הנדל"ן ממצוקת האשראי בה הוא מצוי", הדגישה בן-זאב. בעצם מדובר על אפיק השקעה נוסף שיעמוד לרשות הציבור הרחב, שיוכל ליהנות מהתשואות שיפיקו הנכסים המניבים. חיוב ה-REIT בתשלום דיבידנד קבוע בשיעור של 90% מהרווח השנתי יהפכו את ההשקעה בהן לאטרקטיבית.

ה-REIT הוא מכשיר השקעה מאוד פופולרי במדינות רבות בעולם הנחשב למסייע לצמיחת ענף הנדל"ן. בישראל, בכדי להקים REIT, יתחייבו המקימים לפיזור מינימלי של בעלי החברה - כך שרוב הבעלות בקרן, מעל 50%, תהיה בידי הציבור. בנוסף יתחייבו החברות שלפחות 75% מעסקי החברה יהיו בנדל"ן בישראל. הקרן תחויב להחזיק נכסי נדל"ן ב-200 מיליון שקלים לפחות.

ה-REIT יחויבו לחלק 90% מהכנסותיהן החייבות לבעלי המניות כדיבידנד. למעשה, הכנסתה של ה-REIT המחולקת לידי בעלי המניות תחויב במס פעם אחת בלבד, בידיו של בעל המניות. בגין רווחים ממכירת נכס מניב תנכה החברה במקור מס בשיעור של 25%, ובגין הכנסות שוטפות מנדל"ן, תחלק החברה לבעלי מניותיה, תנכה החברה במקור את שיעור המס השולי הגבוה ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.