הזרים חוזרים ובגדול: השקיעו 1.9 מיליארד ד' במניות
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בשבעת החודשים הראשונים של 2005, התגברו מאוד ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בת"א, בעיקר במניות. השקעות אלו הסתכמו בכ-2.5 מיליארד דולר, פי חמש מההשקעות בכל שנת 2004. רובן הגדול של ההשקעות היו במניות - 1.9 מיליארד דולר, מתוכם כ-0.4 מיליארדי דולרים במסגרת תהליך ההפרטה של בנק לאומי. יתר ההשקעות, 0.6 מיליארדי דולרים, היו באג"ח של ממשלת ישראל.
יתרת ההחזקות הפיננסיות של תושבי חוץ בני"ע הנסחרים בבורסה בת"א עמדה בסוף יולי על 8.5 מיליארד דולרים, מתוכם 7.4 מיליארד במניות - 12.8% מהשווי של המניות הנסחרות בת"א, ו-1.1 מיליארד דולר באג"ח, המהווים 1.4% מהשווי הכולל של אג"ח הממשלה והמק"מ.
עיקר השקעותיהם של תושבי חוץ התרכזו, כבעבר, במספר קטן של מניות, הנכללות במדד ת"א 25 והן בעלות סחירות גבוהה. מעורבותם במסחר במניות הייתה גדולה הן מבחינת חלקם במחזורי המסחר, והן מבחינת שיעור ההחזקה מתוך יתרת המניות הנסחרות. חלקם של תושבי החוץ במחזור הפעילות בכלל המניות הנסחרות בבורסה בת"א גבוה. בחודשים פברואר ומארס משקל זה הגיע לכדי 38%, וביולי לכ-31%, ומשקלם במחזור הפעילות של המניות בהן היו פעילים היה גבוה עוד יותר ועלה בחודש יולי, במניות מסוימות ליותר מ-80%.
שיעור ההחזקה של תושבי החוץ במניות מסוימות, מהגדולות במשק מבחינת שווי שוק, מתוך יתרת המניות הנסחרות, גדול, ועלה ביולי, במניות מסוימות, על 50%. הפעילות באג"ח התרכזה באגרות חוב ממשלתיות מסוג "שחר" לטווחים הארוכים ובמק"מ ובוצעה על ידי מספר מצומצם של בתי השקעות זרים.
במחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל מציינים, כי ההשקעות נטו ב-2005 נמשכו ברציפות, עם ירידה מסוימת בחודשים אפריל ומאי. בחודשים ינואר-מארס, קצב ההשקעות עמד על כ-480 מיליון דולר בממוצע לחודש ובחודשים יוני ויולי, הקצב עמד על כ-400 מיליון דולר בממוצע לחודש. נמצא מתאם חזק בין ההשקעות של תושבי חוץ במשק לבין המגמות הגלובליות של זרמי השקעות ממדינות מפותחות לשוקי המניות של השווקים המתעוררים, הן מבחינת כיוון ההשקעות והן מבחינת העיתוי. כך למשל, שינוי בסנטימנט המשקיעים כלפי השווקים המתעוררים בחודשים אפריל ומאי הביא להאטה ניכרת בזרמי ההשקעות שלהם בשווקים המתעוררים ובכלל זה גם בבורסה לני"ע בת"א.
במחלקה לפעילות המשק במט"ח מוסיפים ומסבירים, כי הגידול בהשקעות בשבעת החודשים הראשונים של 2005 מוסבר גם על רקע השיפור בתנאי הרקע המקרו כלכליים של המשק הישראלי: המשך ואף האצת הרפורמות המבניות, הרמה הגבוהה של אמינות המדיניות המוניטרית והפיסקאלית, האצת הצמיחה הכלכלית, המשך ההפרטה של חברות ממשלתיות גם באמצעות מכירת חבילות של מניות בבורסה בת"א, דבר שהגדיל את סחירות השוק דווקא באותן המניות שבהן הזרים מושקעים והשיפור בתנאים הגיאו-פוליטיים.
עוד מציינים בבנק ישראל, כי בשבעת החודשים הראשונים של השנה, בנוסף להשקעות הפיננסיות בבורסה בת"א, נרשמו השקעות ישירות בחברות ישראליות בסכום של 3.3 מיליארד דולר, לעומת 1.7 מיליארד בכל 2004, ולהערכת המחלקה, צפויות השנה השקעות ישירות נוספות, כתוצאה מהפרטת חברות ממשלתיות, בסכום של 1.2 מיליארד.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
