אייל גורביץ': כל נסיגה עד ל-685 נקודות - לגיטימית

השבירה של יום חמישי האחרון הייתה נקודתית ומדד המעו"ף מיהר לקפל זנב. מה גם שמדד תל אביב 100 נותר לגמרי מתחתיה..
אייל גורביץ |

תזכורת

עובדתית שוק המניות עולה. אבל מעבר לכך נשאלת השאלה האם עליות אלו מגלמות את המאפיינים הדרושים למגמת עלייה אמיתית. כזאת שיכולה להימשך חודשים ארוכים, או שמא מדובר בגחמה שעלולה להסתיים במהירות וללא התרעה מוקדמת. וכאן נחלקת התשובה לשתיים. חציה הראשון עבור חובבי הטווח הקצר אוהבי הסיכון, וחציה השני עבור חובבי הטווח הארוך.

בסקירה האחרונה הערכתי, שכיוונו של השוק בטווח הקצר ימשיך להיות מעלה כאשר רמת 665 הנקודות תשמש כרמת המבחן מתחת לשוק. ממעל, תלויה רמת השיא של כל הזמנים, סביב 690 הנקודות, אותה כשל השוק מלחצות. השבירה של יום חמישי האחרון הייתה נקודתית ומדד המעו"ף מיהר לקפל זנב. מה גם שמדד תל אביב 100 נותר לגמרי מתחתיה.

למדד נאסד"ק צפויה השבוע התמודדות מעניינת עם רמת 2200 הנקודות. רמה שמשמשת לסירוגין כרמת תמיכה והתנגדות במהלך השנים האחרונות. הדולר בעולם צפוי להמשיך ולהתחזק עם תיקונים טכניים כאלה או אחרים.

הנחת עבודה

בגדול, הנחת העבודה אינה אמורה להשתנות, בטווח הקצר מתמודד ממד המעו"ף עם רמת התנגדות לא פשוטה. שבירה מעלה פירושה מחזור גבוה והתבססות מעל לרמה זו כרמת תמיכה.

הפרמטרים המרכזיים

הבעיה המרכזית היא השוני במאפינים של השוק בטווח הארוך מול הקצר. קיימות דוגמאות רבות לסתירה זו. רובן ישרו קו לפי הטווח הארוך אם כי אחרות, והן במיעוט, ישרו קו לפי הטווח הקצר. לו היינו מתעלמים לחלוטין מהתנהלותו ארוכת הטווח של השוק ומהמאפניינים השליליים, היינו יכולים לקבוע נחרצות שמדובר במגמת עלייה על כל מאפייניה. גם העליות שהחל ברמת 630 הנקודות הוא בהחלט מגמת עלייה קצרת טווח. מבחינת הקשיים של מדד המעו"ף להמשיך ולטפס הרי שישנם כמה כאלה:

1. ברמת ההגדרה מגמת עלייה היא "סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שיא להיות גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שפל". מבט על הגרף מלמד שהחל מרמת 500 הנקודות, נקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה. גל הירידות האחרון דרדר את השוק לנקודת השפל שנרשמה בפברואר ובאפריל השנה. העובדה שנקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה מעבירה מסר ולפיו מהלך העליות 500 – 690 הנקודות, הסתיים. כלומר, הגדרתית, בטווח הזמן הבינוני אין מגמת עלייה.

2. במסגרת מהלך הירידות האחרון נטו מחזורי המסחר להתרחב כלפי מטה. מחזורי המסחר משמשים כמד לחץ, או מד חום והם נוטים ללכת בכיוון המגמה. כלומר, נטייתם של היקפי הפעילות להתרחב עם ירידות המחירים מעידה על לחץ כלפי מטה ולמעשה מחזקת את איתות החולשה הקודם.

3. מי שיביט על גרף עמודות שבועי של מדד המעו"ף יראה תופעה מעניינת שיכולה לפתוח זווית ראייה נוספת לגבי אופיו הבעייתי של השוק. ישנם שני קווי מגמה שנשברו כלפי מטה ומשמשים כעת כקווי התנגדות. קו המגמה הראשון והמשמעותי מבין השניים הוא זה שתמך את גל העליות שהחל ברמת 500 הנקודות. הוא נשבר כבר מזמן אך עושה עבודה טובה בבלימתו של השוק. קו המגמה השני הוא זה שתמך את גל העליות שהחל ברמת 516 הנקודות גם הוא נשבר כלפי מטה וכפי הנראה יבלום כל ניסיון עליות של השוק.

התנאים לשינוי כיוון ארוך טווח

התנאים לשינוי כיוון ארוך טווח פשוטים מאוד. מדד המעו"ף אמור ליצור מבנה מחירים העונה לדרישות המינימליות לקיומה של מגמת עלייה כלומר:

דרוש תיקון טכני מהותי. מהלך העליות שהחל ברמת 630 הנקודות אמור להגיע לסיומו. מדד המעו"ף יתקן כלפי מטה, יקבע רמת שפל גבוהה מקודמתה כאשר התיקון יתבצע במחזורי מסחר נמוכים ואז, אמור להתחיל גל עליות שילווה במחזורי מסחר גבוהים ובמומנטום חזק. אז אפשר יהיה לקבוע שמגמת העלייה ארוכת הטווח מתחדשת.

לחובבי הטווח הקצר

בכל נסיגה שהיא יש לספור את ימי הירידות. תיקונים טכניים ברמת המגמה המינורית נמשכים 3 – 4 ימי מסחר. נסיגה שתימשך פחות מפרק זמן זה תעיד על סבירות לגל עליות נוסף.

כרמת המבחן לתקופה הקרובה תשמש רמת 685 הנקודות. יכולתה להחזיק מעמד ולשמש כרמת תמיכה תספק בסיס לגל עליות נוסף. כלומר, כל נסיגה עד לרמת 685 הנקודות תהיה ירידה לגיטימית. שבירתה של רמה זו כלפי מטה תעלה את הסבירות להמשך גל הירידות לרמות שבין 665 – 670 הנקודות לפחות.

סיכום ומסקנות

יש לנו נטייה לשאול את אותה שאלה לגיטימית. האם מדד המעו"ף יעלה או ירד? בעיני זו לא השאלה הנכונה. כל משקיע אמור לקבל את המשוואה כמו שהיא, לשקול את התנאים והפרמטרים ולשאול את עצמו שאלה פשוטה למדי. האם לאור הנתונים הקיימים, כדאי להשקיע או שמא המשוואה אינה מעודדת תהליכים מסוג זה. התשובה היא לעיתים עניין של אישיות ואהבת סיכון וגם כמובן, אלטרנטיבות אחרות.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

מאת: אייל גורביץ'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.