אייל גורביץ': כל נסיגה עד ל-685 נקודות - לגיטימית
תזכורת
עובדתית שוק המניות עולה. אבל מעבר לכך נשאלת השאלה האם עליות אלו מגלמות את המאפיינים הדרושים למגמת עלייה אמיתית. כזאת שיכולה להימשך חודשים ארוכים, או שמא מדובר בגחמה שעלולה להסתיים במהירות וללא התרעה מוקדמת. וכאן נחלקת התשובה לשתיים. חציה הראשון עבור חובבי הטווח הקצר אוהבי הסיכון, וחציה השני עבור חובבי הטווח הארוך.
בסקירה האחרונה הערכתי, שכיוונו של השוק בטווח הקצר ימשיך להיות מעלה כאשר רמת 665 הנקודות תשמש כרמת המבחן מתחת לשוק. ממעל, תלויה רמת השיא של כל הזמנים, סביב 690 הנקודות, אותה כשל השוק מלחצות. השבירה של יום חמישי האחרון הייתה נקודתית ומדד המעו"ף מיהר לקפל זנב. מה גם שמדד תל אביב 100 נותר לגמרי מתחתיה.
למדד נאסד"ק צפויה השבוע התמודדות מעניינת עם רמת 2200 הנקודות. רמה שמשמשת לסירוגין כרמת תמיכה והתנגדות במהלך השנים האחרונות. הדולר בעולם צפוי להמשיך ולהתחזק עם תיקונים טכניים כאלה או אחרים.
הנחת עבודה
בגדול, הנחת העבודה אינה אמורה להשתנות, בטווח הקצר מתמודד ממד המעו"ף עם רמת התנגדות לא פשוטה. שבירה מעלה פירושה מחזור גבוה והתבססות מעל לרמה זו כרמת תמיכה.
הפרמטרים המרכזיים
הבעיה המרכזית היא השוני במאפינים של השוק בטווח הארוך מול הקצר. קיימות דוגמאות רבות לסתירה זו. רובן ישרו קו לפי הטווח הארוך אם כי אחרות, והן במיעוט, ישרו קו לפי הטווח הקצר. לו היינו מתעלמים לחלוטין מהתנהלותו ארוכת הטווח של השוק ומהמאפניינים השליליים, היינו יכולים לקבוע נחרצות שמדובר במגמת עלייה על כל מאפייניה. גם העליות שהחל ברמת 630 הנקודות הוא בהחלט מגמת עלייה קצרת טווח. מבחינת הקשיים של מדד המעו"ף להמשיך ולטפס הרי שישנם כמה כאלה:
1. ברמת ההגדרה מגמת עלייה היא "סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שיא להיות גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שפל". מבט על הגרף מלמד שהחל מרמת 500 הנקודות, נקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה. גל הירידות האחרון דרדר את השוק לנקודת השפל שנרשמה בפברואר ובאפריל השנה. העובדה שנקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה מעבירה מסר ולפיו מהלך העליות 500 – 690 הנקודות, הסתיים. כלומר, הגדרתית, בטווח הזמן הבינוני אין מגמת עלייה.
2. במסגרת מהלך הירידות האחרון נטו מחזורי המסחר להתרחב כלפי מטה. מחזורי המסחר משמשים כמד לחץ, או מד חום והם נוטים ללכת בכיוון המגמה. כלומר, נטייתם של היקפי הפעילות להתרחב עם ירידות המחירים מעידה על לחץ כלפי מטה ולמעשה מחזקת את איתות החולשה הקודם.
3. מי שיביט על גרף עמודות שבועי של מדד המעו"ף יראה תופעה מעניינת שיכולה לפתוח זווית ראייה נוספת לגבי אופיו הבעייתי של השוק. ישנם שני קווי מגמה שנשברו כלפי מטה ומשמשים כעת כקווי התנגדות. קו המגמה הראשון והמשמעותי מבין השניים הוא זה שתמך את גל העליות שהחל ברמת 500 הנקודות. הוא נשבר כבר מזמן אך עושה עבודה טובה בבלימתו של השוק. קו המגמה השני הוא זה שתמך את גל העליות שהחל ברמת 516 הנקודות גם הוא נשבר כלפי מטה וכפי הנראה יבלום כל ניסיון עליות של השוק.
התנאים לשינוי כיוון ארוך טווח
התנאים לשינוי כיוון ארוך טווח פשוטים מאוד. מדד המעו"ף אמור ליצור מבנה מחירים העונה לדרישות המינימליות לקיומה של מגמת עלייה כלומר:
דרוש תיקון טכני מהותי. מהלך העליות שהחל ברמת 630 הנקודות אמור להגיע לסיומו. מדד המעו"ף יתקן כלפי מטה, יקבע רמת שפל גבוהה מקודמתה כאשר התיקון יתבצע במחזורי מסחר נמוכים ואז, אמור להתחיל גל עליות שילווה במחזורי מסחר גבוהים ובמומנטום חזק. אז אפשר יהיה לקבוע שמגמת העלייה ארוכת הטווח מתחדשת.
לחובבי הטווח הקצר
בכל נסיגה שהיא יש לספור את ימי הירידות. תיקונים טכניים ברמת המגמה המינורית נמשכים 3 – 4 ימי מסחר. נסיגה שתימשך פחות מפרק זמן זה תעיד על סבירות לגל עליות נוסף.
כרמת המבחן לתקופה הקרובה תשמש רמת 685 הנקודות. יכולתה להחזיק מעמד ולשמש כרמת תמיכה תספק בסיס לגל עליות נוסף. כלומר, כל נסיגה עד לרמת 685 הנקודות תהיה ירידה לגיטימית. שבירתה של רמה זו כלפי מטה תעלה את הסבירות להמשך גל הירידות לרמות שבין 665 – 670 הנקודות לפחות.
סיכום ומסקנות
יש לנו נטייה לשאול את אותה שאלה לגיטימית. האם מדד המעו"ף יעלה או ירד? בעיני זו לא השאלה הנכונה. כל משקיע אמור לקבל את המשוואה כמו שהיא, לשקול את התנאים והפרמטרים ולשאול את עצמו שאלה פשוטה למדי. האם לאור הנתונים הקיימים, כדאי להשקיע או שמא המשוואה אינה מעודדת תהליכים מסוג זה. התשובה היא לעיתים עניין של אישיות ואהבת סיכון וגם כמובן, אלטרנטיבות אחרות.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאת: אייל גורביץ'.