לידר ושות': ממתי ב"י ממונה על פער ריביות מול חו"ל?

לאנליסטים של בית ההשקעות לא ברורה תחושת הלחץ להעלאת ריבית בהודעת בנק ישראל משלשום והם עדיין מעריכים, כי ריבית בנק ישראל לא תעלה לפני 2006
שרון שפורר |

לאסטרטג המאקרו, יונתן כץ, מבית ההשקעות, לידר ושות' לא ברורה תחושת הלחץ להעלאת ריבית בהודעת בנק ישראל (שפירט מחש סיבות: מדד יולי הגבוה, צמיחה מהירה במשק, המשך העלאת הריבית בארה"ב, עליית מחירי הנפט ואי וודאות פוליטית.

לא ברורה תחושת הלחץ להעלאת ריבית בהודעת בנק ישראל:

באשר למדד יולי, אומרים האנליסטים של לידר, כי זה באמת הפתיע לרעה והושפע מפיחות חד בשקל של כמעט 5% (אשר בחלקו הגדול כבר נמחק), אך הם אינם סבורים, כי מדובר במגמה של אינפלציה גבוהה אלא, כנראה, בתופעה חד פעמית. בלידר מזכירים, כי רק לפני חודש דו"ח האינפלציה של בנק ישראל הצביע על סביבת אינפלציה נמוכה מיעד בנק ישראל. כמובן, הם מוסיפים, קיימת חשיבות למגמת האינפלציה בחודשים הקרובים.

נכון, אומרים בבית ההשקעות, שהמשק צומח מהר יותר ממה שחשב תחילה בנק ישראל אבל עדיין שיעור האבטלה נמצא על רמה של 9%, ועדיין קיים עודף כושר ייצור במשק. השכר עולה רק בהדרגה ופריון העבודה גדל בקצב מהיר של 5%-5.5%.

לגבי פערי הריביות, הם מציינים, כי הריבית בארה"ב תמשיך לעלות כנראה ל-4.0%-4.25% עד סוף השנה, הערכה שאיננה שונה בהרבה מהציפיות לפני כמה חודשים. ממתי בנק ישראל ממונה על פערי הריביות מול חו"ל? שואלים בלידר ומזכירים, כי בנק ישראל הדגיש בעבר שאין לו יעד של פערי ריביות או יעד של שע"ח. מעבר לכך, בדו"ח האינפלציה של בנק ישראל קיימת ציפייה "לאיזון בין הגורמים התומכים ביצוא הון ובין הגורמים התומכים ביבוא הון". למה פתאום בנק ישראל משדר פאניקה עקב פערי ריביות שליליים? הם שבים ושואלים.

הנקודה הרביעית אליה מתייחסים בבנק היא עליית מחירי הנפט בעולם הנמשכת כבר שנה וחצי ותרמה כאחוז לעליית האינפלציה בשנת 2004. אבל, הם מסייגים, בארה"ב ובכלל בעולם מדגישים את השפעת ההתמתנות בפעילות הכלכלית עקב עליית מחירי הנפט ומתעלמים מהעלייה החד פעמית באינפלציה. במילים אחרות, מסבירים בלידר, עליית מחירי הנפט מצננת את הצריכה הפרטית ובכך מקטינה את הצורך בעליית ריבית על ידי הבנק המרכזי. זאת הסיבה, לדבריהם, שככל שמחירי הנפט עולים התשואות הארוכות בארה"ב יורדות.

ולבסוף, אומרים האנליסטים של לידר, כי אי וודאות פוליטית בישראל? כאן אין חדש. מצב של אי וודאות פוליטית- ביטחונית שורר כבר מאז קום המדינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".