המגזר החוץ בנקאי נותן פייט באספקת אשראי למגזר עסקי

מקטע שנלקח מדו"ח המפקח על הבנקים ל-2004, שיפורסם ב-5 בספטמבר עולה, כי בשנת 2004 התעצמה התחרות על הספקת אשראי לסקטור העיסקי מצד האשראי החוץ-בנקאי
שרון שפורר |

בשנת 2004 התעצמה התחרות על הספקת אשראי לסקטור העיסקי מצד האשראי החוץ-בנקאי - כך עולה מקטע מתוך דו"ח המפקח על הבנקים לשנת 2004 שיפורסם בשבוע הבא ולקוח מחלק א' של הסקירה ודן בהתפתחויות העיקריות בפעילות הבנקאית, התוצאות העסקיות, הסיכונים והלימות ההון.

יתרת האשראי הבנקאי של הבנקים המסחריים ירדה בשנת 2004 בכ-2%, בהמשך לירידה של 3% בשנת 2003, והסתכמה בכ-427 מיליארד שקל . בחינת האשראי על פי מגזרי הצמדה מצביעה על ירידה חדה באשראי הצמוד למדד (כ-8.7%) ובאשראי במט"ח (8.5%), אשר קוזזה בחלקה בעלייה (8.3%) באשראי הלא-צמוד. חלק מהעלייה באשראי הלא-צמוד מוסברת בהסטה של האשראי ממגזרי ההצמדה האחרים, שהושפעה בעיקר מהירידה באי-הוודאות האינפלציונית אך גם מירידה במחיר האשראי השקלי הלא-צמוד (עקב הורדת ריבית בנק ישראל) ומעליית הריבית על האשראי במט"ח (עקב עליית ריבית הליבור).

עם זאת, בבנק ישראל, מוצאים לנכון לציין, כי תוצאות שווי המשקל בשנת 2004 הושפעה בעיקר משינויים במבנה פונקציית הביקוש לאשראי, בניגוד להשפעה דומיננטית של גורמי ההיצע בשנה הקודמת. הביקוש לאשראי הבנקאי הושפע בשנת 2004 בעיקר משתי התפתחויות מנוגדות שקיזזו זו את זו: התגברות התחרות מצד מתווכים פיננסיים חוץ-בנקאיים הובילה להקטנת הביקוש לאשראי הבנקאי, ואילו גידולו של סך הביקוש לאשראי מצד הפירמות ומשקי הבית, עם התחדשות הגידול של הפעילות המשקית פעל לגידול האשראי הבנקאי. בסיכומו של דבר הביקוש לאשראי בנקאי ב-2004 לא השתנה מהותית.

נוסף על כך המשיכו הבנקים במדיניות לצמצום היצע האשראי, וזאת במסגרת ניהול סיכונים שמרני, על רקע לקחים מהעבר וכוונה לשפר את הלימות הונם.

נדגיש, כי האשראי החוץ-בנקאי זמין עתה רק לחלק מצרכני האשראי, בעיקר ללקוחות בעלי איתנות פיננסית גבוהה יחסית - רובם גופים ציבוריים או חברות פרטיות המנהלים פעילות נרחבת בארץ ובחו"ל מנפיקים אג"ח קונצרניות ומניות. מצב זה אופייני לשוק הנמצא בשלבי התפתחות ראשוניים.

במחלקת המחקר מציינים, כי ההתפתחויות החיוביות בארץ ובמשקים המובילים בחו"ל הגדילו גם את יכולתן של פירמות ישראליות לגייס הון בבורסות בחו"ל (אג"ח ומניות), לקבל אשראי ישיר מחו"ל ולהסתייע במימון מחברות הון-סיכון. האצת התהליך הכללי של החלפת האשראי הבנקאי במקורות מימון חוץ בנקאיים הקרוי גם האיום תחרותי (contestability) על המערכת הבנקאית, היא השנה תוצאה של מספר גורמים:

התאוששות בענפי הטכנולוגיה העילית, שהביאה לעלייה חדה בגיוסי ההון של חברות ישראליות בשוקי ההון בארץ ובחו"ל.

גידול של היצע ההנפקות בעקבות שיפור חד ברווחיות החברות הציבוריות לצד ירידה בפרמיית הסיכון שלהן. הדבר התבטא בעלייה של שערי המניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, התפתחות שפעלה להקלה על תהליך ההנפקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".