אייל בן שלוש התיר את המעבר בין קרנות הפנסיה
במשרד האוצר הביעו היום שביעות רצון עם פרסום של סדרת תקנות חדשה על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, אייל בן-שלוש. הוא מפרסם הוראות חדשות בנוגע לכללי מעבר בין קרנות הפנסיה החדשות המאפשרות לכל מבוטח להחליף את קרן הפנסיה שלו בכל עת ומבטלות למעשה את המגבלות הקיימות כיום.
בנוסף, מסדירות התקנות את העברת הכספים בין הקרנות בצורה רציפה על פני כל השנה וזאת בשונה מהמצב כיום בו הכספים הועברו כשנה לאחר מועד החלפת קרן הפנסיה. בהתאם להוראות, המבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות יכולים להחליף קרן פנסיה מבלי שיידרשו לצבור וותק של שנתיים בקרן אותה הם מבקשים לעזוב.
כמו כן, בוטלה המגבלה על מעבר קבוצות רק לאחר וותק של שלוש שנים בקרן אותה הם מבקשים לעזוב וכעת ניתן לעבור בלי תלות בוותק של הקבוצה. באוצר מדגישים כי ההוראות מבטלות את חלון המעבר שאפשר למבוטחים לעבור בין קרנות פנסיה חדשות רק בין החודשים אוקטובר עד מרץ בכל שנה וקובעות, כי מבוטחים יוכלו להחליף קרן פנסיה בכל עת.
כמו כן, נקבע בהוראות כי העברת הכספים תהיה מידי חודש, הוראה זו מתאפשרת מאחר והקרנות יזקפו לחסכון הפנסיוני של המבוטח העובר את התשואה הדמוגרפית לחודש המעבר והוא לא יידרש להמתין למועד פרסום המאזנים האקטוארים של הקרן.
התשואה הדמוגרפית מבטאת הלכה למעשה את איכות ניהול הסיכונים הביטוחיים של הגוף המנהל, עבור העמית.
בן-שלוש ציין, כי השינויים שהוכנסו בהוראות המעבר הינם עוד צעד חשוב בכיוון של שכלול התחרות בשוק הפנסיה והגברת הכוח הצרכני של המבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות.
בנוסף הדגיש בן שלוש, כי בדרך זו ייבחנו קרנות הפנסיה החדשות על ידי המבוטחים בכל עת ובכך יחייבו אותן להתייעל ולהתמקצע הן בתחום ניהול הסיכונים והן בתחום השירות שהן מעניקות לעמיתיהן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
