לידר ושות': ממתי ב"י ממונה על פער ריביות מול חו"ל?

לאסטרטג המאקרו, יונתן כץ, מבית ההשקעות, לידר ושות' לא ברורה תחושת הלחץ להעלאת ריבית בהודעת בנק ישראל (שפירט מחש סיבות: מדד יולי הגבוה, צמיחה מהירה במשק, המשך העלאת הריבית בארה"ב, עליית מחירי הנפט ואי וודאות פוליטית.

לא ברורה תחושת הלחץ להעלאת ריבית בהודעת בנק ישראל:

באשר למדד יולי, אומרים האנליסטים של לידר, כי זה באמת הפתיע לרעה והושפע מפיחות חד בשקל של כמעט 5% (אשר בחלקו הגדול כבר נמחק), אך הם אינם סבורים, כי מדובר במגמה של אינפלציה גבוהה אלא, כנראה, בתופעה חד פעמית. בלידר מזכירים, כי רק לפני חודש דו"ח האינפלציה של בנק ישראל הצביע על סביבת אינפלציה נמוכה מיעד בנק ישראל. כמובן, הם מוסיפים, קיימת חשיבות למגמת האינפלציה בחודשים הקרובים.

נכון, אומרים בבית ההשקעות, שהמשק צומח מהר יותר ממה שחשב תחילה בנק ישראל אבל עדיין שיעור האבטלה נמצא על רמה של 9%, ועדיין קיים עודף כושר ייצור במשק. השכר עולה רק בהדרגה ופריון העבודה גדל בקצב מהיר של 5%-5.5%.

לגבי פערי הריביות, הם מציינים, כי הריבית בארה"ב תמשיך לעלות כנראה ל-4.0%-4.25% עד סוף השנה, הערכה שאיננה שונה בהרבה מהציפיות לפני כמה חודשים. ממתי בנק ישראל ממונה על פערי הריביות מול חו"ל? שואלים בלידר ומזכירים, כי בנק ישראל הדגיש בעבר שאין לו יעד של פערי ריביות או יעד של שע"ח. מעבר לכך, בדו"ח האינפלציה של בנק ישראל קיימת ציפייה "לאיזון בין הגורמים התומכים ביצוא הון ובין הגורמים התומכים ביבוא הון". למה פתאום בנק ישראל משדר פאניקה עקב פערי ריביות שליליים? הם שבים ושואלים.

הנקודה הרביעית אליה מתייחסים בבנק היא עליית מחירי הנפט בעולם הנמשכת כבר שנה וחצי ותרמה כאחוז לעליית האינפלציה בשנת 2004. אבל, הם מסייגים, בארה"ב ובכלל בעולם מדגישים את השפעת ההתמתנות בפעילות הכלכלית עקב עליית מחירי הנפט ומתעלמים מהעלייה החד פעמית באינפלציה. במילים אחרות, מסבירים בלידר, עליית מחירי הנפט מצננת את הצריכה הפרטית ובכך מקטינה את הצורך בעליית ריבית על ידי הבנק המרכזי. זאת הסיבה, לדבריהם, שככל שמחירי הנפט עולים התשואות הארוכות בארה"ב יורדות.

ולבסוף, אומרים האנליסטים של לידר, כי אי וודאות פוליטית בישראל? כאן אין חדש. מצב של אי וודאות פוליטית- ביטחונית שורר כבר מאז קום המדינה.

לסיכום, בלידר חושבים שהדגשים בהודעת בנק ישראל תמוהים. הם עדיין מעריכים שריבית בנק ישראל לא תעלה לפני 2006. בסופו של דבר, ההחלטה לעלות את הריבית תתקבל, לדעתם, רק לאחר מגמה ברורה של עלייה בסביבת האינפלציה מעבר ל-3%. לא סביר שסביבת האינפלציה תתהפך במהירות (רק לפני חודש היו בסביבת אינפלציה נמוכה מ-1%, לפי דו"ח האינפלציה של בנק ישראל), אלא אם ייווצר פיחות חד ומתמשך בשקל. כרגע תנאי המאקרו לא תומכים בכך.