המחירים שוב עולים וכיל נהנית בחוזים החדשים בהודו
חברת כיל דשנים, מקבוצת כימיקלים לישראל, מדווחת על המשך עליות המחירים בחלק משווקי היעד שלה. החברה הודיעה היום (ג'), כי היא סיכמה על חוזי המשך לאספקת אשלג ללקוחותיה בהודו. במסגרת חוזים אלו, לתקופה של חצי שנה עד לדצמבר 2005, הוסכם על עלייה נוספת במחירי האשלג תוך גידול בכמויות האספקה.
מחוזי ההמשך עולה כי, המחיר לטון אשלג יהיה גבוה בכ-18 דולר לטון בהשוואה למחיר שנקבע בסוף שנת 2004 ויעמוד על כ-220 דולר לטון CIF. הכמויות אותן תספק כיל דשנים להודו במסגרת חוזים אלה עד דצמבר 2005 יסתכמו בלמעלה מ-470 אלף טון אשלג. המחיר עם הלקוחות בהודו הוא על בסיס CIF כלומר, עלות ההובלה הימית והביטוח עד לנמל היעד תחול על הספק.
כיל דשנים מעריכה שהשנה היא תספק להודו כמות של כ-900 אלף טון אשלג, כ-400 אלף יותר מהכמות שסופקה בשנת 2004 שבה סיפקה כיל דשנים להודו כ-500 אלף טון אשלג.
בהתייחסו להסכמים החדשים ציין מנכ"ל כיל דשנים, אשר גרינבאום, כי המזרח הרחוק, בכלל, והודו בפרט, נחשבים לשוקי יעד מרכזיים לאשלג לחברה.
עוד הדגיש גרינבאום, כי הקרבה היחסית של היעדים בהודו לנמל אילת מעניקה לכיל דשנים יתרון בעלות ההובלה הימית. המשלוחים להודו מתבצעים דרך נמל אילת, באוניות של 25-40 אלף טון, כ-30 אוניות בשנה. יש לציין כי בחודשים האחרונים מסתמנת ירידה חדה במחירי ההובלה הימית לעומת מחירי השיא שהיו בסוף שנת 2004.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
