בשנת 2004 התעצמה התחרות על הספקת אשראי לסקטור העיסקי מצד האשראי החוץ-בנקאי - כך עולה מקטע מתוך דו"ח המפקח על הבנקים לשנת 2004 שיפורסם בשבוע הבא ולקוח מחלק א' של הסקירה ודן בהתפתחויות העיקריות בפעילות הבנקאית, התוצאות העסקיות, הסיכונים והלימות ההון.

יתרת האשראי הבנקאי של הבנקים המסחריים ירדה בשנת 2004 בכ-2%, בהמשך לירידה של 3% בשנת 2003, והסתכמה בכ-427 מיליארד שקל . בחינת האשראי על פי מגזרי הצמדה מצביעה על ירידה חדה באשראי הצמוד למדד (כ-8.7%) ובאשראי במט"ח (8.5%), אשר קוזזה בחלקה בעלייה (8.3%) באשראי הלא-צמוד. חלק מהעלייה באשראי הלא-צמוד מוסברת בהסטה של האשראי ממגזרי ההצמדה האחרים, שהושפעה בעיקר מהירידה באי-הוודאות האינפלציונית אך גם מירידה במחיר האשראי השקלי הלא-צמוד (עקב הורדת ריבית בנק ישראל) ומעליית הריבית על האשראי במט"ח (עקב עליית ריבית הליבור).

עם זאת, בבנק ישראל, מוצאים לנכון לציין, כי תוצאות שווי המשקל בשנת 2004 הושפעה בעיקר משינויים במבנה פונקציית הביקוש לאשראי, בניגוד להשפעה דומיננטית של גורמי ההיצע בשנה הקודמת. הביקוש לאשראי הבנקאי הושפע בשנת 2004 בעיקר משתי התפתחויות מנוגדות שקיזזו זו את זו: התגברות התחרות מצד מתווכים פיננסיים חוץ-בנקאיים הובילה להקטנת הביקוש לאשראי הבנקאי, ואילו גידולו של סך הביקוש לאשראי מצד הפירמות ומשקי הבית, עם התחדשות הגידול של הפעילות המשקית פעל לגידול האשראי הבנקאי. בסיכומו של דבר הביקוש לאשראי בנקאי ב-2004 לא השתנה מהותית.

נוסף על כך המשיכו הבנקים במדיניות לצמצום היצע האשראי, וזאת במסגרת ניהול סיכונים שמרני, על רקע לקחים מהעבר וכוונה לשפר את הלימות הונם.

נדגיש, כי האשראי החוץ-בנקאי זמין עתה רק לחלק מצרכני האשראי, בעיקר ללקוחות בעלי איתנות פיננסית גבוהה יחסית - רובם גופים ציבוריים או חברות פרטיות המנהלים פעילות נרחבת בארץ ובחו"ל מנפיקים אג"ח קונצרניות ומניות. מצב זה אופייני לשוק הנמצא בשלבי התפתחות ראשוניים.

במחלקת המחקר מציינים, כי ההתפתחויות החיוביות בארץ ובמשקים המובילים בחו"ל הגדילו גם את יכולתן של פירמות ישראליות לגייס הון בבורסות בחו"ל (אג"ח ומניות), לקבל אשראי ישיר מחו"ל ולהסתייע במימון מחברות הון-סיכון. האצת התהליך הכללי של החלפת האשראי הבנקאי במקורות מימון חוץ בנקאיים הקרוי גם האיום תחרותי (contestability) על המערכת הבנקאית, היא השנה תוצאה של מספר גורמים:

התאוששות בענפי הטכנולוגיה העילית, שהביאה לעלייה חדה בגיוסי ההון של חברות ישראליות בשוקי ההון בארץ ובחו"ל.

גידול של היצע ההנפקות בעקבות שיפור חד ברווחיות החברות הציבוריות לצד ירידה בפרמיית הסיכון שלהן. הדבר התבטא בעלייה של שערי המניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, התפתחות שפעלה להקלה על תהליך ההנפקות.